מבזקים

פועל נפצע מחפץ שנפל מגובה שתי קומות בתל אביב, מצבו בינוני

רוכב אופנוע התהפך בשטח מזרחית לצומת הרוחות בדרום

הותר לפרסום שמו של הרב החשוד באונס תלמידה

סוכל פיגוע ירי וחטיפה בגוש עציון

בקרוב: כללי אתיקה לפוליטיקה באקדמיה

ח"כ חוטובלי: "יש לנו סבלנות, הסכסוך שלנו צעיר"

פועל נפל מגובה באתר בניה בגדרה - מצבו בינוני

פרסום ראשון: אימון לעמונה - במתקן המדמה כפר ערבי

קרוב ל-20 אלף מתפקדים עד כה במפקד הבית היהודי

הותר לפרסום: אמנון כהן הוא הח"כ לשעבר החשוד בקבלת שוחד

דף הבית > אקטואליה וחדשות > מי באמת מסכן את הדמוקרטיה

מי באמת מסכן את הדמוקרטיה

את הנזק הכי גדול לדמוקרטיה עושים אלו שמתיימרים להיות נציגיה. מרוב ניסיון להשתמש בהילה החיובית שלה לצרכים פוליטיים הם עוד עלולים להביא למותה

כדי להבין את השימוש המופרז שנעשה בשיח הציבורי במילה 'דמוקרטיה' ובאזהרות האינסופיות מצד אישים מסוימים לגבי פגיעה בה יש צורך להבין דבר מורכב בהרבה, והוא קשור למילים. או ליתר דיוק, משמעותן ה"יבשה" לעומת המשמעות הספוגה בהן. מילים שנמצאות בשימוש קבוע "נספגות" בקונוטציות שליליות וחיוביות שבמקרים רבים משנות לחלוטין את משמעותה המקורית של המילה.

כך למשל המילה 'מזל' מתארת במשמעותה היבשה כל דבר שאין לו הסבר רציונלי ולמילה עצמה במשמעותה המקורית אין משמעות נורמטיבית שלילית או חיובית. מבלי לעמוד על התהליך שגרם לכך, אפשר להצביע על כך שכאשר אנו אומרים 'מזל' ללא תוספת של טוב או רע אנחנו מתכוונים למזל טוב.

את המצב בו מילה ניטרלית ספוגה במשמעות חיובית/שלילית אפשר להראות באמצעות דוגמה מהשיח הפוליטי, והיא המילה 'כיבוש'. במשמעותה המקורית המילה 'כיבוש' מתארת פעולה שבה ישות כלשהי לוקחת שטח מידי ישות אחרת ואם נרחיב את המשמעות היבשה הזו נוכל לומר שהמילה מתארת גם שמירה על שטח באמצעות צבא. אולם התיאור הצבאי היבש הפך ריק מתוכן לנוכח השימוש היומיומי במילה הזו לתיאור של שליטה – בלתי צודקת – של ישות כלשהי בשטח מסוים. המילה 'כיבוש' ספוגה במשמעות שלילית שמאפשרת למי שרוצה לומר שלדעתו השליטה הישראלית ביהודה ושומרון איננה צודקת ושצריך להפסיק אותה לחסוך את ההסברים, הנימוקים והשכנועים ולהשתמש במילה שעצם אמירתה מספרת את הסיפור כולו במסגור הרצוי.

אפשר לסכם את כל ההסבר הטכני הזה בכך שמילה שהמשמעות המקורית והיבשה שלה היא לא שלילית ולא חיובית אלא ניטרלית לחלוטין, מקבלת בתפיסה הרווחת משמעות שלילית או חיובית ומאפשרת למי שרוצה לעשות בה שימוש לטובת שכנוע בלי להתאמץ בכל סוגיה מחדש.

הדמוקרטיה תמיד טובה?

ניצן. שלוף את הדמוקרטיה והצל את הפרקליטות. צילום: פלאש 90
ניצן. שלוף את הדמוקרטיה והצל את הפרקליטות. צילום: פלאש 90

המילה 'דמוקרטיה' היא דוגמה מובהקת לתיאור ניטרלי. הרי המשמעות המקורית של המילה הוא תיאור של שיטה פוליטית בה נוהג משטר מסוים. אבל בציבוריות הישראלית מה שנתפס כדמוקרטי הוא טוב ומה שנתפס כלא-דמוקרטי הוא רע. מה שאומר שאם רוצים להתנגד למהלך מסוים באמצעות שכנוע ציבורי כל שצריך לעשות הוא לצבוע את אותו מהלך כ"לא דמוקרטי", ואין זה משנה במה מדובר או האם הוא בכלל קשור לדמוקרטיה במובנה המקורי, דהיינו שיטת משטר שמבוססת על שלטונו של העם.

כאשר פרקליט המדינה שי ניצן רוצה להסות את הביקורת שמעלה הסדרה "צל של אמת" שמפרטת את המחדלים שנעשו לכאורה בחקירת רצח תאיר ראדה, כל מה שהוא צריך לעשות הוא להגדיר את הסדרה כ"סכנה לדמוקרטיה".

כיוון שתיאור פרטי החקירה פוגע בשמו של מוסד פרקליטות המדינה, ולפיכך מוריד מערכו ומההערכה לה זוכה ניצן עצמו כמי שממלא את תפקיד ראש הפרקליטות הוא צריך להסביר לנו באופן ארוך, מנומק ומורכב מדוע בכלל חשוב לשמור על שמה הטוב של הפרקליטות ומדוע מדובר בעוול.

זו משימה קשה בהתחשב בחוסר שביעות הרצון (בלשון המעטה) שיש בציבור הכללי מתפקודה של הפרקליטות בפרט, ושל הרשות השופטת בכלל. באמצעות שתי מילים הוא אומר את כל מה שהוא צריך: סכנה לדמוקרטיה. הרבה יותר קל להשתמש בסיסמה הקליטה הזו משום שהמטען החיובי שמגיע עם 'דמוקרטיה' יוצר את הקישור הרצוי לניצן. אם סדרת הטלוויזיה מסכנת את הדמוקרטיה, היא מסכנת משהו טוב, לכן "צל של אמת" היא רוע שיש לסכלו. כך ניצן משיג את מטרתו בלי שיידרש להסברים ארוכים ומפותלים  כדי להציג את "כתב ההגנה" של הפרקליטות מול המידע המדאיג שנראה בערוץ 8.

זדורוב. ערעור על אשמתו הוא "סכנה לדמוקרטיה". צילום: פלאש 90
זדורוב. ערעור על אשמתו הוא "סכנה לדמוקרטיה". צילום: פלאש 90

דוגמה נוספת היא אמירתה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שאמרה בראיון תקשורתי כי ביקורת מצד ח"כים ושרים בממשלה על בית המשפט היא "סכנה ממשית לדמוקרטיה". נאור, שנהנית מכך שבמשך שנים בית המשפט העליון והרשות השופטת מוגדרת כמעוז הדמוקרטיה בעוד הממשלה והכנסת הם מקור תמידי לפגיעה בה. זו הסיבה שבמטרה לשמר את כוחה השלטוני היא מרשה לעצמה לחרוג מהממלכתיות המקובלת ולהתבטא איך שהתבטאה בפומבי, על אף שדמוקרטיה היא כאמור שלטונו של העם והרשויות הנבחרות הם הנציג הישיר והאותנטי של העם, ולא בית המשפט העליון.

אפשר להשליך את זה על כל פעם שמישהו בשיח הציבורי משתמש בביטויים המספרים על "פגיעה בדמוקרטיה", והדוגמאות לכך רבות. מי שמעוניין להמשיך את המצב האבסורדי בו המדינה צריכה לתת תקציבים לסרטים שמנציחים את נרטיב ה"נכבה" ללא תנאי, ישלוף את ה"דמוקרטיה" עם ההתנגדות הראשונה. מי שרצה לשמר או להגדיל את כוחו של בית המשפט העליון אף הוא ישלוף את כרטיס הדמוקרטיה בעת צורך.

הבולטת ביניהם היא ציפי לבני ואפשר רק להעריך שהעובדה שהיא מחזיקה בסט ערכים זהה לזה של שופטי בית המשפט העליון מעודדת אותה לאחוז בתפיסה הזו. במקום להסביר ולשכנע בצדקתם כל שעליהם לעשות הוא להשתמש במילת הקסם 'דמוקרטיה' שהם עצמם "הספיגו" אותה בכל המשמעויות שמשרתות אותם.

זוהי דמגוגיה קלאסית. במקום להתווכח ולנמק כפי שראוי לעשות בדיונים על חלוקת כוחות פוליטיים כל מה שהם צריכים לעשות הוא להדביק לדעה שלהם את המילים בעלות המשמעות החיובית שהם עצמם יצרו לה והדיון תם. כך קרה שכמעט כל מהלך שלטוני של הימין זוכה אוטומטית לקריאות נזעקות מצד מתנגדיו כפגיעה בדמוקרטיה. ולמי אכפת אם אין שום קשר אמתי בין דמוקרטיה לבין הטענות שלהם?

השימוש השגוי במכוון ב"דמוקרטיה" יגרום לכך שאלו שרוצים לממש את מובנה המקורי של המילה – קרי, שלטון העם – יפסיקו להאמין בדמוקרטיה. ביום שזה יקרה, כל אותם אבירי "דמוקרטיה" יוכלו להפנות אצבע מאשימה רק אל עצמם.

אלון מליק

אלון מליק

אולי יעניין אותך גם

הפגנת חמאס, צילום: עאבד חטיב, פלאש 90

נעצרה חוליית מחבלים פלסטינים שתכננה פיגועי חטיפה

הותר לפרסום כי תשתית טרור של החמאס בגוש עציון נחשפה ע"י השב"כ וכוחות הביטחון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.