מבזקים

שבת שלום!

מצבו של הילד שנפל במהלך טיול בצאלים - קשה מאוד

"איש ביצוע ועשייה"

הוארך מעצר החשודים ברצח אריאל וואסי ז"ל

איגוד נותני שירותי הסיעוד: "אבידה גדולה לכולנו"

המדינה לבג"ץ: נבחן משפטית את החזרת גופות המחבלים

סגן שר הביטחון מביע צער כבד על מותו של מנכ"ל משרד הרווחה

כניסת שבת: 16:00, יציאת שבת: 17:15

פוליטקאי הולנדי הורשע בהסתה נגד מוסלמים

הולך רגל נפצע קשה מפגיעת רכב בנתניה

דף הבית > אקטואליה וחדשות > קצת על הרבה: לאומיות, חופש, ופייסבוק | טור

קצת על הרבה: לאומיות, חופש, ופייסבוק | טור

ותפקחנה עיני שניהם. צילום: פיקסביי, אילוסטרציה

חוק הלאום בדרך לסיבוב נוסף, האם אפשר לחזות את המנצח בבחירות בארה"ב לפי פייסבוק ומה אפשר ללמוד מפרשת השבוע? "קצת על הרבה", מוצ"ש בראשית

קצת על הלאום

לפני שנתיים וחצי, לקראת יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל, הכריז בגאון ראש הממשלה בנימין נתניהו על יוזמת חקיקה חדשה. מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בביקור שערך בהיכל העצמאות בתל-אביב, אמר נתניהו אז כי  "אחת ממשימות היסוד שלי כראש ממשלת ישראל היא לבצר את מעמדה של המדינה כמדינת הלאום של עמנו. בכוונתי להוביל חקיקת חוק-יסוד בכנסת שתבטיח עיגון חוקתי של מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".

נתניהו. יצליח סוף סוף לקדם את חוק הלאום? צילום: פלאש 90
נתניהו. יצליח סוף סוף לקדם את חוק הלאום? צילום: פלאש 90

ראש הממשלה הוסיף אז כי הוא "מאמין שהמרכיב הבסיסי ביותר בחיינו הלאומיים יזכה למעמד חוקתי, בדומה למרכיבים מרכזיים אחרים העומדים בבסיס משטרנו, שנקבעו עד היום בחוקי היסוד של הכנסת".

מאז, חוק הלאום נפח את נשמתו מספר פעמים. פעם בגלל התנגדות מרכיבי השמאל בתוך הממשלה(ציפי לבני), פעם בגלל התנגדות החרדים. ההחלטות של אונסק"ו באו בין השאר גם על רקע חולשה ישראלית, כשהממשלה התקשתה לעמוד על זהותה שלה. בפן הפרקטי, חשיבותו של חוק הלאום היא מתן מרכיב נוסף בפני בית המשפט כשהוא ניגש לדון בסוגיות חברתיות מהותיות. כיום, החוק המשמעותי שניצב בפני השופטים הוא "חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו", שהפך לקרדום בידי החופרים מבית מדרשו של אהרון ברק.

בכנס משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת בגין, אמר חבר הכנסת הוותיק בגין כי "עד היום המושג שוויון זכויות אינו נמצא בחוקי היסוד שלנו ובמסגרת החוק שניסחתי תהיה התייחסות שלא תקטין גם את החשיבות של עיגון הזכות לשוויון וחשיבות הדמוקרטיה".

לדברי בגין, "יש הבדל בין לאומיות לבין לאומנות. העניין היסודי הוא שלאומיות מבוססת על אהבת העם והמולדת, המסורת והתרבות. לאומנות מבוססת על שנאת הזר והשונה. מבחינה זו אכן במדינת ישראל יש התרחקות רבת שנים בין אלו שחושבים שזכויות אדם נפרדות מהזכויות הלאומיות ובין אלו שחושבים שהקשר של העם היהודי לעצמו מתיר מבחינתם הותרת אחרים במקום נמוך בהרבה".

אולי עכשיו, כשאונסק"ו מטיל ספק פעם אחר פעם בקשר בין העם היהודי ובין ארץ ישראל, הממשלה והכנסת יואילו בטובן לחזק את הקשר בין הלאום היהודי ובין מדינת היהודים.

*

ומלבד זאת, יש להשיב את סעיף הלאום היהודי לתעודות הזהות הישראליות.

קצת על טוביה

אמריקה של פעם אולי הייתה מדינה חופשית. כיום היא מדינה שמושתקת על ידי התקינות הפוליטית. זו התמונה העולה מקריאת ספרו החדש של טוביה טננבאום, שחוצה את ארצות הברית במכוניתו ופוגש את האמריקאי הרב גוני. הליברלים גזענים במסווה, בחירתו של אובמה עזרה רק למשפחה שחורה אחת לשפר את חייה, לאיש אסור להזכיר את הסיבה בגללה לבנים כבר לא גרים בשכונה, האינדיאנים זוכים בקצבאות שלא היו מביישות את ההסתדרות ולאיש בממשלה – כולל אובמה – לא אכפת מחיי השחור הממוצע. אולי זו הסיבה בגללה הוקמה תנועת "חיי השחורים חשובים". העיקר שיש רב-תרבותיות.

