היום יתכנס בית המשפט הפלסטיני בחברון לדון בתביעתו של תושב העיר, שדורש מהרשות הפלסטינית להשיב לידיו את הבעלות על אוסף נדיר של מטבעות, שטרות, בולים, ספרות מחקרית וממצאים ארכיאולוגיים שונים.
האוסף הנדיר הוחרם ע"י המודיעין הפלסטיני לפני כשנה וכעת חושש הבעלים, אנואר "אבו נור" זע'ייר, שגילו קרוב ל 80, מי שהקדיש את חייו למחקר וצבר אלפי פריטים נדירים במשך למעלה מ 50 שנה, כי הממצאים ימכרו תוך פגיעה קשה במחקר ההיסטורי והסתרת עדויות נדירות.
קרובי משפחתו של "אבו נור" אומרים לסוכנות הידיעות הישראלית TPS, כי מאז נודע לרשות הפלסטינית על קיומו של האוסף הנדיר, בעקבות כתבה בערוץ "אל ערבייה", לפני כשנה וחצי, הוחרמו הממצאים העתיקים פעם אחר פעם מבעליהם החוקי.
"שלוש פעמים התדפקו אנשי משטרת התיירות על ביתו כשבידיהם צו מטעם רשות העתיקות הפלסטינית, דרשו ממנו למסור לידיהם את העתיקות ואף החרימו ספרים בעלי ערך היסטורי, חלקם מתקופת המנדט הבריטי", סיפרו בני משפחת זע'ייר ל TPS.
מעדויות אחדות עולה, כי אירוע זה איננו אלא חלק ממאמציה של הרשות הפלסטינית להשתלט על ממצאים ארכיאולוגיים ועל העתיקות באזור:
לפני כשנתיים "עדכנה" הרשות הפלסטינית את חוק העתיקות וקבעה כי החוק יחול על כל פריט שקדם לשנת 1917. עד לתיקון החוק, הסתמכה הרשות הפלסטינית על חוק ירדני משנת 1966, שקבע כי רק פריטים שקדמו לשנת 1700 יחשבו כפריטים "עתיקים", שיש בסמכות המדינה להחרים ולקבל עליהם בעלות.
מקורביו של "אבו נור" אומרים, כי הדבר איננו מקרי, שכן הרשות מבקשת לשים ידה על ממצאים שקדמו לראשית הציונות ולהצהרת בלפור ולראשית הציונות מסיבות פוליטיות ולהלאים הוכחה לקיומה של ישות יהודית מדינית ופוליטית.
במהלך תערוכת עתיקות בית לחם בשנת 2005, נדהם מושל בית לחם מטעם הרשות, צלאח תעמארי, לגלות כי מטבעות מהתקופה היוונית והרומית, ועליהן עדויות בדבר הנוכחות היהודית באזור, מוצגות בתערוכה. תעמארי הורה להעלים את הממצאים ולוודא, כי לא יוצגו לשגרירים ולקונסולים שהוזמנו על ידו. קרוביו של "אבו נור" אומרים, כי מאז הוא נמצא על הכוונת של הרשות הפלסטינית.
מאז הוחרם האוסף הפרטי הצטברו בידי משפחת זע'ייר הוכחות על כך שהרשות הפלסטינית משקיעה מאמצים כדי לשים ידה על ממצאים היסטוריים ועתיקות ובין השאר התברר לה כי גם הוועדה לשיקום הקסבה בחברון שותפה ל"שוד התרבויות" ואנשיה סוחרים בממצאים היסטוריים שהתגלו בקסבה במהלך עבודות שיקום.
לקראת הדיון בבית המשפט, הזמינה הרשות עדים מומחים וחוות דעת שיקבעו כי הממצאים שהוחרמו עונים על ההגדרה "עתיקות" ויסתמכו על "החוק המשופץ" בעוד שזע'ייר נאבק להוכיח, כי מדובר בממצאים "ישנים" שאינם עתיקים על פי החוקים המקובלים בעולם בתחום זה.
