מבזקים

ח"כ ג'בארין: בעלי הקרקעות המוגדרות 'נכסי נפקדים' יעתרו לבג"ץ

השרה שקד: נסיר את האיום שרבץ על ההתיישבות שנים רבות

השרה שקד נגד שמאל: יש לכם עוד הרבה מה ללמוד על דמוקרטיה

הפרקליטות: נשקלת העמדה לדין של הרב יוסף אליצור

ח"כ מיכאלי: נוסח חדש של חוק ההסדרה - דורש דיון מחודש

בנט: "היום המחנה הלאומי חזר לשלוט"

אושר: ייצוג הולם לחרדים ולעולים

כחלון: ההתיישבות ושלטון החוק - אינם מנוגדים

השרה רגב: חוק ההסדרה - מעז יצא מתוק

מדוע הורים מסרבים לחסן את ילדיהם?

דף הבית > דעות > די לפיקוח

די לפיקוח

האוצר ומשרד החקלאות רוצים להכניס את הירקות והפירות לפיקוח. יושבת חבורה של פקידים שמעולם לא מכרה משהו למישהו ומחליטה על מדיניות כלכלית שהיא לא מבינה את משמעותה

היום אני כלכלן אבל רוב שנת 2005, בין הצבא לאוניברסיטה, הייתי קצב בסופר. ליתר דיוק ניהלתי מספר מחלקות בשר בסניפי רשתות השיווק הגדולות.
פורים באותה השנה חל ביום שישי ואני תכננתי לקחת חופש. המחלקות שניהלתי היו באזור בני ברק וממילא מעט אנשים יגיעו בפורים עצמו כך שהשארתי כוח אדם מצומצם יחסית.

בערב פורים הגיעה משאית קירור עם 20 קרטונים של עופות שלמים טריים. ההנחיה מלמעלה הייתה: נתקענו עם המלאי הזה, תדאג שהוא יימכר. ביום ראשון המלאי הזה הולך לפח.
כמובן שהתכנית לחופש התבטלה.
רצו מרפי והקב"ה ובבוקר פורים התעוררתי ללא קול.
הווליום המקסימלי שהצלחתי להוציא מהגרון היה לחישה שקטה. לא ממש המצב הפיזי האידאלי להיפטר ממלאי.
בלית ברירה גייסתי את אשתי הטרייה וביחד השכמנו קום ונסענו לבני ברק למכור עופות. כך הסתובבנו בין הסניפים, אני לוחש לה באוזן והיא מעבירה את המסר ללקוחות והעובדים.
רק בשעה מאוחרת יחסית, אחרי שכל העופות נמכרו, הצלחנו למצוא שטיבל שעדיין לא קראו בו את המגילה ולהמשיך בשגרת הפורים.

הפיקוח יפגע בכולנו. צילום: פלאש 90
הפיקוח יפגע בכולנו. צילום: פלאש 90

למה אני מספר לכם את מורשת הקרב הזו?
כי אתמול קראתי שהאוצר ומשרד החקלאות רוצים להכניס את הירקות והפירות לפיקוח. על סמך מה? בבדיקה מדגמית גילו שהרווח הגולמי והתפעולי של המחלקות האלה ברשתות השיווק גבוה מהממוצע ברשת.
כלומר, יושבת חבורה של פקידים, שמעולם לא ניסו למכור דבר למישהו, ומחליטה על מדיניות כלכלית שתגרום נזקים על סמך בדיקה מדגמית שהם לא מבינים את משמעותה.

