מבזקים

שבת שלום!

שלושה פצועים בתאונה בצומת כפר אדומים

מטייל נפל מגובה באזור עמודי שלמה באילת

ביממה האחרונה 6050 ברקים ברחבי הארץ

שני נערים ערבים מואשמים בהצתת דליקה בחורשת אחיהוד

פצוע בינוני ופצועה קל בתאונה בכניסה למושב נווה מבטח 

פרק 63: שאלות על נתן זך במקום גבירול

עורכי דינה של שרה נתניהו: "החקירה לא נמשכה 11 שעות"

הצהרת תובע נגד צעיר מכרמיאל החשוד בתקיפת סבו וסבתו

זמני כניסת ויציאת השבת פרשת תולדות

דף הבית > אקטואליה וחדשות > חתרנות אנטי ישראלית בכנסת באישור בג"צ

חתרנות אנטי ישראלית בכנסת באישור בג"צ

חברי הכנסת המזדהים כפלשתינים שוברים את שיאי החוצפה והאנטי-ישראליות שלהם עצמם. איך קרה שבכנסת ישנן מפלגות שחרטו על דגלן פגיעה במדינה?

זה שנים שמתנהל מאבק איתנים במטרה להגביל את כהונתם של לאומנים פלשתינים בכנסת, שהם ככל הנראה חברי הפרלמנט המכהנים הכי עוינים למדינתם שניתן למצוא בעולם הדמוקרטי. נראה כי ישנו קונצנזוס רחב לגבי העובדה שכמה מחברי הכנסת של בל"ד חצו את כל הגבולות והקווים האדומים והציבור דורש, במידה רבה של צדק, מהממשלה לפתור את הבעיה. וזה לא שלא ניסו.

חברי הכנסת של בל"ד: חנין זועבי, באסל גטאס וגמאל זחאלקה. צילום: פלאש90
חברי הכנסת של בל"ד: חנין זועבי, באסל גטאס וגמאל זחאלקה. צילום: פלאש90

בעבר נחקקו ואף תוקנו חוקים שהבהירו מעבר לכל ספק שהכוונה היא להגביל את האפשרות של תומכים במאבק נגד ישראל מלכהן בכנסת. כשזה נכשל, הושעו חברי כנסת באמצעות וועדת האתיקה ואפילו הופעלה מספר פעמים הסמכות מרחיקת הלכת ביותר שמצויה בידי הכנסת בתחום זה והיא פסילת מועמדים מהתמודדות על יסוד אותו סעיף תמיכה בטרור. כל אלו לא הספיקו והבעיה לא נפתרה, וזאת בעיקר משום שבימ"ש העליון, באמצעות פרשנות עצמאית של אותם חוקים, הגן פעם אחר פעם על הח"כים העוינים והכשיר את כהונתם בכנסת.

חנין זועבי עשתה פרובוקציה נוספת כאשר "חגגה" את ההסכם עם טורקיה ואמרה שתוביל משטים נוספים, לא לפני שכינתה את חיילי צהל "רוצחים" בפעם המי יודע כמה ויחד עם ח"כ ג'מאל זחאלקה עוררה מהומה במליאת הכנסת. מזועבי, זחאלקה ושאר חברי מפלגתם אנחנו כבר כמובן לא מצפים למשהו אחר אבל איך בכלל קרה שבכנסת ישראל נמצאים אנשים שרמת התיעוב שלהם למדינה כל כך גדולה, ושכל הפעילות הפוליטית שלהם היא עוינת למדינה?

פרובוקטורית. ח"כ חנין זועבי. תילום: פלאש 90
עושה פרובוקציות. ח"כ חנין זועבי. תילום: פלאש 90

תחילתו של הסיפור בשנת 1965, עת נפסלה מהתמודדות בבחירות "הרשימה הסוציאליסטית" על ידי וועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, משום שמנהיגיה היו פעילים בארגון 'אל- ארד' שהוכרז כהתארגנות בלתי חוקית בשל פעילותו לביטול קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בעקבות כך עתרה הרשימה אל בית המשפט במה שנודע לימים כפסק דין ירדור.

