י"ז בתמוז פותח תקופה של שלושת השבועות ושל אבל צער וחורבן. אנו מתייחסים לתקופה זו הן מהצד ההלכתי והן מהצד העדתי. התקופה זו נחלקת לכמה תקופות משנה. מי"ז בתמוז ועד חודש מנחם אב ממעטים בשמחה בעיקר אצל יוצאי אשכנז שאין מתחתנים ואין שומעין מוזיקה שמביאה לידי ריקוד ומחולות. מאידך ספרדים מתחתנים עד ר"ח אב אך מר"ח אב לכל הדעות אנו מקיימים את דברי המשנה בתענית "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
הגמרא מסבירה מהו מיעוט השמחה ומביאה כמה תחומי חיים כגון: נטיעות עצים, בניין בית חדש, קניית בגדים חדשים וכן על זה הדרך. בהמשך יש לנו "שבוע שחל בו", היינו שחל בו ט' באב ובהמשך ט' באב עצמו.
י"ז בתמוז פותח תקופה של התבוננות בתקופה הכואבת של עם ישראל. כיוון שעל לפי הנביאים גם בית ראשון וגם בית שני – מעמדם ומקומם התערער בצורה מעשית עד כדי חורבן בתקופה זו של תמוז ואב. לפי זה, התקופה הנוכחית של ימי בין המצרים היא תקופה שדורשת מאיתנו לנסות להתעורר, לחוות ולהרגיש באמת מהו חורבן בית.
בתקופתנו זו שאנו רואים ברוך ה' את מדינת ישראל משגשגת, צומחת ,פורחת – אנחנו מבינים שהמושג חורבן רחוק מאיתנו קצת. וכאן יש להתייחס לעניין בשני מישורים, לו יצויר חס וחלילה שהכנסת הייתה נחרבת פיזית – מה היינו מרגישים? הרגשה זו צריכים לעשות לה העתק-הדבק מול חורבן הבית. כי הבית הוא לא רק עניין של קדושה וטהרה אלא גם סמל של ממלכתיות ושל עבודת ה' מלאה: קורבנות, כוהנים, לוויים – כל רכיבי התפקוד וההפעלה של המקדש המסמלים את העצמאות של עם ישראל.
נדמה שאם נתבונן דרך ההבנות האלה של עוצמה ושל עצמאות שהם יסוד ושורש האומה, נבין יותר ויותר את משמעות החורבן מהמצור שהחל בעשרה בטבת ועד שריפת המקדש. למען האמת אנחנו יכולים לנסות להזדהות ולהרגיש ולחוש את הצער והכאב ככל שנתבונן באיזושהי התמודדות פרטית ואישית שלנו בחיים שדרכה ובאמצעותה נוכל קצת להרגיש כאב וצער. מטרת צום זה היא לא לענות את הגוף אלא לעורר את הזיכרון ההיסטורי – מה היה בית המקדש בשבילנו. היום כאשר נשרפים יישובים, כמו לאחרונה מה שהיה לצערנו ביישוב שבי שומרון ולפני כן מבוא מודיעין, זה אולי סימבוליקה או שיקוף לעוצמת השריפה שהייתה במקדש. כמה צער, אבלות וכאב אנו מרגישים כאשר אנו רואים בית פרטי נשרף, מעבר לעניין הכלכלי בהרגשה ובתחושה של האובדן.
חווית השריפה היא חוויה מאוד קשה. זה מה שהיה בזמן בית ראשון ובית שני שהם נחרבו בתשעה באב. אנחנו מצווים ומחויבים להבין מהי לאומיות ומהי ממלכתיות בשיא הדרה ועוזה ולכן אנחנו צריכים באמת להרגיש את החיסרון וההעדר של כל המציאות הגדולה של בית המקדש על כל המשמעות שבה.