מבזקים

הטרדות והטרדות, איך מסבירים לנוער?

ועידת פתח' בראשות אבו מאזן משבחת את מאבק ערביי ישראל

קרי מודאג: "הימין מונע הסכם שלום"

מי הרעיל את ערפאת?

אז מי אשם בהידרדרות הישגי התלמידים?

המאבק על עמונה: בני נוער מפגינים מול ביתו של בנט ברעננה (תמונה)

חשד: פעוטה בלעה הרואין השייך לאביה

פרשנות: הישג אסטרטגי להתיישבות

המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור ילד בן 6 שנעדר בירושלים

רבני "תורה וארץ" נפגשו עם הרב אריאל

דף הבית > אקטואליה וחדשות > דונאלד טראמפ – הזדמנות או סכנה? | דעה

דונאלד טראמפ – הזדמנות או סכנה? | דעה

בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, עומדת לרה"מ בנימין נתניהו הזדמנות בקנה מידה היסטורי לשינוי המפה. מחיר ההחמצה עלול להיות כבד

מוקדם עוד להסיק מסקנות, אולם על פניו נראה שאנו עומדים לקראת שינוי מגמה ביחסי ישראל ארה"ב.

לאחר 8 שנים תחת אובמה – ממשל שהתאפיין באיבה גלויה לישראל, נראה שבקרוב רוחות חדשות יחלו לנשב מהבית הלבן והדבר מצריך היערכות מצידנו.

בינואר ינשבו בו רוחות חדשות? הבית הלבן
בינואר ינשבו בו רוחות חדשות? הבית הלבן

היערכות שהיא לא רק בגדר הזדמנות לשיפור המצב, אלא גם חובה. אם לא נדע לנצל את ההזדמנות, אנו עלולים להיות תחת איום, אשר יגרום לנו עוד להתגעגע לשלטון אובמה.

רה"מ בנימין נתניהו, אשר השכיל לנווט את ישראל במציאות בינלאומית לא פשוטה, יידרש עכשיו לשנות גישה. לא עוד תמרונים, כדי לשמר את הקיים, אלא חזון ואסטרטגיה לשינוי המציאות.

החמצות עולות ביוקר

"הפוליטיקה היא האמנות של האפשרי", כתב ביסמארק, אבל החמצת האפשרי יכולה לעלות ביוקר. המציאות הפוליטית היא כזו שלא בכל רגע ניתן להגשים את כל השאיפות והחלומות.  אולם, אם יש הזדמנות והיא לא מנוצלת, המחיר עלול להיות כבד. כבד הרבה יותר מאשר במצב בו לא הייתה הזדמנות כלל.

עם ישראל למוד סבל מהחמצות היסטוריות בעבר. לא מעט הזדמנויות היו לעמנו לשינוי פני ההיסטוריה, אך רובן הוחמצו והמחיר היה כבד. שתי דוגמאות עיקריות הן הצהרת בלפור ומלחמת ששת הימים.

החמצה היסטורית. הלורד בלפור
אי ניצול הצהרת בלפור – החמצה היסטורית. הלורד בלפור

ב-2 בנובמבר 1917 י"ז בחשוון תרע"ח, הכריז הלורד ארתור ג'יימס בלפור בשם ממשלת בריטניה על מתן הזכות לעם ישראל להקים בית לאומי בארץ ישראל. מדובר היה בהישג חסר תקדים לתנועה הציונית. לו היינו מנצלים את ההזדמנות והמוני בית ישראל היו עושים דרכם לארץ ישראל, לו הייתה התנועה הציונית תובעת בפה מלא מדינה, קרוב לוודאי שהיינו זוכים למדינה משתי גדות הירדן ומונים לפחות פי 1.5 יהודים מאשר היום.

אולם עם ישראל התמהמה, מעטים עלו, רק 37 אלף בין השנים 1918-1924. גם התנועה הציונית החמיצה – ההסכמה בין כל חלקי התנועה להתאחד מאחורי התביעה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. והתוצאה היא שהמדינה שקיבלנו ב-1948 הוקמה על חלק מזערי מארץ ישראל המערבית. בנוסף, שליש מעם ישראל הושמד בשואה. המחיר על החמצת השעה היה כבד.

באייר תשכ"ז, יוני 1967, שחררה ישראל את ירושלים העתיקה במלחמה שנודעה כ-"מלחמת ששת הימים". מדינת ישראל שעמדה בפני סכנת השמדה רק שבוע קודם לכן, השיגה את אחד הניצחונות המזהירים בתולדות העם היהודי.

ישראל הרחיבה את גבולותיה בדרום (רצועת עזה וחצי האי סיני), בצפון (רמת הגולן) ובמזרח (ירושלים ויהודה ושומרון). סה"כ השטח היה גדול פי 3 משטחה של ישראל ערב המלחמה. בנוסף, ארה"ב הידקה את יחסיה עם ישראל והפכה לספקית הנשק העיקרית שלה. הייתה זו הזדמנות פז לשנות את פני המפה. אולם, ההנהגה לא הייתה בשלה לשפע שנחת עליה לפתע.

ב-19 ביוני 1967, תשעה ימים לאחר סיום המלחמה, הודיעה ממשלת ישראל על נכונותה להחזיר את רוב השטח תמורת הסכם שלום והר הבית נמסר לוואקף. עוד בזמן המלחמה, מנעה ישראל מערביי יהודה ושומרון להימלט והשאירה אותם על מקומם. על החמצת הזדמנויות אלה, אנו משלמים עד היום.

אם נודה על האמת, לעתים גם ידעו מנהיגינו לנצל הזדמנויות. ב-ה' האייר תש"ח 14 למאי 1948, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ההחלטה עברה על חודו של קול במנהלת העם, תוך איומים ולחצים מבית ומחוץ. מאומץ ליבו, זיהוי גודל השעה וכוח מנהיגותו של בן גוריון, אנו נהנים עד היום.

עם הפנים לעתיד

בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, פותחת בפני ישראל אפשרויות לשינוי אסטרטגי של המציאות. על הפרק: הורדת הסכמי אוסלו ורעיון שתי המדינות מסדר היום, אימוץ דו״ח אדמונד לוי ושינוי מעמדם החוקי של מאחזים ביהודה ושומרון, סיפוח יהודה ושומרון והרחבה מאסיבית של ההתיישבות ושינוי הסטאטוס קוו בהר הבית.

איש השעה. רה"מ בנימין נתניהו. צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90
איש השעה. רה"מ בנימין נתניהו. צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90

אולם, יש גם איומים. אם לא נדע להציב חזון, אם נמשיך לדקלם את מנטרת המחויבות לרעיון שתי המדינות, אם אל מול השערים שייפתחו מולנו, נהסס ונגמגם, אנו עלולים למצוא עצמנו תחת לחצים אדירים, אולטימטומים ואיומים שלא הכרנו בעבר. "אם אתם לא יודעים מה לעשות, אני אחליט בשבילכם" – יאמר לנו אז הבולדוזר מהבית הלבן.

זו יכולה להיות שעתו הגדולה של נתניהו. האיש שידע לחלץ את ישראל בעור שיניה ממנהיגים עוינים ובתקופות קשות, יכול כעת להצעיד את ישראל לשינוי משמעותי במעמדה ולהטביע את חותמו לא רק על שימור הקיים במציאות קשה, אלא בשינוי אסטרטגי בעל השלכות משמעותיות על העתיד. כגודל ההזדמנות, כך גודל הסכנה.

"קול דודי דופק", שרק לא נחמיץ את השעה.

אריאל קלנר

אריאל קלנר

מייסד ויו"ר 'חזון לאומי - המרכז למנהיגות ציונית'
אריאל קלנר

אולי יעניין אותך גם

וינטר מקבל לאחרונה את דרגת תת אלוף. צילום: חדשות 0404

אדון רמטכ״ל, ממציאים סיפור על תא״ל ואתה שותק? | דעה

איך ייתכן שהמערכת שותקת ונותנת לדמו של וינטר להישפך בעוד לו אסור להגיב להכפשות נגדו? עורך חדשות 0404 בועז גולן בטור מיוחד

5 תגובות

  1. דונאלד טראמפ אמר שאין כניסה לערבים – זה העקר
    השאר פחות חשוב

  2. אריאל קלנר צודק : עם ערבים אין שלום
    ג'יהאד = זה האג'נדה היחידה שלהם מזה 1400 שנה (ככה הם השיגו 20 מדינות לעם אחד)
    הגיע הזמן להתעורר אחרת לא נשרוד בשכונה

  3. יש בעייה קטנה
    נתניהו = מממוקד בפריבילגיות של האליטות כולל הפרטות, שימור בועת הדיור וקידום ביזת יצוא הגז
    בתמורה הוא נכנע לתכתיבי בג"ץ – השלמה עם 50,000 מסתננים מוסלמים שתקעו יתד בישראל
    השלמה עם 50,000 בתי בדואים שנבנו בנגב בניגוד לחוק על אדמות מדינה
    הפקרת הר הבית ועבודת פלשתינים תמורת פיגועים
    עניינים לאומיים – לא התחום של נתניהו אלא אם כן מדובר על נאומים – בזה הוא טוב

  4. הגיע הזמן לפעול, אבל איך?

    נתניהו בינתיים הולך הפוך.. מה אפשר לעשות?? אין מי שיאתגר את ראש הממשלה מבפנים? ארדן?

  5. בקשר לסיפוח יו"ש אתה מתכוון לתת אזרחות ל-2.5 מיליון ערבים הרי נהיה מדינה דו לאומי ככה מה לעשות דמוגרפיה נהיה עוד מדינה ערבית עם קהילה יהודיתץ בסוף… לצערי וזה מתוך דאגה לזהות הלאומית של המדינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.