פסק דין זה, שהיה ראשית הסאגה המשפטית ארוכת השנים בדבר סמכות וועדת הבחירות להגביל את הזכות להיבחר לכנסת, העלה כמה שאלות חשובות וסיפק עבורן גם הכרעה. ברוב של שני שופטים, נשיא בימ"ש העליון אגרנט והשופט זוסמן, מול אחד, השופט חיים כהן, פסק בימ"ש כי למרות שאין הוראת חוק מפורשת שמסמיכה את וועדת הבחירות לפסול רשימות מהתמודדות לכנסת, ההיגיון הדמוקרטי מחייב שלמדינה דמוקרטית תהיה האפשרות להתגונן מפני מי שמעוניין להשתמש בשיטה המתירנית כדי לפעול נגדה. גם השופט כהן שסבר כי בהיעדר חקיקה מפורשת אין לוועדה סמכות שכזו קיבל את הטענה שחוק שכזה יהיה הגיוני ושדמוקרטיה אכן חייבת לקבל כלים להתגוננות מפני ניצול שכזה.

בשנות ה-60 החלה להיווצר התנועה הלאומית הפלשתינית וב1984 נעשה הניסיון הראשון של מפלגה להיכנס לכנסת ולייצג בה את התנועה הלאומית הפלשתינית . ועדת הבחירות המרכזית ניסתה לסכל את התמודדותו של מוחמד מיערי, מקים  "הרשימה המתקדמת לשלום" שגם היא נצר לקבוצת 'אל ערד' הלאומנית-פלשתינית, מהתמודדות לכנסת.

הוועדה הפעילה את הסמכות שאושררה על ידי בימ"ש בפרשת ירדור, סמכות שהיא האמינה כי ישנה בידיה, ופסלה את הרשימה העוינת מהתמודדות. הרשימה עתרה לבג"צ וזה בתורו ביטל את הפסילה ואישר למיערי ורשימתו להתמודד. הנימוק בו השתמש בימ"ש בהרכבו החדש הוא שהוועדה לא נשענה על חוק כתוב בהחלטתה, ולפיכך אין לה סמכות לפסול רשימה מהטעמים ששימשו לפסילת רשימת 'אל- ארד'. היה זה היפוך של הלכת ירדור על ידי שופטי בימ"ש העליון והרשימה נבחרה לכנסת והחלה את כהונתה בה.

הואילה הכנסת וב-1985 חוקקה את התיקון לסעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת שקובע עילות לפסילת רשימה, וביניהם "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", "הסתה לגזענות", או "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל"(תיקון מספר 9 לחוק יסוד: הכנסת).

בשנת 1988 נעשה שימוש ראשון בחוק החדש. וועדת הבחירות המרכזית פסלה את רשימת "כך" של מאיר כהנא ואת "הרשימה המתקדמת לשלום" שעבור פסילתה נחקק החוק מלכתחילה. שוב עתרו הנפסלים לבג"צ אשר אישר את פסילת "כך" אך הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר פעם נוספת לרשימתו הלאומנית- פלשתינית של מיערי להתמודד בבחירות לכנסת, על אף שהכנסת חוקקה חוק במיוחד כדי לפסול אותה. הנימוק של בימ"ש היה שהוא חולק על קביעת ועדת הבחירות המרכזית לפיה הרשימה מהווה סכנה למדינה, וקבע רף גבוה מאוד של וודאות שנחוצה על מנת להפעיל את סעיף 7א' בטענות של סכנה למדינה.

פרופ, דניאל פרידמן. צילום: פלאש90
פרופ' דניאל פרידמן. צילום: פלאש90

בשנת 1996 הוגש ערעור על החלטת רשם המפלגות לרשום את מפלגתו של אחמד טיבי "התנועה הערבית לשינוי" בטענה שהיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל, ערעור שבג"צ דחה. דחיה נוספת של עתירה דומה נעשתה בשנת 1999 לגבי רשימתו של עזמי בשארה ובשנת 2003 נפסלה בפעם השנייה בל"ד בראשות בשארה ובימ"ש שוב הפך את ההחלטת ועדת הבחירות.

בספרו "הארנק והחרב" כותב על כך פרופ' דניאל פרידמן: "לאור תיקון החוק ולנוכח חומר הראיות שהוצג לבימ"ש קשה להבין את הפסיקה אשר אישרה את התמודדותו של בשארה". פרידמן נסמך על דברי השופט אהרון ברק לפיהם "מקובל על בימ"ש כי המעשים המיוחסים לח"כ בשארה לעניין שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ולעניין תמיכה במאבק מזוין נגדה, מונחים במרכז מטרותיו ופעולותיו והם מהווים אצלו יעד עיקרי". עם זאת, ברק הוסיף כי "עולה בפנינו הספק אם הראיות שעליהן מתבססת תשובתי זו הן משכנעות, ברורות וחד משמעיות. רק רמה גבוהה זו של ראיות מאפשרת שלילת הזכות לבחור או להיבחר".

