9:52 24/09/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > דעות > 40 שנה, לך תזכור | טור

40 שנה, לך תזכור | טור

השמאל ספר פריימים של מירי רגב במקום לשמוח על המקום בו נמצאת ישראל בעולם, הימין מציין ארבעה עשורים למהפך

בזמן שמרבית עם ישראל חגג את יום העצמאות והתרגש מטקס המשואות, תעשיית הדכדוך ספרה את כמות הפעמים בהן הופיעה שרת התרבות מירי רגב. את סרטון העצמאות של נתניהו, אותו הפיץ בעמוד הפייסבוק שלו, הגדירו כתוצר של דיקטטור צפון קוריאני. אולי כדאי להם לראות כיצד סרטוני תעמולה צפון קוריאנים נראים, או גרוע מכך – תעשיית הדכדוך משוכנעת באמת שרע כאן.

ראש ממשלת ישראל בשמונה השנים האחרונות משוכנע בכל ליבו שמצבה של ישראל מצוין. אין איום קיומי על מדינת ישראל. חמאס מטרד, חיזבאללה מדאיג ויש את איראן, אבל גם בה זרוע הביטחון מטפלת. האבטלה נמוכה מאי פעם והצמיחה במשק עצומה. יש הרבה על מה לשמוח, ויש עם עליו לסמוך, אז למה גם ביום העצמאות מחפשים סיבות לעצב?

אסור להשוות

24  שעות לפני טקס הדלקת המשואות המרגש בהר הרצל, ערכו משפחות שכולות טקס משותף עם פלסטינים. בחוץ המתינו להם מפגינים מן הימין הקיצוני, שקיללו אותם. המפגינים אולי הגזימו עם הקללות והנאצות, אבל במקרה הזה, הצדק איתם. איך אפשר לראות את המחבלים כשווי ערך לבנים שלנו?

מחאת הימין הקיצוני מחוץ לטקס הזיכרון אלטרנטיבי.צילום: קובי ריכטר TPS
מחאת הימין הקיצוני מחוץ לטקס הזיכרון אלטרנטיבי.צילום: קובי ריכטר TPS

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לא תמיד הנציח את כל החללים שהוא מנציח היום. עד שנת 80', הוא כלל רק את חללי מלחמת הקוממיות, בהוראת בן גוריון. עבורו, רק מי שלחם מטעם צה"ל – וליתר דיוק ההגנה – ראוי להנצחה. השאר לא. ממשלת הליכוד הראשונה דאגה להכניס גם את חללי שאר המחתרות ושאר המערכות. ב-98' הכניסה ממשלת נתניהו הראשונה גם את נפגעי פעולות האיבה לספרי ההנצחה. הקו המאחד בין כל החוקים האלו היה המאבק הלאומי להקמתה, ביצורה וקיומה של מדינת ישראל. מי שהכניס ליום הזיכרון גם את אלו שנהרגו מאש כוחותינו איבד את הצפון.

40 שנה במדבר

ביום חמישי נערך במרכז מורשת בגין כנס לציון 40 שנים למהפך. מזכיר הממשלה הראשונה של בגין, פרופ' אריה נאור התמודד עם טענותיו של ארז תדמור נגד בגין. בספרו "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל", טוען תדמור כי בגין החמיץ הזדמנות היסטורית לחולל שינוי עצום בתרבות של מדינת ישראל, ובזמן שהוא ניצח בבחירות, הפקידות המפא"יניקית נותרה כולה על קנה, ממשיכה בשלה.

40 שנים לניצחון ששינה הכול. רה"מ מנחם בגין ז"ל. צילום: פלאש 90
40 שנים לניצחון ששינה הכול. רה"מ מנחם בגין ז"ל. צילום: פלאש 90

נאור הגן על בגין ושלל את דבריו של תדמור. הפקידות לא הפריעה לו לעשות דבר ממה שרצה, הסביר. להפך, היא מימשה את החזון שלו.

