17:19 28/05/2017
מבזקים

ערבים הציתו כניסת בית של יהודי בעיר העתיקה בירושלים

דף הבית > אקטואליה וחדשות > ישראל 2016: העץ הרקוב ומדינת הפאודליזם

ישראל 2016: העץ הרקוב ומדינת הפאודליזם

תיאור המצב הנוכחי של מדינת ישראל מבחינת מדיניות פנים ומשילות לאור האירועים המצטברים האחרונים והקבלה של המצב הנוכחי באופן היתולי וממחיש למערכת פאודליסטית כדוגמת אנגליה דאז.

יש ריח רע באוויר מזה כבר זמן, אי אפשר לראות את זה או להריח את זה אבל זה מחלחל לתוך נבחי נשמתינו יום יום וממשיך לעלות צחנה ובחילה נפשית מתגברת, אבל האם אפשרי שמעז יצא מתוק?

מחאת העם ה״ספוראדית״ כביכול היא בסה״כ סימפטום טבעי של מתיחת חוט מתמשכת לאור הצטברות אירועים חוזרים ונשנים שמרטיטים ומרטשים כל הגיון בריא –  מחאת החייל, מתווה הגז השנוי במחלוקת, המסתננים ודרום ת״א, בג״ץ על כל פסיקותיו, הפרקליטות על כל פרשיותיה, הבחירות החוזרות ונשנות כל שנתיים וכו׳ – וכולנו מרגישים בתוכנו איזושהי התעצמות הולכת וגוברת ככל שהאירועים ממשיכים להצטבר ולהחריף ברמת האבסורד הנוגדת והמתריסה כנגד כל היגיון פשוט ובריא.

 

רק סימפטום. מחאה בעד החייל אלאור אזריה. צילום: פלאש 90
רק סימפטום. מחאה בעד החייל אלאור אזריה. צילום: פלאש 90

משיח לא בא

מאז שנות ה-80 העם ממשיך לחפש את המשיח שיצעיד אותו. היום זה ביבי, מחר זה אולי בנט בצעדת אופנת המשיח, ומי זה יהיה מחרתיים?

אזי, אולי הבעיה לא נעוצה בדמות עצמה אלא בעצם השיטה שהשתרשה, קרי, העץ שהרקיב ואינו מאפשר כבר משילות בר קיימא.

הבעיה העיקרית נובעת בראש ובראשונה מהיעדר אחריות אישית (שניצוץ קטנטן ממנה ראינו לאחרונה בהתפטרות ינון מגל בין אם לטוב או לרע , תלוי בעיני המתבונן). משילות מתבטאת בראש ובראשונה באחריות אישית – לא במובן הענישתי אלא במובן נאמנות לאידיאולוגיה ולמבחן התוצאה של השגתה.

כמו כל אדם או אירגון בשוק הפרטי, כאשר בעל אחריות לוקח על עצמו תפקיד או מטלה, צריך הוא להציב יעדים, תוכנית להשגתם ומערכת ניטור למשוב ואיזונים. היה ולאחר מספר נסיונות לא הצליח, מפנה את מקומו לאדם המתאים יותר להשגת יעדים.

יש שש דרכים עיקריות לשנות (או לא לשנות) ממשל:

(א) הפיכה אזרחית לא אלימה (כדוגמת גנדי ומנדלה);

(ב) הפיכה מזויינת (שההיסטוריה מוצפת בהן כדוגמת המהפכה הצרפתית וכמו כן בימים אלה במדינות שכנות);

(ג) מהפכה צבאית (כגון תאילנד לאחרונה);

(ד) להיכנס למכבסה הפוליטית ולשחק את המשחק (המשול לתפוח טרי או מספר תפוחים טריים בתור חבית תפוחים רקובים, או שהתפוחים הטריים שוחים עם הזרם ומשתבטים להיות תפוחים רקובים או שנשחקים מהריקבון ובורחים מהחבית או שמחוסלים פוליטית);

(ה) לשבת מול הטלוויזיה בכל יום בשעה שמונה בערב לקלל ולהתלונן על המצב הקיים ולהמשיך מחר בבוקר את אותה שגרה, או לחילופין במקום לשבת ולקלל, למאוס ולעזוב לחו״ל ובשני המקרים האלה לתת לעץ הרקוב להחריב את עצמו לסופה של המדינה;

(ו) להצטרף למערכת המסואבת מתוך אינטרס אישי והישרדותי לסגנון לעשות רק לעצמי ולביתי (ולא חסרים כאלה הן בשוק הציבורי והן בפרטי).