הראיות המדוברות, שהשופט אהרון ברק קבע שהן "אינן חד משמעיות" לגבי תמיכתו של בשארה במאבק מזוין, היו נאום מצולם של בשארה על אדמת סוריה בעצרת בה נכחו גם מזכ"ל החיזבאללה וסגן נשיא איראן. בנאומו קרא בשארה להמשיך את המאבק בישראל ולחזק אותו, כפי שכבר קרא מספר רב של פעמים בעבר.

אחרי רף הראיות הדמיוני שקבע על דעת עצמו השופט ברק אשר השיג את תמיכת רוב "פקודיו" בבית המשפט העליון, תוך התעלמות מוחלטת מחקיקת הכנסת ביניהם שלושה תיקונים בחוק שניסו ללא הצלחה "לעקוף" את פרשנותו של ברק, נעשו נסיונות נוספים למנוע את כניסתם של ח"כים קיצוניים לכנסת. לדוגמה, ח"כ חנין זועבי ניצלה כבר שלוש פעמים על ידי בג"צ מפסילה של ועדת הבחירות.

השתלשלות עניינים זו מעלה שאלות רבות הן לגבי מערכת היחסים שבין הרשות השופטת והרשות המחוקקת, כמו גם עד כמה יכולה הכנסת לגונן על הזהות הלאומית של המדינה, והן לגבי היחס של הממסד הישראלי לנציגות פוליטית של התנועה העוינת ביותר לישראל שקיימת- התנועה הלאומית הפלשתינית.

"הרשימה הערבית המשותפת" שאיחדה תחתיה את כל המפלגות הערביות בכנסת, היא היום מפלגה פלשתינית לכל דבר ועניין אשר אפילו לא מתיימרת להסתיר את העובדה שהיא שוללת מכל וכל את זכותה של ישראל להתקיים, ובפרט כמדינה יהודית. נכון להיום הייצוג הפוליטי של ערביי ישראל בכנסת עובר תהליך של הקצנה מסוכנת בעוינות שלו למדינה, מה שגורר התעצמות של העוינות בין הציבור הערבי והציבור היהודי. קשה להעריך כמה עוד יסכים הציבור הישראלי לספוג את הפעילות החתרנית של חברי הכנסת הערבים, אבל קשה מאוד להאמין שהוא ימשיך להכיל זאת לאורך זמן.

הרשימה הערבית המשותפת. צילום: פלאש 90
הרשימה הערבית המשותפת. צילום: פלאש 90

על מנת שיהיה סיכוי עתידי לשלום ולדו קיום ערבי- יהודי יש צורך לבלום אחת ולתמיד את הייצוג לו זוכה התנועה הלאומית הפלשתינית בכנסת ישראל. הטיעון לפיו בדמוקרטיה הציבור בוחר נציגים וצריך לכבד את זה הוא טיעון נכון ביסודו, אולם הוא מציג רק צד אחד של המטבע.

בצד השני שלו ניתן לראות כי בכל מדינה דמוקרטית, ובפרט בישראל, קיימים חוקים שמגבילים נושאי אידאולוגיות מסוימות מהתמודדות. כך למשל מפלגה אשר קוראת לשלילת תעודות זהות מכל מי שאינו יהודי, לא תוכל להתמודד בבחירות משום שהיא נמצאת מעבר ל"גבול" שקבע המחוקק. אחת הדרכים שבהן הכנסת יכולה להתמודד עם הסוגיה היא לחוקק חוק אשר ימנע ממפלגות שאינן מזדהות כמפלגות ישראליות להתמודד בבחירות.

אין שום סיבה מוצדקת לכך שבפרלמנט של מדינה דמוקרטית תהיה מפלגה שלא מזהה את עצמה כחלק מהמדינה, ובוודאי שאין שום סיבה מוצדקת לכך שבכנסת ישראל תכהן מפלגה שמזוהה עם לאום עוין ורואה עצמה כחלק מקבוצה לאומית אשר שמה לה למטרה את חורבנו של הבית הלאומי של העם היהודי.

אלון מליק

אלון מליק

אולי יעניין אותך גם

שיפור ביחסים? ראש הממשלה ושרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני בעת ביקורה בכנסת ב-2014. צילום: קובי גדעון

עידן חדש ביחסי ישראל אירופה?

מקורות מוסמכים בישראל ובאיחוד האירופי סוברים כי שנת 2017 תוביל להידוק היחסים ולשיתופי פעולה, כך על פי פרסום ב"מקור ראשון"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.