מבזקים

שבת שלום!

מצבו של הילד שנפל במהלך טיול בצאלים - קשה מאוד

"איש ביצוע ועשייה"

הוארך מעצר החשודים ברצח אריאל וואסי ז"ל

איגוד נותני שירותי הסיעוד: "אבידה גדולה לכולנו"

המדינה לבג"ץ: נבחן משפטית את החזרת גופות המחבלים

סגן שר הביטחון מביע צער כבד על מותו של מנכ"ל משרד הרווחה

כניסת שבת: 16:00, יציאת שבת: 17:15

פוליטקאי הולנדי הורשע בהסתה נגד מוסלמים

הולך רגל נפצע קשה מפגיעת רכב בנתניה

דף הבית > אקטואליה וחדשות > שלום ולא להתראות – נפרדים מאובמה

שלום ולא להתראות – נפרדים מאובמה

מנאום קהיר ועד הביקור ההיסטורי בקובה ובדרך יחסים מורכבים עם נתניהו. שרון גל נפרד מהנשיא אובמה

לפני כולם

לפני כולם

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה: מעצר מחבלים. צילום: 0404

נחשפה חוליית מחבלים שתכננה פיגועים בירושלים

מ: שב"כ חשף חוליית חמאס שפעלה בירושלים ותכננה פיגועי ירי נגד בסיסי צה"ל: "סיכול התשתית מוכיח את הסיכון ממפגעים בעלי ת.ז ישראלית"

