כמה תובנות פוליטיות לקראת השבת:
1. נפגשתי השבוע עם בכיר במערכת הבריאות. הוא לא חשוד כאיש ימין ואינו מזוהה פוליטית. שאלתי אותו על קמפיין "תיק 5000" הכושל של כחול לבן, שבו הם ציינו שבכל שנה נפטרים בבתי החולים חמשת אלפים חולים.
"זה קמפיין מקומם", הוא אמר לי בכעס, והוא אדם רגוע לרוב. "תחום הבריאות מבוסס ביסודו על אמון. " הוא הסביר לי, "וברגע ששמים את מצב בתי החולים כ'תיק', בקונוטציה פלילית, זה אומר שאנחנו והצוותים הרפואיים המסורים נגועים בשחיתות חלילה או באי ניקיון כפיים."
ומה מצב הרפואה כאחד שנמצא בתפקיד בכיר כל כך? שאלתי. "יש הרבה מקום לשיפור אבל חשוב לציין שתקציב הבריאות אכן עלה בצורה מרשימה, סל התרופות שלנו נדיב ביותר ביחס למדינות המערב, יש לנו רופאים נהדרים ואנשי צוות מקצועיים אבל עם זאת צריך לזכור שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, יש הרבה אוכלוסיה מתבגרת וצריך יותר משאבים לטפל בכולם."
נתניהו לא מדבר הרבה על עובדה חשובה אחת, מעבר לתקציב הבריאות שצמח בתקופת כהונתו. שני בתי חולים נמצאים בימים אלה בשלבי תכנון מתקדמים. האחד בקריות והשני בבאר שבע. זו בשורה חשובה שתוריד את הנטל על בתי החולים הקיימים. עם זאת, אין בישראל כיום מספקי רופאים ואחיות. אז לפני שבונים בניינים כדאי ורצוי לדאוג לכוח האדם הנדרש לאייש אותם.
נתון נוסף שלמדתי – בשנים האחרונות, בימי ממשלת נתניהו, קם בית חולים חדש בישראל. אסותא באשדוד. יודעים מתי קם בית חולים ציבורי לפניו? בשנת 1980, בית החולים וולפסון בפתח תקווה.
2. בעוד את בני גנץ מעדיפים יועציו להחביא, נתניהו לא נח לרגע. הראיון האחרון שהעניק גנץ לתקשורת היה לפני כמה חודשים טובים. למעט כנס אחד או שניים ביום, הוא כמעט ולא נראה בציבור ונשאלת השאלה מדוע מועמד לראשות הממשלה בורח או מוחבא היטב מאילו שאמורים להצביע לו?
במקום שיחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, יתראיין ויחשוף את המצע של כחול לבן (אם באמת יש כזה) לציבור הרחב, הוא במצב מנומנם. איך קראו לו בצבא? בני חוטא.
בינתיים הקמפיין של כחול לבן מקרטע, ובכירי המפלגה בעיקר עושים פאולים מביכים: ניסנקורן שובר שתיקה ומתראיין לגל"צ אבל נותן ראיון מביך ומגומגם. יועז הנדל והדרבוקות. יעל גרמן וההתבטאות על ההתנתקות החד צדדית. מיקי חיימוביץ שהייתה משאירה את הגז בים. גבי אשכנזי שמודה שגם ממשלה באשות גנץ תמשיך להזרים מיליונים לעזה, בניגוד לעמדה הרשמית של המפלגה ועוד היד נטויה. אבל לאלה ששונאים את נתניהו כל הדברים האלה, ורבים אחרים, לא מדליקים נורה אדומה.
נתניהו בינתיים מפוצץ כנסים, מתראיין (הפעם הוא פצח בסבב ראיונות מוקדם מהרגיל) ומחזר אחרי קולות הדתיים והעולים מאתיופיה וחבר העמים.
3. רגע, לא הכל מושלם בליכוד. יו"ר מטה הבחירות, ישראל כץ, זוכה לקיתונות של ביקורת מבית, השרים מתוסכלים, והבמה כולה נתונה לרשותו של איש אחד – נתניהו. כתבתי כאן ואני חוזר וכותב – המותג "ביבי" חזק, אבל כדי לשנע את 200 אלף מצביעי הימין הרדומים חזרה לקלפיות צריך לדבר על מה שחשוב להם באמת. לא עוד קמפיין הפחדה, או טיבי וגנץ. הבנו את המסר. דברו אתם על הישגי העשור האחרון (ויש רבים כאלה) וגם על התוכניות העתידיות בתחום אחד חשוב – החיים עצמם: יוקר המחייה, מחירי הדיור, מערכת הבריאות ועוד.
עוד לא מאוחר לתקן ולהבליט את הנבחרת היפה שיש לליכוד להציע.