מצעד מדהים של ראשי מדינות ומנהיגים בעולם מכבד בנוכחותו את מדינת ישראל. רשימה אינסופית של מדינות המשתתפות בארוע לזכר השואה וכנגד האנטישמיות.
העילא – 75 שנים לשחרור אושוויץ ויום הזכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. המארח הרשמי הינו נשיא המדינה ראובן ריבלין. המארח המהותי הינו ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש המדינה הרשמי בארץ הינו נשיא המדינה. ראש המדינה הביצועי ובפועל הינו ראש הממשלה – העומד בראש הרשות המבצעת.
מאחר ומדובר ב 75 שנה מאז השחרור, הרי שהיו לפני כן גם 70 שנה , ו- 65, ואפילו 50 שהוא מספר עגול ויובל. נשאלת השאלה – מה נשתנה הפעם שדווקא במלאת 75 שנים – מקבלת מדינת ישראל ביקור כל כך מהותי של עשרות ראשי מדינות ומנהיגים. ולא נכון יהיה להתעלם מכך שבעוד כחודש וחצי מדינת ישראל תצעד לבחירות בפעם השלישית השנה.
ונשאלת שאלה נוספת – האם ניתן לראות במצעד המנהיגים אמירה פוליטית, בינלאומית שמביעה תמיכה בלתי מסויגת במדינת ישראל וגם בראש הממשלה בנימין נתניהו.
הרי יכלו ראשי המדינות להימנע מהביקור ולהסתתר מאחורי הטיעון שלא ראוי ל"התערב בענייניה הפנימיים של המדינה" הנמצאת במערכת בחירות.
אילו עשו זאת לא ניתן היה לחשוד בהם או לבקר אותם. זה היה נשמע הכי הגיוני ולגיטימי. השואה והאנטישמיות, כבודן במקומן מונח, אבל להגיע למדינה הנמצאת בעיצומה של מערכת בחירות? נכון שהכל תואם ותוכנן מראש, הרבה זמן לפני שידענו שתהיינה בחירות.
ודווקא זו הסיבה המאפשרת למנהיגים להתחמק – הרי השתנו הנסיבות. כשפנו אלינו הסכמנו ולאור השינוי הפוליטי בישראל – מותר לנו לבטל. אבל ביטולים לא היו.
מגיעים נשיא רוסיה וסגן נשיא ארה"ב ונשיא צרפת ונסיך ווילס ומושל אוסטרליה ונשיא גרמניה ונשיא אוקראינה ומלך ספרד ומלך הולנד וכמעט נשאל – ומי לא. אכן כולם. ומאחר ומדובר באנשים פוליטיים אני מניח שהם מבינים אי אלו דברים בפוליטיקה ומבינים משמעות עיתוי, ומבינים משמעותו של מצעד כה מרשים בעיצומה של מערכת בחירות שלישית בתוך שנה.
העולם מביע תמיכה עזה בישראל באמצעות הביקורים הללו. ישראל הקטנה, הנמצאת במקום הכי בעייתי בעולם מארחת בלב פתוח ובנפש חפצה את המנהיגים החשובים בעולם. ונשאל עצמנו ללא קלישאות – למי הם באו? האם השואה והאנטישמיות כל כך חשובים להם. מסופקני. אפשר לציין אותה גם בוועדות ופורומים של דרג שלישי ורביעי מכל מדינה. המנהיגים יכולים לתת רק הצהרות במדינותיהם. אך הם עזבו הכל ובאו. זה כבוד למדינת ישראל, לעם ישראל, לעם היהודי וכן ללא ספק – כבוד לנשיא המדינה ולראש הממשלה נתניהו, ובעיקר לו.
אותו נתניהו שבימי הנשיא אובמה דאג השמאל לנגח אותו על שחוסר האמון בינהם פוגע בבטחון המדינה ובעתידה. אותו נתניהו שיש להיטות בשמאל לחגוג על כתבי אישום שאפילו טרם הוגשו, אותו נתניהו שהשנאה כלפיו משבשת את השיפוט האובייקטיבי להישגיו בתחומים רבים אבל בעיקר בתחום הקשרים והיחסים הבינלאומיים עם מנהיגי העולם המובילים – לאותו נתניהו נותנים המנהיגים המובילים בעולם כבוד שלא היה גבוה ממנו לראש ממשלה בישראל.
יתלכד השמאל סביב הכבוד שנותנים מנהיגי העולם לראש הממשלה , יברכו אותו על ההישג, יאחלו לו הצלחה בפגישותיו עם עשרות המנהיגים – וברכתם תביא תועלת רבה לעם ישראל. יראה העולם – כי אנו יכולים להתווכח בתוך המשפחה פנימה – אך כלפי חוץ, כלפי מנהיגי העולם ועמיהם – עם ישראל כולו תומך בראש הממשלה ומחזק אותו בארוע ייחודי ומיוחד זה.