שר התחבורה בצלאל סמוטריץ אמר היום בנאומו בכנס 'בשבע' בירושלים: "אנשי ימין שיצביעו לכחול לבן יביאו במו ידיהם להפיכת הנהגת ערביי ישראל תומכת הטרור לשחקן לגיטימי בעיצוב פניה של המדינה, לגידול דרמטי בשיעורי ההצבעה במגזר הערבי ולאיום משמעותי על החזון הציוני. אנחנו בימים קריטיים לעתידה של מדינת ישראל, ואני לא בטוח שכולנו מבינים עד כמה. נהפוך הוא, אני די בטוח שחלקים גדולים מאיתנו לא מבינים את זה. אחרת לא ניתן להסביר את האדישות שבה אנחנו עוברים את מערכת הבחירות הזו.
אחרי שלוש שנים שבהם ראש הממשלה נתניהו טען שאין לו מושג מה כתוב בתכנית המאה, הוא מודה בתקופה האחרונה שהוא וצוותו היו למעשה אלה שכתבו אותה עם צוותו של הנשיא. כשקוראים את התכנית הזו, שצמד המילים "מדינה פלשתינית" מופיע בה 159 פעמים, מבינים שהיא משקפת את תפיסת עולמו של נתניהו מאז נאום בר אילן. חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית.
נתניהו הוא ביטחוניסט ואיש ריאלי ובזה הוא עדיף בהרבה על השמאל המופקר, אבל – על אף ההערכה הרבה שלנו כלפיו – צריך לזכור שהוא חסר את הסנטימנט האידיאולוגי של קדושת הארץ ומצוות ירושתה וישיבתה, ומשום כך הוא מוכן לוותר על חלקים ממנה, גם אם בתנאים.
הקדנציה הבאה תהיה קו פרשת מים מסוכן, שעשוי, אם נהיה גדולים וחזקים ונפעל נכון, לאפשר בעזרת השם את החלת הריבונות על ההתיישבות הקיימת – כקרש קפיצה להמשך מפעל ההתיישבות גם ביתר השטח, אך עלול גם חלילה – אם נתניהו יהיה חזק מידי וללא בלמים חזקים שלנו – להביא לפתיחת משא ומתן להקמת מדינה ערבית בלב-ליבה של ארץ ישראל.
עוד אמר סמוטריץ' כי שיעור ההשתתפות ההיסטורי הנמוך של אזרחי ישראל הערבים בבחירות לכנסת נשען במידה רבה על תחושתם שהם לא באמת משפיעים בפוליטיקה הישראלית. שהרשימה הערבית היא לא חלק אינטגרלי ממעגל קבלת ההחלטות ולכן השפעתה מועטה מאוד, וממילא הצבעה לה בבחירות היא חסרת משמעות. וטוב שכך. כל עוד החברה הערבית בוחרת מנהיגות שכופרת במדינה היהודית ומזדהה במוצהר עם הגרועים שבאויביה אין מקום לאפשר לה להיות חלק מעיצוב סדר היום במדינת ישראל.
לדבריו, הראשון שהחל בחוסר אחריות בשינוי הכיוון המסוכן הזה היה ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, שבלהיטותו לקדם את הסכם אוסלו לא בחל בהסתמכות על אצבעות חברי הכנסת הערבים ומכר להם את מדינת ישראל. בכסף, אבל בעיקר בשותפות גוברת והולכת בתהליכי קבלת ההחלטות.
צומת הדרכים הנוכחית מסוכנת בהרבה. תחושת ההשפעה, שלא לומר שכרון הכח, של הנהגת ערביי ישראל כבר מביאים, ועוד יביאו באופן טבעי, לעליה באחוז ההצבעה שלהם במערכות הבחירות הבאות, וממילא לגידול דרמטי בהשפעתם על אופיה וזהותה של מדינת ישראל. החבירה שלהם אל השמאל הקיצוני, שכבר נואש מזמן מחזון המדינה היהודית ושועט אל עבר הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, עלולה לייצר כאן מאסה קריטית שתסכן את עתידה של ישראל כמדינה יהודית, ולמעשה את החזון הציוני כולו.