2 תגובות

  1. שלום ולא להתראות ושלא יבוא לנו בחלום המוסלמי השחור הזה

  2. אסף אראל אביגדור

    בעוד מספר שעות יהיה לארה"ב נשיא חדש אך להרבה לפני כן,מגיע מפלס המתח לשיא נוסף לנוכח הקרב הצמוד. עם זאת,בניגוד מוחלט לעיסוק התקשורתי הכל כך נרחב והמוצדק בהיסטוריה של כל אחד מהמועמדים וחשיבותם של קולות הבוחרים בין אם הם גברים,נשים,היספאנים או שחורים במדינות המפתח נדמה שנזנח הפעם חשיבות קולם של היהודים בארה"ב וכאילו נעלם כמעט לחלוטין מקומו בו בדיון כלשהו וכל זאת כאשר אנו עומדים להפרד מאובמה בברכת שלום ולא להתראות אך אם נחזור לדיון עצמו נגלה שבחינה הסטורית מוצאת ששיעור השתתפותם של יהודי ארה"ב היה כמעט מאז ומעולם גבוה יותר משל שאר מרכיבי האוכלוסייה. עוד בראשית שנות השלושים של המאה ה 20 הפך קולם של יהודי ארה" לנדמך מרכזי ומשמעותי מאד בקואליציה האתנית הרחבה שהנשיאים פרנקלין ורוזוולט גיבשו אל מול שפל כלכלי עמוק ולא פעם שיחק קולם של היהודים בארה"ב בתפקיד מכריע בעת בחירתו של המועמד הדמוקרטי לבית הלבן. לנוכח הדברים הללו נשאלת באופן טבעי השאלה: האם זיקה הסטורית למפלגה הדמוקרטית המשקפת בדרך כלל את סדר היום הסוציו אקונומי והכלכלי אם כי ליברלי של יהודי ארה"ב אינו עתיד להשמר גם בבחירות הנוכחיות ואם חשיבותו האסטרטגית של הקול היהודי אינה נותרה כפי שהיתה ? ובכן,התשובה לשאלה זו מורכבת אך ברורה: המיעוט היהודי נטש לאורך השנים אם כי ראוי להדגיש עדיין לא לגמרי את הריכוזים העירוניים בהם חי במשותף עם שכניו ושותפיו ל"קואליציה הגדולה" ועבר להתגורר בפריפריה. על רקע זאת אמורה לכאורה הווית חיים פלורליסטית שכזו אינה מאפשרת למפלגה הרפובליקנית דווקא לחדור למגזר שכזה ולנגוס במאגר הרחב של הקולות הדמוקרטיים הקיימים ובכן לא ולא – בחירה בהילארי קלינטון הלא היא שייכת למפלגה הדמוקרטית היא בחירה ישירה בהמשך שלטונו של אובמה וראו באיזה מצב הוא מותיר את העולם ואת המזרח התיכון בפרט. האם מישהו מאיתנו או מיהודי ארה"ב מעוניין בכך ?. לא נראה שכך הדבר אם כן בחירה ברפובליקנים היא בחירה בדף חדש וחלק ביחסי ביחסי ישראל ארה"ב ובחירה בהילארי קלינטון הלא היא ממשיכת דרכו של אובמה היא בחירה בפרק עכור ביחסי ישראל ארה"ב. דפוסי הצבעתם של יהודי ארה"ב לא עברו שינוי משמעותי,אפילו נשיא שהיו הרבה ספקות לגביו וזכה בבחירות 2004 ב 24 מהקולות של יהודי ארה"ב הלא הוא ג'ורג' בוש הבן נתגלה כנשיא אוהד לישראל. לעומתו אובמה שיחסיו עם מדינת ישראל במישור המדיני היו רווי מתח וחילוקי דעות תמידיים שהובילו כמעט באופן ישיר למשברים חריפים קיבל לפני ארבע שנים לא פחות מ 69 אחוזים מקולות המצביעים. המתאם המדיני והכל כך יסודי שעדיין קיים בין עמדותיו של המחנה הדמוקרטי לבין עמדותיו של המחנה הרפובליקני במגוון רחב של סוגיות פנים וחוץ הוא מתאם בעל חשיבות רבה ומוביל לבחירה בדרך חדשה שהמוביל אותה הוא נשיא חדש ובכך פלח יהודי ארה"ב מעוניין. לכן,למרות העובדה שהתמיכה המאולצת במדינת ישראל בעידן אובמה שנגזרה ישירות מגישה ניצית יותר בתחום האסטרטגי הכולל מדינת ישראל שבעידן אובמה נהנתה מתנאים של חיבה. כעת ברור הוא מדוע העיסוק בקול היהודי אינו במרכז השיח הפוליטי וכנראה שלא יהיה עוד. גם מחר,כאשר נקום לבוקר חדש עם נשיא חדש למעצמה המתיימרת להיות מספר אחת בעולם,נוכל לקוות שלא תהיה זו הילארי קלינטון שהיתה שותפה בכירה במשך ארבע שנים לממשל שעלה על נתיב עימות עם מדינת ישראל במספר רב של סוגיות ליבה. אם כך צפוי הוא שלא נראה אותה כגורפת רוב ניכר של קולות יהודי ארה"ב בעת בחירת נשיא. עם זאת,תוצאת הבחירות בארה"ב היא משמעותית מאד למדינת ישראל ולשאר העולם לכן ראוי לא להכנס לשימחה מוקדמת ולשאננות. יש לזכור כיצד העולם נראה בעידן שאחרי אובמה וגם לזכור שהממשל הבא יאלץ להתמודד עם כל זאת ולמי שעדיין לא הבין,זהו עולם מעורער החל ממזרח תיכון מתפורר,רווי מאבקים והרג ועד לאירופה המתמודדת עם גל פליטים שכמותו עוד לא היה ואיום מתעצם בהתקפות טרור. אם בכך לא די,נוסיף את חסותן של רוסיה וסין לכל המתרחש. מכאן ברור הוא שהבחירה היא בין שתי תפיסות מנוגדות ולא רק בין דרכים שונות. הילארי קלינטון מאמינה בשימור המצב ואף בהחמרתו תחת השראתם של מוסדות בינלאומיים ואילו דונאלד טראמפ מאמין בגישה שונה: "ארה"ב תחילה" עד כדי מדיניות חוץ חמימה למדינת ישראל אך זהירה ובעת הצורך גם בדלנית,בהתאם לעקרונות עסקיים של השגת רווחים טובים יותר. אסף אראל אביגדור: 0546635411

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.