שקרים שאנשים מספרים. טוביה טננבאום, בהוצאת "סלע מאיר"
שקרים שאנשים מספרים. טוביה טננבאום, בהוצאת "סלע מאיר"

במדינה שבה אסור לאיש לענות על השאלה ה-הו כה אישית 'עבור מי הצבעת בבחירות האחרונות', הכול אפשרי. רק לא לדבר. המדינה שמתיימרת לעמוד בראש העולם החופשי הפכה לחברה משותקת. אולי זו הסיבה בגללה אדם כמו טראמפ שעצם קיומו כה מנוגד לתפיסות הפוליטיקלי קורקט הפך למועמד רציני לנשיאות ארצות הברית.

לאנשים פשוט נמאס לשתוק.

 

קצת על #מדדהפייסבוק

לא ברור מה גורם לתקשורת הישראלית לעקוב אחרי הבחירות בארצות הברית משל הבחירות האחרונות בה הצביעו העיתונאים הייתה בין מיט רומני וברק אובמה. עיתונאים מסוימים מתייצבים מאחורי הילרי כאילו היא ציפי לבני ואחרים מביכים עצמם בתמיכה מוצהרת ומובהקת בטראמפ, שוכחים שהוא מתנהג כמו קרוב משפחה של ח"כ מסוים מהליכוד.

טראמפ. לא טילת שכולה תכלת
טראמפ. לא טילת שכולה תכלת

ובכל זאת, מה אם יכולתם לחזות את תוצאות הבחירות מראש? את הניסוי הזה אני עורך כבר מ-2014.

הכירו את מדד הפייסבוק. ההשערה שלו היא שבאמצעות הרשתות החברתיות ניתן לחזות את המנצח בבחירות. המדד החל דווקא במערכת בחירות לראשות אגודת סטודנטים, שם הוא נחל שלוש הצלחות וכישלון אחד. המשכתי לבחון באמצעותו את מערכת הבחירות האמוציונלית של מרץ 2015, בה הוא חזה כי בניגוד לסקרים שהצביעו על ניצחון של הרצוג, "בנימין נתניהו ירכיב את הקואליציה הבאה, גם ללא סיוע של בנט".

אפשר ללמוד הרבה מהפייסבוק, כי למרות שנעשות בתוכו הרבה מניפולציות (גם על ידי פייסבוק עצמה) מדובר בכלי כמעט אובייקטיבי באשר להתייחסות הקהל כלפי תופעה מסוימת. אי אפשר לזייף אהדה ציבורית לדמות מסוימת, אפשר אולי לפברק לייקים, אבל גם כאן מדובר ביכולת מוגבלת בלבד. אפשר גם להתייחס לכמות הלייקים שעמוד זוכה לו, אך כל מי שמפעיל עמוד יודע שהמדד החשוב באמת הוא החשיפה – מה שנוצר בעיקר על ידי פעילות בעמוד.

המדד נוסה בהצלחה במערכת הבחירות בקנדה, בה ניצח ג'סטין טרודו, בהצבעה על הברקזיט וכעת ניגש לאתגר הגדול ביותר: מערכת הבחירות המורכבת של ארצות הברית. 50 מדינות, 538 אלקטורלים, 270 דרושים לניצחון. האם הפייסבוק יכול לחזות את הניצחון בכל כך הרבה מדינות?

הבדיקה נעשתה ב-29 באוקטובר וכוללת את הפרסומים באותו יום בלבד. קלינטון העלתה ביממה הזו חמישה פוסטים, מתוכם אחד סרטון ישיר, שלושה ערוכים(שניים חיוביים, אחד מתנגח בטראמפ), ושיתוף של עמוד תומכים. טראמפ לעומת זאת העלה שמונה פוסטים. סרטון ישיר (טרי יחסית), תמונות (4) ושלושה קישורים – שניים קשורים למאבקים פנימיים בתוך המפלגה ולשחיתות של קלינטון ואחד נוסף על בנו.

 מתמודד כמות לייקים כללית לייקים פר פוסט בממוצע תגובות בממוצע סרטונים(בממוצע) שיתופים(בממוצע)
הילרי קלינטון 7,604,991 32,000 28,191.2 750,000 4,435.4
דונלד טראמפ 11,812,493 24,000 6,015.87 1,300,00(רק אחד) 4,939.8

היד של טראמפ מהירה על ה"פרסם". כמות הסרטונים, מצרך חיוני בפייסבוק, שהוא מעלה נמוכה למדי והוא מסתפק בתמונה ובקישורים. המערך של קלינטון משופשף למדי. באמצעות הסרטונים, היא גוברת עליו ביחס לייקים לפוסט ובכמות התגובות הממוצעות לפוסט. אך היא לא גוברת עליו בתחום השיתופים. מה אפשר ללמוד מזה? שגם לפי פייסבוק היא ביתרון, אבל חקירות ה-FBI עוד עלולות לשנות את המציאות.

