נשיאת בית המשפט העליון החליטה, כחלק ממהלך לקידום השקיפות – על פרסום מרוכז ויזום של רשימות המניעות המעודכנות של כלל השופטים והרשמים בישראל באתר האינטרנט של הרשות השופטת וזאת החל משנת המשפט הקרובה (ספטמבר 2020).
בעקבות פרסום הרשימות, הוכן בהנחיית הנשיאה מסמך המרכז אמות מידה שנועדו לסייע לשופטים ולרשמים בהכנת הרשימה העדכנית במתכונת אחידה ככל הניתן. מסמך אמות המידה מבוסס בעיקרו על הוראות חוק בתי המשפט וכללי האתיקה לשופטים בנושא ועל הניסיון שנצבר בתחום.
הוא הוכן בהתייעצות עם חבר שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה וכן בסיועה האדיב של ד"ר לימור זר-גוטמן – מומחית בעלת שם בתחום האתיקה לשופטים וראש המרכז לאתיקה ע"ש וינר במכללה למנהל.
חיות מדגישה את הכלל לפיו הסמכות לדון היא גם החובה לדון. לדבריה, "כשאין מניעה חייב שופט לדון בתיק שנותב אליו". עם זאת, מוטלת על שופט חובת גילוי המוטלת מטעמים של "מראית פני הצדק".
במטרת המסמך נכתב: "רשימת המניעויות נועדה להבטיח ניהול משפט הוגן ויעיל ולמנוע מצב שבו תיקים שבהם יש עילה לפסלות ("חשש ממשי למשוא פנים") או סיכוי גבוה לפסלות, ינותבו לכתחילה לגורם השיפוטי המעורב".
חלק מהסיבות שבהן שופטים צריכים לפסול עצמם מלדון הם: דין של קרובי משפחה, דין של שותפים לשעבר של אותו שופט, דין של אדם שהשופט עובד איתו במסגרת עיזוק נוסף.
"לעניין מניעויות, בן משפחה הוא: בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן הזוג או מי שסמוך על שולחנו של הגורם השיפוטי, וכן, בהתאם לעניין, בן זוג או ילד של כל אחד מאלה.
בעל דין או בא-כוח שהיה לקוחו של השופט או הרשם קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עורך-דין.
גורם שהשופט או הרשם מועסק על ידו במסגרת עיסוק נוסף או שמקבל ממנו גמול בעבור עיסוק או פעילות נוספים.
עורך דין שהיה שותף של השופט או הרשם ולא חלפו חמש שנים מאז היותם שותפים. המניעות תמשיך לחול גם לאחר חמש שנים, ככל שיש בין השופט או הרשם לעורך הדין קשרי חברות הדוקים.
עורך דין שמטפל בעניין של שופט או רשם או של בן משפחתו. ככל שמדובר בטיפול מתמשך, המניעות תמשיך לחול במשך חמש שנים".
מצורף המסמך המלא: מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות