מבזקים

נתניהו להולנד: ישראל לא תשתתף בועידה בינלאומית שלא תתרום לשלום

נציבת בתי הסוהר חשה ברע - ונלקחה לבדיקות

מחר: פגישת פסגה בין ישראל, יוון וקפריסין

גם תושבי חו"ל יזכו להנחות בתחבורה

היציע המזרחי בטדי ייסגר ל-3 משחקים

ח"כ זנדברג: המטרה האמיתית של הקואליציה - להחיל את החוק ביו"ש

ח"כ חוטובלי: חוק ההסדרה - לא סותר את הדין הבינלאומי

רוכב אופנוע נפצע באורח בינוני בתאונה בראשון לציון

שידור חי: קובאן - הפועל ירושלים

תיעוד: מסתערבים עוצרים חוליית מחבלים

דף הבית > אקטואליה וחדשות > למה כולם נטפלים לשוברים שתיקה?

למה כולם נטפלים לשוברים שתיקה?

נראה ששוברים שתיקה מצליחים למשוך בימים אלה את מרב תשומת הלב מצד הצדדים השונים במפה הפוליטית. למה בעצם כל כך אכפת לכולם מפעילותו של ארגון אחד? התשובה נעוצה בעובדה ששוברים שתיקה הם לא באמת ארגון אחד, אלא חלק מתאגיד.

לאחר שפורסם בחדשות ערוץ 2 התחקיר שחשף פעילות בעייתית (בלשון המעטה) של "שוברים שתיקה" החל גל ציבורי נוסף סביב הארגון השנוי במחלוקת ומילים רבות נכתבו מצד כל חלקי המפה הפוליטית. גל דומה היה כאשר אילנה דיין שידרה תחקיר דומה על ארגון "בצלם" בתכנית "עובדה". לא כל וויכוח בין ימין ושמאל הופך לסאגה כל כך ארוכה ועולה השאלה מדוע מושקעים כל כך הרבה משאבים ואנרגיות הן מימין והן משמאל סביב פעילותו של ארגון אחד.
ובכן, התשובה הטובה ביותר היא שהארגון האחד הזה הוא זרוע תאגידית.

אנשי שוברים שתיקה פעילים מאז 2004. הם החלו תחת השם מעורר ההזדהות "לוחמים ולוחמות מספרים על השירות הצבאי בשטחים". "בצלם" שקם ב-1989 שיווק עצמו כ"ארגון זכויות אדם ישראלי". ארגון "יש דין" שמתמקד בפעילות משפטית הוקם ב-2005 כפלג של ארגון "מחסום ווטש" המתמקד במחסומי צה"ל, והגדיר את מטרתו באופן ה"מוסרי" הבא – "השגת שיפור מבני במצב זכויות האדם בשטחים". אפשר כמובן להמשיך ולהוסיף את "רבנים לזכויות אדם", "הוועד הציבורי נגד עינויים", "המוקד להגנת הפרט" ועוד אבל ניתן למצוא רשימות מלאות של הארגונים במספר מקורות בהם אתר NGO"  מוניטור" או דו"ח "השתולים" של תנועת אם תרצו.

דוח השתולים של אם תרצו
דוח השתולים של אם תרצו

כל אחד ואחד מהארגונים הללו מקבל את מיטב כספי משלמי המסים באירופה, ולא לחינם. הפוליטיקאים ואנשי הציבור של השמאל האירופאי באיחוד ובפרלמנטים השונים ביבשת מוצאים עניין רב בארגונים האלו ובתוצרתם. בשל כך הם מעבירים להם תקציבי עתק במונחים ישראלים ומגבים כל פעילות שלהם מבחינה פוליטית.

מה שמכונה "ארגוני זכויות אדם" הוא למעשה זרועות תמנון ביצועיות של אג'נדה אירופאית ולא, כפי שהיינו רוצים להאמין, קבוצות צעירים ישראלים חדורי מטרה הנלחמים על האמת שלהם כנגד כל הקשיים. המציאות הרבה פחות רומנטית ומתחת למעטה המוסרי מסתתרת רשת ענפה של קשרים, כסף, השפעה פוליטית ואינטרסים. לכל אלו מצטרפים גם הכספים מארה"ב והחיבור לממשל האמריקאי הנוכחי והנה לנו תאגיד פוליטי רב השפעה, שבחוד החנית שלו נמצאים מספר ארגונים ישראלים לכאורה .

על דרכי הפעולה של רשת השקרים המאומנת היטב הזו ניתן למצוא חומר רב בשני ספרים מרתקים שיצאו ב-2015 זה אחר זה: "תעשיית השקרים" מאת העיתונאי בן דרור ימיני, העוסקת בבניית התודעה הכוזבת ומכונת הדה-לגיטימציה שהתאגיד עושה לישראל, ו"תפוס ת'יהודי" מאת העיתונאי החוקר טוביה טננבאום, העוסק בפעילות השטח של כמה מהארגונים. התמונה העולה משני הספרים עתירי העובדות והמחקר האלו ברורה. ישנו כאן תאגיד יציב, מאורגן, מתוקצב ומנוהל היטב שנועד לכפות אג'נדה מסוימת על כלל אזרחי ישראל מטעמים שונים, שרובם אינו קשור כלל לטובת המדינה ואזרחיה.

היום רוב האזרחים במדינת ישראל כבר יודעים שלא מדובר בפציפיסטים אלא בקבוצה אידיאולוגית הממנפת אינטרסים של מדינות זרות וגופים כלכליים גדולים לתמיכה כספית, ציבורית ופוליטית העולה בעצמתה עשרות מונים על כוחן הפוליטי של קבוצות גדולות בהרבה בציבור. במקרים מסוימים, כפי שניתן לראות בנושאים כמו המסתננים מאפריקה או הבדואים בנגב, יותר מאשר לציבור כולו. מדובר ברשת הפרושה הרבה מעבר לגבולות ישראל ומכוונת להחלשת ישראל בזירה הבין לאומית. גם לו היה לישראל משרד חוץ מתפקד ומערך הסברה יעיל ואפקטיבי, היה זה כמו לשלוח אצן מאומן היטב למירוץ כאשר הוא קשור בחבל לסלע.

יש הסכמה מוחלטת בציבור לגבי העובדה כי יש להצר את צעדיו של תאגיד הזה ושל זרועותיו. את התמיכה הציבורית הזו מנסים חברי כנסת שונים לתרגם לעשיה פרלמנטרית. אך ההצעות נופלות פעם אחר פעם מול מכונת ההשפעה הפוליטית המופעלת בעצמה גבוהה. כך קרה שמעבר להצגה השלילית של אותם פוליטיקאים בתקשורת והלחץ מצד מערכת המשפט מתגייסים – בצעד חסר תקדים מבחינה דיפלומטית יש לציין – גם נציגי האיחוד האירופי והממשל האמריקאי כדי לטרפד את הצרת צעדי התאגיד, או אפילו חלק ממנו.

ככל שהזמן יעבור והארגונים ימשיכו לפגוע בישראל כך יגבר הלחץ מצד הציבור, ובסוף גם יתגבש הרוב הדרוש בכנסת, לנקיטת צעדים חוקיים נגד הארגונים. השאלה כרגע השאלה איננה האם יצליח הציבור בישראל לקעקע את השפעתם של ארגונים דוגמת שוברים שתיקה, אלא מתי ובאיזו עצמה.

 

אלון מליק

אלון מליק

אולי יעניין אותך גם

נחשפה כתובת הדוא"ל הפרטית שלו. הנשיא ברק אובמה

ממשל אובמה מתנגד לחוק ההסדרה

רגע לפני חילופי השלטון בארצות הברית, ממשל אובמה מותח ביקורת על חוק ההסדרה

2 תגובות

  1. בל נשכח שזו פרנסה למאות פרזיטים ילדי השמנת של צפון תל אביב

  2. צדוק התקוה

    חברה של ילדי שמנת בטלנים החיים על חשבון אירופה האנטישמית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.