טלטלה במערכת הפוליטית: קואליציית בנט-לפיד סופגת מכה נוספת, תקופה קצרה מאז החל מושב הקיץ בכנסת ישראל – חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי מסיעת מרצ הגישה לבנט ולפיד מכתב התפטרות מהקואליציה, ובמקביל הסירה את מועמדותה להיות קונסולית מטעם מדינת ישראל בסין.
כעת, תמונת המצב הנוכחית עבור הקואליציה עגומה מאין כמותה. אם לאחר פרישתה של עידית סילמן הקואליציה הרגישה את הטבעת מתהדקת והלחץ הורגש, כעת פרישתה של גי'דא רינאווי זועבי כבר הופכת את הקערה על פיה לחלוטין: לקואליציית בנט-לפיד אין רוב בכנסת. מתוך 120 חברי כנסת, יש לו "שליטה" על 59 בלבד, משמע 60-61 מתנגדים.
אין זה אומר שפרישתה של הח"כית ממרצ תפיל את הממשלה כבר היום, אך אין ספק שהמהלך הזה מקרב את ישראל לבחירות חמישיות בעתיד הלא רחוק בכלל. נזכיר – 61 אצבעות שאינן בשליטת הממשלה עשויות לכפות פיזור כנסת גם אם הקואליציה תעמוד על רגליה האחוריות.
כמובן – גם במידה והמשותפת וזועבי לא יתמכו בהצבעות לחוק לפיזור הכנסת, הפרישה של זועבי עשויה להעמיק את הקריסה בתוך הקואליציה מפאת חוסר היכולת של חבריה להעביר חוקים ולהציג הישגים לציבור הבוחרים שלה. במצב כזה לא רחוק היום שהתסכול הפנימי בין כלל מרכיבי הקואליציה יעלה על גדותיו, וישלח אותם להתחיל לעבוד קשה לבחירות הבאות – תוך השארת עיקרון האחדות של הקואליציה הנוכחית מאחורה.
מדוע ח"כ זועבי פרשה?
במכתב ששלחה חברת הכנסת לבנט ולפיד היא ציינה: "נכנסתי לפוליטיקה מתוך תחושת שליחות כלפי החברה הערבית שאני מייצגת. לפני כשנה הצטרפתי לקואליציה כשקוויתי ועמלתי רבות להצלחתה משום שהשתכנעתי ששותפות ערבית יהודית בקואליציה מעין זו יכולה להוות אלטרנטיבה שלטונית אמיתית ויכולה להביא בשורה לחברה הערבית, דרך חדשה של שיוויון וכבוד.
"לצערי הרב בחודשים האחרונים ומתוך שיקולים צרים של פוליטיקה, ראשי הקואליציה העדיפו לשמר ולחזק את הצד הימני שבה. שוב ושוב ראשי הקואליציה העדיפו לנקוט בעמדות ניציות, נוקשות וימניות בסוגיות יסוד חשובות מאין כמותן לכלל החברה הערבית; אל אקצא והר הבית, שייח' ג'ראח, מפעל ההתנחלויות והכיבוש, הרס הבתים והפקעת הקרקעות בישובים הערבים בנגב, וכמובן חוק האזרחות. המקומיות, סוגיות הדיור התעסוקה והחינוך.
"בנוסף, נתקלתי באטימות מוחלטת כלפי הצרכים האמיתיים של הישובים הערביים בדגש על תחומי פיתוח הרשויות החודש האחרון, חודש רמדאן, היה קשה מנשוא. המראות שהגיעו מהר הבית של שוטרים אלימים מול קהל מתפללים, הלוויתה של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה; הביאו אותי למסקנה אישית ערכית אחת בלבד. לא עוד. אינני יכולה להמשיך ולתמוך בקיומה של קואליציה שמתנכלת בצורה מחפירה כלפי החברה שבאתי ממנה.
"האמנתי ועודני מאמינה בשותפות ערבית יהודית בכל תחומי החיים, באקדמיה, בעסקים, וגם בפוליטיקה. אך האמנתי ועודני מאמינה ששותפות אמת בין ערבים ליהודים חייבת לבוא מתוך מקום שיווני ובגובה העיניים. בלי התנשאות, בלי אטימות ובעיקר בלי " לעשות לנו הערבים טובה" שהנה משתפים איתכם פעולה. בקואליציה הזו נוצרו שני מעמדות. "קואליציה של מעלה" שהיא דורשת ומקבלת, ו"קואליציה של מטה" שהיא סוחטת ולוחצת.
"לא במקרה קואליציה של מטה היא תמיד ערבית. לאור מה שציינתי מעלה, הנני מודיעה על הסרת מועמדותי לכל מינוי עתידי ועל הפסקת חברותי בקואליציה. בכבוד רב, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי".
עם זאת, יש לציין כי במקביל לפרישתה מהקואליציה החליטה הח"כית גם להסיר את מועמדותה להיות קונסולית בסין מטעם ישראל. ניתן היה לחשוב כי הבקשה התקבלה לאחר שהחליטה לפרוש מן הקואליציה, אך כעת מתברר כי קודם להודעה על פרישתה היא כבר קיבלה עדכון מהוועדה שישנו סיכוי סביר בהחלט שהיא לא תמונה להיות קונסולית בסין.