13:49 30/04/2017
דף הבית > מורשת > שיר הלל בליל הסדר

שיר הלל בליל הסדר

ליל הסדר הוא הפרקטיקה בהעצמתו של החוסן האמוני של עם חופשי בארצו, בהעצמת החוסן האמוני והלאומי של בני חורין בארצם ובמולדתם

הערב בליל הסדר נסב סביב השולחן, נספר את סיפור ההגדה ונאמר הלל בשירה ובהודיה. אין עוד לילה אחר בשנה שבו אנחנו אומרים הלל, חוץ מאשר ליל פסח.

מה נשתנה הלילה הזה באמירת הלל מכל הלילות?
בשנת 701 לפני הספירה עורך סנחריב מלך אשור את מסעו המפורסם לכיבוש ארץ ישראל. מסע שהונצח במוזיאון הבריטי בלונדון. סנחריב מגיע עם צבא גדול ושר צבאו רבשקה. לאחר שהשלים את כיבוש כל ערי האזור, הוא מגיע לתחנתו הסופית והיא כיבוש ירושלים. סנחריב מתמקם בנוב, עיר הכוהנים של שאול ומתצפת על הישוב היהודי בירושלים, בתוך עיר דוד שמסביבה חומה. כפי שמתאר זאת הנביא ישעיהו:״ עוד היום בנוב, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים״.

ליל הסדר. צילום: פלאש 90
ליל הסדר. צילום: פלאש 90

 

סנחריב מעריך שיסיים בקלות את מסעו והישוב היהודי בירושלים יפול ״כביצים עזובות״ (הנביא ישעיהו) כמו הישובים האחרים במסעו אל ארץ הקודש. שהרי אין סיכוי לישוב היהודי הקטן אל מול הצבא של המעצמה הגדולה בעולם באותה עת.

אך כאן נכונה לו הפתעה בדמות מנהיגות אמונית, נחושה וכריזמטית של המלך חזקיהו, שנערך למתקפת סנחריב. חזקיהו עוסק ללא לאות בחיזוק החוסן האמוני של עמו ובנוסף הוא דואג לחיזוק התשתיות הפיזיות וההגנתיות של החומה והמגדלים בירושלים.
סנחריב שולח את הרמטכ״ל שלו רבשקה (שהיה יהודי מומר לפי מסכת סנהדרין) לדבר ישירות אל היהודים מעל ראשי מנהיגיו ב"מאמע לושען" (בקול יהודית) ולשכנע אותם להיכנע ולוותר על חירותם וריבונותם. בתמורה יקבלו אושר בחסות המעצמה האשורית.

״הציץ רבשקה על החומה ושמע שהיו קוראין את ההלל (של ליל פסח) ואמר לסנחריב: חזור לאחוריך, כי ניסים נעשים להם בזה הלילה" (מדרש בילקוט שמעוני, ב׳, רמ״א).
התוצאה הייתה :״ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה׳, ויך במחנה אשור, מאה שמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים״ (מלכים ב׳, יט׳,לה׳).
כל הדרמה הזאת מתרחשת בפסח, בליל הסדר, בזמן שירת ההלל.
מפלתו של המלך סנחריב אירעה בליל פסח, כנאמר: ״לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה״ (מסכת מגילה, לא׳, ע״ב).

ליל הסדר הוא הפרקטיקה בהעצמתו של החוסן האמוני של עם חופשי בארצו, בהעצמת החוסן האמוני והלאומי של בני חורין בארצם ובמולדתם.
חוסננו הוא באחדותנו, כנאמר בהגדה: ״והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד, עמד עלינו לכלותנו והקב״ה מצילנו מידם״. אם נהיה מאוחדים-עם אחד, יהיה קשה לשונאינו לממש את מזימתם ולפגוע בקיומנו ולכלותנו.
חוסננו הוא גם בערבותנו איש לרעהו, ביכולתנו להכיל גם את השונה והאחר שבקרבנו שנדע לכבד גם את השונות וההבדלים בתוכנו, ב'אחד' שבנו, ה'יחד' בצד הייחוד.

שכן, כנגד ארבעה בנים דיברה ההגדה: ״אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול״.
כבר העלו תמיהה מדקדקי הלשון העברית, בהקשר לשגיאה הדקדוקית והתחבירית של משפט זה בהגדה. לדעתם המלומדת משפט דקדוקי נכון היה צריך להיכתב אחרת : ״אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול״. לטענתם זו שגיאה דקדוקית להשתמש בוו' החיבור לפני כל בן באגדה.
אבל עם כל הכבוד להקפדה הדקדוקית, ישנם מצבים שבהם כנראה יש צורך להגמיש את קפדנות כללי הדקדוק והערכים החברתיים שאותם אנו נתבעים לממש, כמו בסיפור הזה של ארבעת הבנים שבהגדה.