במקום להיתפס למאורע כזה או אחר), בהיעדר חשיבה אסטרטגית כוללת של הפקת לקחים של ׳איך ולמה הגענו עד הלום׳ לא נצליח להשתחרר מהקאת האירועים המתריסים הללו לתוכינו, ללא קשר למחנה כזה או אחר. מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית די מזכירה ומחקה אלמנטים של אנגליה הפאודליסטית של המאה ה-12: המלך, יועצי המלך, האצילים (אנשי החצר) ופשוטי העם (אני ואתה).

המלך

מדוע ה״מלך״ הוא מלך, מכיוון שהמכבסה הפוליטית איננה באמת מעניקה זכות בחירה לבוחר. אפשר להקביל את זה לצרכן שחושב שהוא בוחר מוצר שונה על המדף אבל המוצר מיוצר ע״י אותו מפעל בעל אותם תכונות בסיסיות רק קרוי בעטיפתו בשם אחר.

נתניהו. הגיע הזמן למשול. פלאש 90
נתניהו. הגיע הזמן למשול. פלאש 90

אזרח אינו בוחר באופן ישיר בנציגיו או בראש הממשלה ובמכבסה הפוליטית בחירת האזרח מכובסת מספר פעמים עד שנתלית על חבל הכביסה כממשלת ״קומבינה״ לייבוש של ארבעה שנים (במקרה הטוב). היא אינה דומה כלל לחולצה שרוב העם חשק בה כך שרק אשליית דמוקרטייה קיימת עבור האזרח. ההרגשה הרווחת היא שבעצם הכל אותו דבר לא משנה במי נבחר ושהעץ הרקוב פשוט משמר את עצמו עם חילופי פרצופים מינורים תקופתיים.

בנוסף לכך (ועוד לפני שנגענו בחלקם של יועצי המלך לשימור העץ הרקוב) הרב מפלגתיות הלכה למעשה אינה מאפשרת משילות אפקטיבית, כאשר כל אחד מושך את החוטים לכיוונו אין מתאפשר להתוות ולבצע מהלכים, בסוף הכדור זז קצת ימינה וקצת שמאלה אבל די נשאר על כנו ומה שזז ומבוזבז באמת ובעיקר זה זמן יקר ומשאבים נלאים הכרוכים בכך.

ממשל הפקידים

מאז ימי ה״מהפכה המשפטית״ הפרדת הרשויות הפכה למטושטשת לגמרי ונושאים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים גרידא בסמכות הממשלה מוכרעים בבג״ץ ו/או בשיתוף היועמ״ש.

הלכה למעשה כיום יש מצב אבסורדי שבו יש משילות משפטית ומנהלתית ע״י בג״ץ, היועמ״ש והפקידים הבכירים ב״ממשל הפקידות״ שחטף לעצמו את סמכויות הממשלה וגם את סמכויות הכנסת שלא ע״פ חוק אבל כביכול ב"חסות החוק" (ע"פ פרשנותם לפחות), ללא אחריות וללא שנבחר כלל ע״י הציבור.

כל ניסיון להחזיר את האיזון עלו עד כה בתוהו ולא קשה להבין מדוע נכשלו (אם בכלל נוסו), מיכוון שיועצי המלך מחפים אחד על השני ומי שיעז לנסות להחזיר עטרה ליושנה יערף ראשו בדרך כזאת או אחרת בסגנון התאבדות פוליטית ואפילו אישית.

האצולה

אנשי האלפיון העליון למיניהם השולטים בכל מערכות המשק הריכוזי והמונופולסטי (כפי שעשו אצילי בעלי האדמות דאז) וקשרי הון ושילטון עם המלך, ויתרה מכך עם יועצי המלך, המחפים ומשמרים את הסימביוזה התועלתיות הזאת, בייחוד ע״י שליטה במקורות ה״תשקורת״.