קצת על בראשית

"מערכת בינה מלאכותית חוזה: טראמפ ינצח בבחירות בארה"ב". נדמה שהטכנולוגיה התקדמה כל כך ויודעת הכול עלינו. אולי היא מכירה אותנו טוב משאנחנו מכירים את עצמנו. הכול נמצא במרחק הקלקה מאיתנו, ממש כאילו אנחנו יכולים לאכול מעץ הדעת. האם המצב הזה טוב לנו?

כשבורא העולם ברא את העולם, לא היו לא הרבה ציפיות מאיתנו, או לפחות מהאב הקדמון שלנו. הוא הרי ביקש ממנו רק שני דברים: לחיות בגן עדן, "לעבדה ולשמרה" את אדמת הגן, ולא לאכול מעץ הדעת. למה? את זה הוא לא מסביר. אבל ההתנהגות של אדם ואשתו מיד לאחר האכילה, מדגישה את התמימות של העולם הקדמון.

ותפקחנה עיני שניהם. צילום: פיקסביי, אילוסטרציה
ותפקחנה עיני שניהם. צילום: פיקסביי, אילוסטרציה

וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. כלומר, לראשונה, הם הבינו שהם עירומים ועל כן עליהם להתלבש. ואנחנו, כשאנחנו חשופים לכל כך הרבה מידע, נוגסים ממש בתפוח הידע, מרושתים לכל דבר ולכל אדם בעשרות אמצעים שונים, האם אנחנו יודעים שעלינו לחשוף פחות?

קצת על טבע האדם

הרצח הראשון בהיסטוריה של הציוויליזציה האנושית היה בגלל תחרות. או ליתר דיוק, בגלל אדם שלא היה מוכן לקבל את האפשרות שהפסיד בתחרות, אז הוא רימה. וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה—לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.

עלבון גדול יש בהפסד. הרי קין היה ראשון לתת מנחה לה'. הוא היה הבכור, אך לא הבכורה ולא הראשוניות נזכרות לו, אלא האיכות. שלא כמו קין שמסתפק במעמדו הבכור, הבל מביא מבכורות צאנו, כלומר הוא מגיש את המבחר והמוצר שלו מתקבל קודם לכן. "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו..".

פניו של קין נופלות והוא מקבל הצעה לשיפור: "וַיֹּאמֶר ה', אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.   הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ". במקום שהקנאה תמשול בך, מציע לו ה', תיטיב שאת, תשפר את מעשיך ואת מאמציך, והמנחה תתקבל. היעד יושג. אך קין בוחר באמצעי אחר.

"וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". במקום ללמוד מאחיו הקטן היכן זה גבר עליו, לערוך חשבון נפש עם עצמו ולהבין למה מנחתו של זה התקבלה ושל זה לא, הוא מרים את ידיו על אחיו ומותיר אותו באדמה.

קין, כך נראה, הוא הקפיטליסט החזירי. בשונה מהקפיטליסט הטהור ששואף להשתפר, הוא פועל להחליש את התחרות. במקום להשאיר את התחרות חופשית, הוא חונק את יריבו. הוא לא מוזיל את עלות המוצר או משפר אותו, הוא מייצר לובי למען חקיקה שתוביל אותו לעתיד בטוח וטוב יותר. אנחנו מוקפים ב"קין" מכל עבר. פעם היו אלו בני הקיבוצים שגרמו לכך שהעולים החדשים יקבלו קצבאות במקום תלושי שכר. כיום אלו בעלי המונופולים שמסרבים לאפשר לכוחות החדשים, בעלי הטכנולוגיה החדשה, להיכנס ולשפר את השוק. פעמים הממשלה עם בעלי ההון ופעמים הממשלה עם האזרח.

היזהרו מקין ודומיו, הוא עלול להרוג אתכם.

עקיבא לם

עקיבא לם

עורך משנה באתר ערוץ 20
עקיבא לם

@akivalamm

עורך משנה, אתר ערוץ 20
עקיבא לם

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה: מעצר מחבלים. צילום: 0404

נחשפה חוליית מחבלים שתכננה פיגועים בירושלים

מ: שב"כ חשף חוליית חמאס שפעלה בירושלים ותכננה פיגועי ירי נגד בסיסי צה"ל: "סיכול התשתית מוכיח את הסיכון ממפגעים בעלי ת.ז ישראלית"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.