אתחיל מנקודת יסוד שלנסח הצעת חוק אני לא יודע, הנסיון הפוליטי מדיני בטחוני שלי מסתיים בוועד כיתה בכיתה ה'. אבל בכל זאת, אני רוצה לנסות להניח על שולחנכם הצעת חוק שיש בכוחה למנוע כנראה את הקרע הנורא בעם. אויבינו הרי מסתכלים מהצד ומחככים ידיים בהנאה כמובן.
אני רוצה להציע לבטל את הבחירות ולהקים וועדה שתמנה את חברי הכנסת. כן כן, אני יודע שזה נשמע הזוי לגמרי ואנטי דמוקרטי, אני אסביר את הרעיון. אנחנו הרי עדים לקרע נורא בעם שמסכן את עתידנו המשותף כאן, לא? בואו נחשוב יחד, מה גרם את הקרע בעם, מה לא היה כאן עד לפני כמה חודשים? ממשלת הימין.
רגע, תגידו, אז למה שהעם לא יבחר ממשלה אחרת? התשובה תהיה, כי רוב העם בעל זהות ימנית-מסורתית ברמות שונות. לכן כנראה שממשלת החורבן והפילוג תשאר כאן לעוד שנים רבות, למעט קוסטלציות בנט-לפיד-עבאסיות מזדמנות. חייבים לשנות את זה עכשיו!
לכן, כאמור אני מציע לבטל את הבחירות כליל, ולמנות לאלתר את הוועדה הנשיאותית לבחירת חברי כנסת. בוועדה יהיו אחד עשר חברים: ארבעה טייסים במיל', שלושה הייטקיסטים, שלושה שופטים בדימוס והיועצת המשפטית לממשלה. הוועדה תתכנס בבית הנשיא, על מנת למנוע פוליטיזציה של הכנסת.
אבל אוי! מה יקרה כאשר אחד מחברי הוועדה יסיים את תפקידו? הפרת האיזון העדין בין חברי הוועדה עלול להביא לשסע נוסף וכמעט בלתי ניתן לאיחוי בחברה הישראלית! אל דאגה גבירותי ורבותי, חשבתי על הכל.
לשם כך תוקם הוועדה הנשיאותית למינוי חברי הוועדה הנשיאותית למינוי חברי כנסת. גם היא תמנה אחד עשר חברים לפי האיזון העדין כדלהלן: שמונה חברי וועדה מכהנים, נציג לשכת עורכי הדין, ושני נציגי ציבור המוסכמים על כל חברי הוועדה האחרים. חגיגה לדמוקרטיה.
בכך רבותי, נוכל להחזיר לבקבוק את השד ששמו "קרע בעם", לסגור אותו חזק חזק בפקק ובא לציון גואל. צפירת ההרגעה תופעל, התותחים ינצרו אש, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.
בקונספט הזה יש רק בעיה אחת קטנה. הוא בנוי על הנחת היסוד שהעם הוא הבעיה, ולכן אפשר לבטל את העם ושוב לא יהיה קרע בעם, כי אין עם, הוא לא רלוונטי יותר.
אבל האמת היא, שאם אנחנו רוצים להפריד בין צמד המילים קרע-בעם צריך למחוק את המילה הקרע ולא את המילה עם. אני רוצה, אם תרשו, ללכת צעד אחד קדימה ולכפור בעצם הקרע.
הפגנות- יש, תקשורת מגוייסת על מלא מלא- יש, סרבנות -יש מעט וגם זה מזעזע, אבל קרע- אין ואנחנו לא בדרך למלחמת אזרחים שמשמעותה היא אחת- אנשים יוצאים לרחובות ויורים אחד בשני ירי חי.
לפני פורים הסתובבתי עם הילדים ברחובות עיר מרכזית וחשובה במדינת ישראל, עיר שהיו בה הפגנות וחסימות. באתי דרוך, בטח יקפוץ עלי איזה מג'נון, בטח אכנס לחנות ולא אקבל שרות רק מפני שאני מעוניין בקידום הרפרומה המשפטית. בטח אמצא את עצמי מהלך בין אנשים עם שנאה יוקדת בעיניים. בתקשורת הרי אמרו שברחובות יש אווירה של מלחמה!
היתה ברחובות אז בעיקר אוויה של "למצוא לילד תחפושת של מסי או רונלדו ברגע האחרון". המלחמה כנראה יצאה להפסקת קניות. תאמינו או לא- השכן השמאלן שלי ואני אומרים בוקר טוב בחדר המדרגות! תביאו צלמים לתעד את האירוע.
מה שכן יש, ובעצם גרם לדחיית החקיקה הוא קבוצה מסויימת של אנשים שמוכנים לשרוף את כל האסמים והפתיעו את כולם כשפשוט השביתו את כל המדינה.באמת שלא היינו מוכנים לכך והופתענו. חשבנו שיש בהם עוד מיליליטר אחד של ממלכתיות ואהבת המדינה. אז טעינו, יש רק אג'נדה קנאית, שלידה מאה שערים היא סמל הסובלנות והמתינות.
קשה לתת עצות לפוליטיקאים, מכיוון שזה כמו לשבת על הכורסא בסלון עם גרעיני חמנייה וכרס בירה ולהכריז "ניצחנו את סכנין". אבל בתור אזרח קטן, הייתי רוצה לבקש מראש הממשלה והשרים, בבקשה, אל תקנו את כל השטויות על מלחמת אחים, ואל תחשבו שהפתרון יהיה להגדיר את העם כפג תוקף. התקופה המורכבת תעבור, הרפורמה גם כן בעזרת ה' ועם ישראל יצא מחוזק, כרגיל.