סוד הערבה: להיות תלמיד של החיים
אז חברים וחברות מלאי שמחה.
אנו ניגשים לשבת סוכות.
אחד הדברים המעניינים בסוכות הוא נושא ארבעת המינים.
אז כולכם מכירים את הקשר בין ארבעת המינים לארבעה סוגי אנשים.
כשהערבה מסמלת את האנשים.. הריקים ממוסריות ומעשים טובים..
אנחנו האתרוגים. כמובן !!!
אני מניח שאיני היחיד, שמחלק את ארבעת המינים ממנו והלאה. אני אתרוג! ומכאן 'ומטה'.. נראה מי זה מי..
חשוב לנו -בשביל עצמינו- לחוש אתרוג. אנו בעלי חכמה מוסרית
ועושים מעשים טובים.
מי בכלל רוצה להיות ערבה?
אז מפליא מאוד, שהיום השביעי של סוכות (יום ראשון הקרוב), שכנגד דוד המלך (הוא האושפיזין), הוא 'יום הערבה'.
דוד המלך, הלוחם, היוצר, המנהיג, הוא 'ערבה' ???
סיטואציה. אני מדבר עם חבר. עולה נושא שאיני מבין בו יותר מאשר את השם שלו. אך אני חייב להראות ולהוכיח (גם לעצמי) שאני מבין. המילים קצת זרות לי, אז אני מאלתר מילים חכמות..
או.. למדתי קורס. אבל לפני הקורס, אמרתי לעצמי: 'אני יודע כבר הכל על הנושא. מה יש לחדש לי ??..'.
כי.. אני חייב להמשיך להרגיש אתרוג..
אני אתרוג. אני אתרוג. אני אתרוג !!!!
בערבה יש את סוד הקבלה.
הזמנה לחיות בתודעה חדשה: אני תלמיד של החיים. לקבל. להקשיב. להתבונן.
לאפשר לי לא לדעת הכל..
להיות בענוה מול החיים.
ללמוד מכל אדם.
לפתוח קשב לרמזים מהמציאות.
ואפילו לשמוע את הקול השקט של הלב. זה שמאחורי 'השכל היודע כל'. קול הלב שאומר לי: 'זה לא מדויק לך. אבל זה ממש אתה..'
להיות כמו דוד. שהולך במדבר ושואל בענוה-
'אשא עיני אל ההרים- מאין יבוא עזרי..'
מברך אותנו, שנרשה לעצמינו להיות תלמידים. קצת ערבה…