כך למשל, היא סייעה לו להגיע להסכם השלום עם מצרים, הסכם שהיה חיוני לקיומה של ישראל. אליבא דנאור, בגין האמין כי הסכם שלום עם מצרים יוציא אותה מציר המדינות הערביות שרוצות להשמיד את ישראל. 40 שנים לאחר מכן, קשה לטעון נגד ההנחה הזו. נאור אמר גם שבגין בחר את שותפיו למשא ומתן בקמפ דייוויד בפינצטה. הוא חשש שאנשי מפלגתו שלו יקשו על גיבוש הסכם שלדבריו היה חיוני לעתידה של ישראל.

היעד הראשון של בגין: הסכם שלום עם מצרים. צילום: לע"מ
היעד הראשון של בגין: הסכם שלום עם מצרים. צילום: לע"מ

נאור, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, גם הציג את מדיניות הבנייה ביהודה ושומרון. לדבריו, בגין ידע והבין כי בנייה בכל מקום אפשרי ביהודה ושומרון – בכפוף לצו בית המשפט – על מנת למנוע הקמתה של מדינה נוספת ממערב לירדן. גם כאן, אמר נאור, הפקידות מימשה את ההוראות שניתנו לה. התחום היחיד בו כשל בגין כישלון חרוץ היה בליברליזציה של הכלכלה. "אבל זו הייתה אשמת הפוליטיקאים", הבהיר. שר האוצר שמחה ארליך התקשה להתנגד לדרישות חבריו, הפיצויים הכבדים לתושבי סיני ולאחר מכן מלחמת לבנון, דחו את הבאת המהפך גם למשק הישראלי.

"מה ששנוא עליך"

אורחת מעניינת נוספת בכנס לציון 40 שנות מהפך הייתה ציפי לבני, בתו של איתן, איש חרות שהיה ממובילי ההתנגדות למדיניות הפקידים של בגין. לבני האב היה זה שגיבש את רשימת המומלצים מטעם 'חירות' לשרת במשרות הפקידות במגזר הציבורי. בגין, כזכור, העדיף להותיר את הפקידות שמונתה בימי מפא"י במקומה.

המנחה עמית סגל שאל אותה אם אחת הסיבות שכיום גם בשמאל מתגעגעים לבגין היא העובדה שהוא הותיר אותם בעמדות הכוח, בניגוד לנתניהו, שנראה כמי ששובר סופית את אחרונות עמדות הכוח של מפא"י. לבני צידדה דווקא באיש שהותיר את אביה מחוץ למוקדי הכוח.

לבני וסגל במרכז מורשת בגין. "היום השיח הוא - אנחנו הרוב, אנחנו נשלוט". צילום: הדס פרוש, פלאש 90
לבני וסגל במרכז מורשת בגין. "היום השיח הוא – אנחנו הרוב, אנחנו נשלוט". צילום: הדס פרוש, פלאש 90

רבים בימין לועגים לה על כך שעברה בין מפלגות רבות, אבל מי שמסוגלת להביט על בית אביה ולומר שהמורשת הזו אינה נכונה, יש בה לא מעט יושרה פנימית. אגב, על שאלתו של סגל היא ענתה בחריפות. "אנשים מתרפקים היום על בגין כי יש רצון עז לחזור לממלכתיות וההגינות, שאפיינה אותו", אמרה לבני, ותקפה את הימין של ימינו: "הטקסטים הכוחניים שאנחנו שומעים היום זה "אנחנו הרוב, אנחנו נקבע!". זה לא המהפך של 77', זה לא הדמוקרטיה של בגין וזה לא הדמוקרטיה שלי. דווקא מי שהיה מיעוט אידיאולוגי מוקצה – אמור לדעת לא לעשות את מה שהיה שנוא עליו לצד השני".

זו שאלה גדולה, מוסרית ופוליטית. האם אנחנו רוצים להחזיר למחנה הסזון, הפנקס האדום ואלטלנה את מה שעשה לעולים שהגיעו מארצות ערב, ללוחמי האצ"ל והלח"י, ולציונות הדתית? האם אנו רוצים לחיות במדינה כזו? בנקודה הזו, לפחות, עמדתו של בגין הייתה נחרצת: לא למלחמת אחים.

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

אמיר איבגי

"כך בדיוק נראית משטרה שאיבדה את זה"

תלונות שמתקבלות כלל אינן נחקרות ותיקים רבים מדי נסגרים. נוכח האלימות שהופעלה נגד החרדים, אמיר איבגי מצפה שהמחלקה לחקירות שוטרים תתעורר