נשיא העליון בדימוס, פרופסור אהרון ברק התייחס היום (א׳) בוועידת ׳מקור ראשון׳ בירושלים לליבת האקטיביזם המשפטי אותו יזם במערכת המשפט הישראלית בהיותו נשיא בית המשפט העליון.
״הקדשתי את חיי לתורת הפרשנות, כתבתי שישה ספרים בעניין״ אמר ברק והתייחס לפרשנות החוק על ידי בית המשפט-
״השאלה מולה אני ניצבים בפרשנות חוק היא האם יש לפרש אותו על פי כוונת המחוקק או על פי אמצעים חיצוניים. למשל, מה עושים כאשר כוונת המחוקק איננה ברורה? מה קורה כאשר הכוונה ברורה אך היא צמודה לחוק ישן נושן?
״הכלל צריך להיות כוונת המחוקק אבל ישנם מצבים שהכוונה לא ראוי שהיא תקבע. בנוסף, גם כשאינך יודע מהי כוונת המחוקק, אתה יכול לשאול מהי כוונת המחוקק הסביר.
״הכנסת היא המחוקק ולא השר או חבר הכנסת המגיש את הצעת החוק ובה דברי ההסבר לחוק״.
בהמשך התייחס לעילת הסבירות, עילה אותה קבע פרופסור ברק בפסק דין דפי זהב המפורסם בשנות ה-80.
״אני מוכן לוותר על עילת הסבירות. יכול להיות שהגיע זמנה והיא מילאה את תפקידה וכעת יש להחליף אותה בעילת המידתיות בה תמך הנשיא גרוניס״.
יחד עם זאת, סייג את דבריו וחידד:
״המרכיב העיקרי בעילת המידתיות הוא האיזון הראוי בין התועלת של החוק לבין הנזק שהוא גורם למיעוט- להלן סבירות״. למעשה, ברק קובע כי עילת הסבירות היא חלק מהותי מעילת המידתיות.