בתחילת חודש אפריל הכריזה אתיופיה על מצב חירום למשך חצי שנה ועל צעדי מנע בהתמודדות עם וירוס הקורונה. מהנתונים מאתיופיה עד כה, הנזק לבריאות הציבור אינו גדול אך הרשויות באתיופיה מתייחסות למגפה ברצינות רבה, זאת בעוד הקורונה מכונה "מחלה של עשירים" עקב דיווחי תחלואה ותמותה גדולים שמגיעים בעיקר ממדינות מבוססות כלכלית. לשלטונות באתיופיה ברור היטב כי גלי ההדף הכלכליים יהוו איום משמעותי מאוד על המרקם החברתי-כלכלי באתיופיה.
במקביל לקורונה חודרת לאתיופיה מגפה אזורית הרבה פחות מדוברת מסוג אחר – מכת ארבה. נחיל עצום בגודלו פושט על מזרח אפריקה וגורם לנזק לחקלאות בקניה, סומליה ואתיופיה. מומחים טוענים כי זה הנחיל הגדול ביותר ב-70 השנים האחרונות שמהווה איום מיידי על היכולת להפיק מזון, כמו גם איום ישיר על כלכלת המדינות. לטענתם, נחיל הארבה מסוגל ולכלות תוך 24 שעות גידולי חקלאות שיכולים להאכיל 35 אלף בני אדם. באתיופיה עצמה הנחיל כבר כיסה כ 350 אלף קמ"ר – שליש משטח המדינה השווה בגודלו לשטח גרמניה.
נכון לאמצע חודש מאי אובחנו באתיופיה כ- 350 חולים ו- 5 נפטרים מווירוס הקורונה. אנשי מקצוע מעריכים כי הכמות הקטנה יחסית של חולי קורונה נובעת בעיקר בשל מערך בדיקות דל ומצומצם המספק כ- 2,000 בדיקות בלבד ביממה בעוד אוכלוסיית המדינה מונה כ 112 מיליון תושבים. בהשוואה מנתוני Imperial College London, ממוצע הבדיקות היומי במדינות אירופה הוא פי 92 יותר מאשר באתיופיה – 25 בדיקות לכל 100,000 תושבים באתיופיה לעומת 2,300 בדיקות בממוצע לכל 100,000 תושבים באירופה.
סיבה נוספת למספר החולים הנמוך עשויה להיות חתך הגילאים הצעיר של אוכלוסיית אתיופיה – הגיל החציוני הינו 19 שנים בלבד (איטליה 46, ספרד 44, ארה"ב 38) ואוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65 שהיא קבוצת הסיכון העיקרית מהווה רק 3.5% מאוכלוסיית אתיופיה (איטליה 22%, ספרד 18%, ארה"ב 17%).
מערכת הבריאות באתיופיה השתפרה דרמטית בעשורים האחרונים כשרמז לכך הוא מינוי שר הבריאות שלה לכהן כראש ארגון הבריאות העולמי WHO הנוכחי, אולם היא מצויה בפער משמעותי לעומת מדינות OECD. זה ניכר בשיעור תמותת תינוקות אשר מהווה מדד חשוב לרמת בריאות הציבור- באתיופיה הוא עומד כיום על 36 לכל 1,000 נפשות לעומת 3 בישראל, 3 באיטליה וספרד ו 5 בארה"ב. שיעור דומה היה קיים בישראל בעבר הרחוק של שנות החמישים במאה הקודמת.
מרבית מקרי הקורונה מרוכזים באזורים עירוניים שמאכלסים כ- 20% מתושבי המדינה, ובעיקר בכרך הסואן של עיר הבירה אדיס אבבה הכולל 5 מיליון תושבים. הבירה היא מרכז תעבורה בינלאומי ליבשת אפריקה כולה ובהיותה גם הבירה הפוליטית-מדינית של כל מדינות היבשת, זרים רבים שוהים בה ומשרתים במוסדות וארגונים בינלאומיים ובמשרדי חברות עסקיות גלובליות. בהקשר זה יצוין כי לפי רשויות ההגירה באתיופיה כחצי מיליון אזרחים סינים שהו באדיס אבבה ברבעון הראשון של שנת 2020.
לעומת הערים, על צפיפותן והנגישות התחבורתית הגבוהה אשר מגדילים את סכנת ההדבקה, באזורים הכפריים שכיחות כלי רכב ונפח הנסועה נמוכים מאוד ולכן חיסרון הנגישות לתחבורה בעת שגרה הופך ליתרון מבודד בתקופת הקורונה – באתיופיה כולה רשומים פחות ממיליון כלי רכב כאשר מעל 50% מהם פועלים באזור עיר הבירה. בהתחשב ששטחה של אתיופיה עומד על 1.1 מיליון קמ"ר, הרי שנפח הנסועה הנמוך מסייע גם הוא לבלום את התפשטות הווירוס במדינה. לשם השוואה, בישראל רשומים כ 4 מיליון כלי רכב על שטח קטן פי 50 מאתיופיה.
בהקשר זה, לאתיופיאן איירליינס חברת התעופה הלאומית של אתיופיה, יש כ 120 יעדי טיסות בינלאומיות והיא חברת התעופה הגדולה באפריקה והרביעית בגודלה בעולם ביעדי טיסה. עובדה זו העלתה טענות על כך שהחברה המשיכה לטוס למדינות נגועות קורונה באירופה ובמזרח הרחוק ובאופן לא מכוון 'תרמה' לייבוא הווירוס לאפריקה. החברה הדפה טענות אלה והראתה קיצוץ דרמטי שעשתה בכמות טיסות הנוסעים והסבה לטיסות מטען שמובילות ציוד רפואי חיוני כסיוע למדינות אחרות באפריקה.
בהשוואה לפגיעה הכלכלית האנושה שספג ענף התעופה העולמי, פעילות אתיופיאן איירליינס אמנם נפגעת מאוד בחודשי הקורונה ולפי מנכל החברה הנזק מביטול טיסות נוסעים כבר מתקרב למיליארד דולר, אולם החברה נכנסה למשבר עם איתנות פיננסית עקבית ורווחיות גבוהה לאורך שנים אשר מאפשרים לה להמשיך לפעול ולסייע בהובלת מטען אווירי הכרחי לתוך ומחוץ למדינות אפריקאיות אחרות, אבל גם לבצע מהלכי צמיחה עסקיים ברכישות ומיזוגים של חברות תעופה שקורסות בזו אחר זו בדרום-אפריקה, זמביה, טוגו, גאנה ומדינות נוספות באפריקה. צעדים אלה עשויים לחזק את השפעת הכלכלה הפוליטית של אתיופיה ביבשת שכן חברת התעופה האתיופית היא חברה ממשלתית.
משבר הקורונה תופס את אתיופיה בנקודת זמן בעייתית, כשהיא במעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ושירותים וערב בחירות שתוכננו לחודש מאי ונדחו בינתיים לאוגוסט. האפקט הגלובלי של הקורונה צפוי לטלטל קשות את כלכלת אתיופיה שהתאפיינה בצמיחה גבוהה ועקבית בעשור וחצי האחרון. הממשלה השקיעה הון רב בבניית תשתיות לאומיות וביצוע פרויקטים גדולים כגון סכר הידרואלקטרי ענק על נהר הנילוס שאמור לספק חשמל לכ- 70 מיליון תושבים שלא מחוברים לרשת החשמל, מסילת רכבת באורך 800 ק"מ לנמל ג'יבוטי, רכבת עירונית בעיר הבירה, הקמת למעלה מ 20 שדות תעופה ופרויקטים ממשלתיים נוספים.
אולם לצמיחה הדו-ספרתית שלה במשך הרבה שנים נלווים כאבי גדילה, בהם גידול עצום בחובות של הממשלה ומחסור חמור במקומות עבודה לבוגרי אוניברסיטאות. ההשקעות המאסיביות בתשתיות דלדלו את קופת המדינה לכדי יתרות מט"ח נמוכות מאוד, ויחד עם החוב החיצוני שנוצר מהיקף בעייתי של הלוואות מממשלת סין, אפקט הקורונה מחייב את ממשלת אתיופיה לשנות סדרי עדיפויות לאומיים.
בצעד חירום כלכלי, ראש ממשלת אתיופיה וראשי מדינות מאפריקה פנו באפריל לממשלת סין בדרישה להכניס להסכמי ההלוואות מנגנון למחיקת חוב. במקביל, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית אשר רואים באתיופיה מדינת מפתח חשובה באפריקה, והזרימו לאתיופיה כחצי מיליארד דולר לטיפול באפקט הקורונה כשחלק גדול ממנו מגיע כמענק.
לפי שעה מסתמן כי האיום המיידי על חיי התושבים הם נחילי הארבה שמשמידים שטחים חקלאיים עצומים ונדמה כי מכת הארבה חמורה וקטלנית הרבה יותר מנזקי הקורונה, שכן עלול להיווצר מחסור חמור באספקת מזון במדינה השנייה באפריקה בגודל אוכלוסייתה, עד כדי מגפת רעב המוני.
ההתמודדות של אתיופיה עם 2 האתגרים תלויה רבות במנהיגות נחושה ואמיצה, ובצמצום קריטי של זמני התגובה שבשגרה הם איטיים להחריד. מול האתגרים הכבדים האלה נהנית אתיופיה מיכולת גבוהה של קבלת החלטות. מעבר לכך, היא יודעת לאן היא מכוונת בתכנון לטווח ארוך, ויש לה מוטיבציה אדירה להוביל את היבשת ברוח המוטו The new spirit of Africa של חברת התעופה הלאומית.
הכותב הנו שותף מייסד ב- JerWay ועמית מחקר בכיר במוסד "שמואל נאמן" למחקר מדיניות לאומית בטכניון