דלת העם

כמו אז באנגליה, פשוטי העם עסוקים בקשיי היום יום (ילדים, עבודה, חשבונות, וכו׳) ולא מסוגלים להרים את הראש לרגע בכדי לראות מהיכן הצחנה עולה וגואה שלא לדבר בלטפל בה מהשורש כפי שנאמר כל אחד עסוק בגינתו ומשאיר לאחר לטפל בחממה של כולם, אזי שאף אחד לא מטפל והמלך ואנשי החצר ממשיכים לדאוג שכך יהיה בכדי לשמר, לסמא והמשיך ל"חגוג״.

אך משהו יותר מוזר ומגוחך קרה כאן במדינת היהודים הפיאודליסטית שלא קרה באנגליה בעת מעברה ממונרכיה לדמוקרטייה (יצור שכזה שלא קיים בכל מקום אחר ושרק היהודים ה"יצירתיים" יכולים להמציא), המלך בישראל הפך 'דה פאקטו' למה שכיום מלכת אנגליה משמשת (תפקיד ייצוגי ולא מעשי כמו הנשיא) ובגדי המלך אכן עירומים.

כך אכן קרה כאשר אנשי החצר בהפכה שקטה חברו יחדיו אט אט להגביל את משילותו של המלך והקנו והכתירו לעצמם את כתר המשילות מאחורי הצללים ללא כל השלכות או אחריות אישית למעשיהם. הכיצד אפשר לצפות מהמלך לאחריות אישית כאשר אנשי החצר כבלו את ידיו ואינם מאפשרים לו משילות, ויתרה על כך, כיצד ניתן בכלל לצפות מחייל צעיר לעמוד אל מול אנשי החצר כאשר פוליטיקאי משופשף כמלך עם כל הארסנל שעומד לרשותו איננו מסוגל להם?

אם אין יכולת משילות אז הגיע הזמן להודות בכך ואנא התכבד המלך להחזיר לעצמו את המשילות ולנקות את חצר המלך או לחילופין במיתותה לפנות את מקומו ולהמליך את זה המסוגל וראוי לכרות את העץ הרקוב שצמח לנו כאן בארץ זבת חלב ודבש בכדי לנטוע במקומו עץ חדש מלבלב, הרי שאם לאו, יבוא היום ויקיץ העם שיעשה זאת בשבילו בעודו הוא יושב על ראש העץ הרקוב.

 

דלת העם. רוצים תקווה.. צילום: פלאש 90
דלת העם. רוצים תקווה.. צילום: פלאש 90

 

יבוא יום ופשוטי העם ימאסו במלך ובאנשי החצר. ההיסטוריה לימדה אותנו את זה היטב, המהפכה הצרפתית, אנגליה של המאה ה-15 ועוד. שיטת הפרד ומשול תתנפץ וכפי שנאמר: "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן".

חומר הנפץ ממשיך להיערם בד בבד ע״י האריסטוקרטיה כאשר הם מנותקים לגמרי ממה שמסתתר ומתרחש מתחת לרגליהם, נוטשים כל היגיון וממשיכים להתריס במעשיהם ובהחלטותיהם את פשוטי העם, כל מה שצריך לקרות זה קאטאליסט ביום אחד בהיר בהתקיים מאסה קריטית בכדי שניצוץ ה- ׳הגיעו מים עד נפש׳ יבעיר את העם.

Yossi Merling

Yossi Merling

עו"ד ישראלי ואנגלי העובד בחו"ל, כותב כתבות ומאמרים בנושאים משפטיים, כלכליים ומדיניים.
Yossi Merling

אולי יעניין אותך גם

משפט לא הוגן. אלאור אזריה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

דחיית הגישור מוכיחה – הצבא רוצה הרשעה מהדהדת | פרשנות

גם השופטים הבינו כי משפט אזריה לא סתם ערער את החברה הישראלית, הוא טלטל את צה"ל ואת הציבור, בגלל שאף אחד לא יכול לראות לוחם מצטיין עומד לדין על חיסול מחבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.