הפרקטיקה של חוסננו היא באחדותנו כאמור, תוך כיבוד והכלת השונה והאחר שבקרבנו. היא תובעת מאיתנו לפעמים להגמיש את כללי הדקדוק הקפדני ולחבר את כל ארבעה הבנים, בוו' החיבור לפני כל בן. גם אם שונים הם זה מזה כמו אצבעות ידינו, יש לחברם למשפחה אחת. יש לחברם לעם אחד, לדגל אחד ולהלל אחד. לחברם לנרטיב אחד, שהוא הזיכרון הקולקטיבי היסטורי של עמנו לאורך כל ההיסטוריה.

שיר הלל
שיר הלל

מסע עם ישראל לשמירת זהותו והגשמת יעודו החל בסיפור יציאת מצרים, מעבדות לחירות. שם במצרים לא שינו את לשונם, שמם ולבושם. המסע של עמנו ממשיך לאיום הקיומי של סנחריב עלינו ולמפלתו בליל פסח. מסע עמנו ממשיך לדור השואה והתקומה שהקים את מדינתנו.
מסעו של עמנו הוא מאבק בלתי פוסק לצדקת דרכנו.
כוחנו באמונתנו. כוחנו באחדותנו, כוחנו בעוצמתנו הרוחנית, הצבאית, החברתית, המוסרית והכלכלית.

ראוי לספר בליל הסדר את סיפור האתוס של עם ישראל מעבדות לחירות.
אפשר להקריא גם את נאומו של דוד בן גוריון בוועדת פיל (1936):
"לפני שלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אוניה ושמה "מייפלאואר" ובה אנגלים שקצו בחברה. הם חיפשו חוף שומם לחלוטין להקים בו עולם חדש. הם נחתו באמריקה והיו ראשוני המייסדים של אומה זו. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה ועל כן כל ילד אמריקאי יודע שם זה מבית אבא, בית ספרו ועוד. אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק את יום ושעת ההפלגה של אוניה זו, כמה אנשים היו באוניה, שמות משפחותיהם, מה לבשו, מה אכלו, מה היה מסלול הפלגתם, היכן הנקודה בה עלו על חוף הארץ שיסדו אבותיו ובה הוא גר היום בזכותם?
והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה קודם הפלגת המייפלאואר, יצאו היהודים ממצרים. כל ילד יהודי בעולם- באמריקה וברוסיה, בתימן ובגרמניה- יודע בדיוק: אבות אבותיו יצאו ממצרים בעלות השחר של החמישה עשר בניסן. מה לבשו? "מותניהם חגורים ומקלם בידם"; הם אכלו מצות, והגיעו אחרי שבעה ימים לים סוף. הוא גם מכיר את מסלול המסעות במדבר וקורותיהם במשך ארבעים שנה. עד היום הזה, אוכלים היהודים בכל העולם מצה זו שבעה ימים מחמישה עשר בניסן, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה ואילך. והם מסיימים בשני מאמרים: "השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בירושלים, בארץ ישראל. כך טיבם של היהודים
".

שירת הלל לקב״ה בליל הסדר היא ביטוי מוחשי לקהילת הזיכרון של עמנו, התובעת מאיתנו כפרט וכקולקטיב: ״חייב אדם לראות עצמו יום יום, כאילו הוא יצא ממצרים״.
עלינו לשמש מופת ואור לגויים, אך קודם לשמש אור ליהודים.

הערב נשיר בליל הסדר: "קרב יום קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה" . נגביר בקרבנו את האור ולא את הלילה.
עם ישראל חי.

חג פסח כשר ושמח!

ד"ר זאב ווה פרידמן

ד"ר זאב ווה פרידמן

מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו. בשנת 2008 נבחר ד"ר זאב פרידמן כמנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. ד"ר פרידמן בוגר תואר ראשון במינהל חינוכי ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן; תואר מוסמך (M.S.W) בעבודה סוציאלית, מינהל ותכנון חברתי מטעם אוניברסיטת בר-אילן. תואר שלישי Ph.D במדעי החברה, באוניברסיטת תל-אביב. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בפיתוח מודל תיאורטי ויישומי של הגורמים המקדמים והמעכבים תהליך יישומו של מיזוג ארגוני במגזר הציבורי בכלל ובשירותים החברתיים בפרט.

אולי יעניין אותך גם

כוס קידוש מנדי הכטמן פלאש 90

זמני כניסת השבת ויציאתה

זמני כניסת השבת ויציאתה - פרשת תזריע מצורע, ג' באייר תשע"ז, 18 יום לעומר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.