הם לא מבינים את הפער בסיכון המסחרי בין מחלקות הקפואים והקטניות היבשות למחלקות של מוצרים טריים. הם לא מבינים שרשתות השיווק חייבות לשאוף לרווחיות גבוהה יותר על מוצרים טריים אחרת הן חשופות להפסדים. הם לא מבינים איך פיקוח כזה יוריד דרמטית את הגמישות של הרשתות ולכן יגרום להם לצמצם סיכונים, להקטין את המבחר ואפילו להעלות מחירים בטווח ארוך.
מה שיותר מרגיז מזה הוא שאת כל המהלך הזה הם עושים אחרי שמחקר של מרכז המידע של הכנסת קבע שפער השיווק של ירקות במדינת ישראל נמוך ביחס לרוב המדינות המערביות.
במחקר שהוזמן על ידי זבולון כלפה ואורי אריאל, מי שכיום הוא שר החקלאות בעצמו, בוצעה השוואה של פערי השיווק על ירקות שונים בין ישראל למדינות שונות באירופה וארה"ב. כך למשל פער השיווק של תפוחי אדמה בישראל הוא 1.97 ₪ שהם 66% מעל המחיר שהחקלאי מקבל לעומת 5.33 ₪ בבלגיה שהם 752% ממחיר החקלאי, 3.85 ₪ בפינלנד שהם 337% ממחיר החקלאי ו-2.41 ₪ שהם 195% ממחיר החקלאי בממוצע באיחוד האירופי. כך ממשיכה הסקירה על פירות וירקות שונים וברובם התמונה דומה. באירופה וארה"ב בדרך כלל פערי השיווק גבוהים משמעותית מישראל.
לזה תוסיפו שבמדינות שנסקרו קר יותר ולכן צריך להוציא פחות על קירור, יש יותר אופציות ליצור תחרות במקטע הסיטונאי בתוך המדינה, קל יותר ליצור תחרות עם ספקים ממדינות שכנות והכמויות הנמכרות במקטעים הקמעונאים גדולות יותר ולכן יש יתרון לגודל.
כלומר, למרות שלישראל יש את כל הסיבות להציג פערי שיווק גבוהים יותר זה לא המצב. אז למה לפקח על המחירים? למה לבצע מדיניות הרסנית כזו אם הנתונים מראים שאין אפילו בעיה שצריך לפתור?
הם מחליטים על המדיניות הפופוליסטית הזו כי זה פופולרי.
התפקיד שלנו פה זה לדאוג שנזקים לכלכלה יפסיקו להיות פופולריים.

אמציה סמקאי

אמציה סמקאי

אולי יעניין אותך גם

לקח אחריות. תא"ל בוכריס. צילום: פלאש 90

"יותר מבוכריס"? חפשו את האשם האמיתי | דעה

קמפיין "יותר מבוכריס" מרמז כי הציבור איננו מבין מה עומד מאחורי הפרקטיקה הפסולה של הסדרי טיעון. הגורם לעוול, בניגוד למה שחושב הציבור, נמצא בכלל בבית המשפט העליון

4 תגובות

  1. אם מקפיצים מחירים במאות אחוזים על מה שמקבל החקלאי – הביקוש ממש נופל והחקלאי נשאר עם הסחורה על העץ או על האדמה.

    • אף אחד לא מקפיץ את המחיר, זה שקר של החקלאים.
      החקלאים (אחרי שהם מקבלים סובסידיות, מכסי מגן, מים כמעט-חינם וקרקעות חינם) יכולים לרכוש משאית ולהביא את התוצרת שלהם לשווקים בעצמם.
      למה הם לא עושים את זה? כי יותר זול להם להשמיד תוצרת ולהקפיץ את המחירים

  2. גבע, בת-ים.

    אמציה הנכבד, נקודת המבט שלך היא מאקרו כלכלית. אולם עניין פיקוח על מוצרי יסוד, וכן פירות וירקות בניגוד לדעתה של רעיה שטראוס אלו אכן מוצרי יסוד, מהווים סוגיה צרכנית.
    בהחלט יש להשית פיקוח מחירים על מוצרי יסוד עבור אלו התלויים בכך. אולם, החשש הוא אחר וכאן יש ממש בדברים של אמציה בכתבה זו: קיים סיכוי סביר שהוספת פיקוח עלולה להוביל לייקור פירות וירקות באמצעות יצירת מנגנונים בירוקרטים מנופחים ובזבזנים, עיין ערך "מועצות הצמחים, הירקות, המגדלים והחלב " הקומוניסטיות למיניהן….

    • רצוי לתת למי שזקוק צדקה ועדיף לסייע לו להגדיל את הכנסתו באמצעות הכשרות מקצועיות וכדומה. גם אם הפיקוח יוריד את מחירי הירקות, הפגיעה הכלכלית שתיווצר לא שווה את התועלת לעניים. יש דרכים הרבה יותר יעילות לסייע להם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.