איתן מלט, העוסק בתחום, אומר ל TPS, כי "תיקון החוק הוא שינוי משמעותי ביותר, שכן חוק העתיקות הישראלי שחל רק על ממצאים משנת 1700 וקודם לכן לא יוכל לטפל בממצאים "חדשים" יותר בעוד שהרשות מחילה את החוק שלה על עוד 217 שנות היסטוריה ומאפשרת לעצמה להחרים ממצאים עתיקים, שאינם מוגדרים בחוק המנדטורי והירדני כ"עתיקות". "הרשות הדיחה אותנו באמצעות חקיקה" – אומר מלט.
ארכיאולוג אחר, עמו שוחחנו אומר, כי כעת תוכל הרשות להגדיר עוד עשרות אתרים כ"מורשת פלסטינית" תחת חברותה באונסק"ו ולכלול בכך ממצאים ארכיאולוגיים עד סוף התקופה העות'מאנית. כך למשל, תוכל הרשות להכריז בעלות על חפצי יודאיקה בני 300 שנה ואפילו לטעון בעלות על התותחים של נפוליאון בעכו. לדברי מומחה נוסף, הסיבה שהחוק הישראלי מגדיר את שנת 1700 נובעת מלחצים של אספנים.
אחת האפשרויות שהעלו גורמים ברשות כפשרה היא שהאוסף ייתרם לטובת מוזיאון בבעלות הרשות הפלסטינית ברמאללה. "אבו נור" מתנגד לכך בטענה, שכבר תרם אלפי פריטים לטובת תערוכת קבע בחסות לשכת המסחר בחברון. בימים אלו הוא נושא ונותן עם משטרת התיירות הפלסטינית כדי לקדם הקמתו של מוזיאון בחברון ובתמורה יהיה מוכן לוותר על האוסף הנדיר.
לסוכנות TPS נודע, כי הדיון בבית המשפט נדחה פעם אחר פעם, אולם קרובי משפחתו של זע'ייר חוששים, כי מדובר בניסיון להסוות את העובדה, שחלק מהפריטים נמכרו בידי בכירי הרשות הפלסטינית. כעת שוקל בעליו של האוסף הנדיר לפנות לאונסק"ו בעניין זה וכבר התייעץ עם עורכי דין ומומחים בינ"ל. זע'ייר עשוי לבקש גם את התערבותה של ממשלת בריטניה, משום שחלק מהממצאים שהוחרמו נוגעים לתקופת המנדט ולמחקרים שערכו משלחות בריטיות באזור ועשויים להיות בעלי ערך רב.
עורכי דין אחדים, עמם התייעצו בני המשפחה, סבורים, כי קיימת עילה לפנות לאונסק"ו במיוחד לאור העובדה שבשנת 2011 אישרה אונסק"ו, סוכנות התרבות, החינוך והמדע של האו"ם, את בקשת הרשות הפלסטינית להתקבל כחברה מלאה בארגון.
"במשך יותר מ 50 שנה צבר אבו נור זע'ייר את האוסף, במהלך מסעות לעיראק, לסוריה ולירדן ושילם עבורם סכומי עתק וכעת הוא מזועזע מהפגיעה בעדויות ההיסטוריות ובהוכחות לקיומן של תרבויות לאורך אלפי שנים במקום הזה" אומרים בני משפחת זע'ייר ואבו נור עצמו חוזר ואומר לבני משפחתו, כי "הנזקים עלולים להתגלות כחמורים לפחות כמו הרס האתרים העתיקים בתדמור ובנינווה בידי דאע"ש".
"הרשות מחרימה עתיקות וממצאים ארכיאולוגיים, גם כדי להסתיר הוכחות לנוכחות היהודית באזור ולהצדיק את עמדותיה הפוליטיות" – מסכם אחד מבני המשפחה.