19:18 20/08/2017
מבזקים
דף הבית > חם ברשת > שירות המילואים – התגשמות החלום הציוני | טור גולש

שירות המילואים – התגשמות החלום הציוני | טור גולש

"הבן שלי גדל למציאות שבה הוא לפעמים לא רואה אותי במשך שבוע ויותר, אבל החינוך והשליחות גדולים הרבה יותר". למרות שמספר משרתי המילואים הולך ופוחת, עבור הגולש איתמר ציפורי, לוחם בצנחנים, השירות הוא שליחות של ממש

מדי פעם אתם שומעים, וטיפה מרחמים, על חברים שנקראים לשירות מילואים. אולי אפילו אתם בעצמכם בין אלו שמקבלים את המעטפה החומה והמוכרת בדואר, זו שתגרום לכם להתנתק מהבית ומהעבודה לכמה ימים, או אולי אפילו שבועות. אין ספק, לא קל לעצור את החיים לתקופה משמעותית. המילואים לא באים בזמן טוב אף פעם: מפסידים בהם כסף, בחינות, אירועים – ואם אתם עצמאיים, ההפסדים עלולים להיות גדולים יותר.

גאה להיות לוחם מילואים. ציפורי
גאה להיות לוחם מילואים. איתמר ציפורי

בשנים האחרונות, באחד מתפקידיי כסמנכ"ל מכירות, תפקיד עמוס בשעות רבות של ישיבות עד אמצע הלילה עם מנכ"ל החברה, מסד אלעל, היינו מסיימים בלילה וכבר ב-7:00 בבוקר מוצאים את עצמנו יחד בתרגיל באש חיה על שטח בנוי באחד משטחי האימון של חטיבות החי"ר, מסתערים יחד. בין לבין היינו סוגרים פרטים על נושאי עבודה. הזוי משהו. זה יכול לקראות רק אצלנו במדינה הכל-כך מיוחדת שלנו.

למען האמת, כמעט כל אחד יכול להתחמק משירות מילואים כיום בתירוצים שונים, ולומר 'שאחרים יעשו את העבודה'. אבל לא כולם רוצים להתחמק. יש אפילו לא מעט שמתייחסים למילואים כאל ייעוד, כדרך חיים. זו בדיוק הגישה שלי. נעים מאוד, שמי איתמר ציפורי, בן 36, לוחם צנחנים במילואים, שלובש את המדים פעם אחר פעם מתוך תחושת שליחות.

במסגרת שירות המילואים שלי, אני משרת בחטיבת הצנחנים הדרומית, אחת החטיבות המובחרות במילואים, כמפקד על החפ"קים של מג"ד צנחנים. אני גאה להיות לוחם מילואים וחושב שהחלום הציוני הוא גדול מכולנו, והוא מתגשם במהלך שירות החובה והמילואים. כיום יש לי צוות לוחמים גדול שמורכב מכל רובדי האוכלוסייה בישראל: מושבניק, מתנחל, טבעוני, ימני, שמאלני ועוד. הרעות ותחושת ה'ביחד' במילואים, אין שני להן בעולם.

תחושת השליחות והציונות ניטעה בי בבית שבו גדלתי – בית דתי, בני עקיבא, עם חינוך לעשייה למען החברה. זה לא משנה מה העמדה הפוליטית שלך, אתה מחונך לתוך זה וכך עוצבתי. אבי ז"ל שירת בצנחנים ועשה מילואים שנים רבות בתחום המודיעין וחיל האוויר. גיסיי לוחמים והאחיינים שלי משרתים כלוחמים וכמפקדים, זה חלק מהזהות שלנו כאן. מדובר ברעיון גדול מאיתנו. ציונות היא אולי מושג עתיק יומין, שמשמש כיום בעיקר לניגוח בידי ציניקנים וככלי תעמולה בידי פוליטיקאים, אבל כאן במילואים, היא מושג חי ונושם גם היום.

כשחוצים את הגדר כולנו מלוכדים

העצמה הכי גדולה, כזאת שמעצבת אותך, מורגשת במבצעים צבאיים ובמלחמות, במיוחד כשחוצים את הגדר לשטח האויב. אנחנו הלוחמים מלוכדים, ומניחים את כל המחלוקות היומיומיות בצד. חבריי ואני מרגישים שזה נכון, צודק – ושאנחנו מגנים על הבית.

התחושה החזקה והעצמתית שאני חוויתי, השליחות וההרגשה שעם שלם נמצא על הגב שלך, אין שני לה. הרגשתי עוצמות כאלה רק כשאביתר בני נולד, בחדר הלידה. עם השנים ביחידה כשהתבגרתי והפכתי לאבא, הקריירה התפתחה והבנתי שהעשייה והשייכות לדבר כזה ענק, הופכת אותי לאדם טוב יותר, לאבא טוב יותר, למנהל טוב יותר.

אלא שלצד תחושת השליחות והגאווה, קיימים גם לא מעט חששות. בני אביתר נולד לפני מבצע עמוד ענת בשנת 2012, והמציאות הייחודית שבה אנחנו חיים הובילה אותי לכתוב לו מכתב, על כל מקרה שלא יבוא. מדובר בתופעה פופולרית בקרב לוחמים בשירות סדיר או במילואים, לפני כניסה ללחימה. אביתר, כמו כל ילדינו, גדל למציאות ייחודית מאוד, שבה אבא הולך לכמה ימים לצבא. הוא גאה בכך וכבר מבין את השייכות לארץ ולעם הנפלא הזה, ואת הצורך להגן עליו – אבל אני מרגיש שהחינוך והשליחות, ברמה הערכית, גדולים הרבה יותר מזה.

להערכתי, גם הנכדים שלי ישרתו בבוא היום כלוחמים בצה"ל. אני רואה את המציאות כאן. צריך לשאוף לשלום, אבל תמיד להיות דרוכים ומוכנים. חלום אוטופי לשלום הוא נחמד, אבל אני מסתכל על זה כמו הצרפתים – ריאל פוליטיק – מציאות בשטח!

את ענייני הפוליטיקה והדעות נשאיר בחוץ, כי כלוחם מילואים אני מרגיש במלחמה שאני מגן על כל הארץ. הטיל של חמאס או חיזבאללה אינו מבחין במעופו בין בית של יהודי או ערבי, דרוזי או מוסלמי. במקרים מסוימים אפשר להתחמק ממילואים. זו תופעה מכוערת למדי, אבל עדיין מישהו צריך לעשות את העבודה – ויצטרך להמשיך לעשות אותה גם בעתיד. בסופו של דבר, כשאנשים יושבים בבית וצופים במלחמה באמצעות הטלוויזיה, עליהם לזכור שמי שנמצאים שם הם השכן, הבן של החברים והחבר מהעבודה או מהלימודים. כולנו חלק מהסיפור.

אינני מג"ד או מח"ט, אלא בסך הכל הלוחם הפשוט שנכנס ראשון לאותו בית שיש בו אויב. כאדם פשוט, בחרתי לשתף אתכם מהנקודות המבט שלי עד כמה הרעיון של צבא העם פועם, והכי חזק שיש. נפלה בידיי הזכות להיות חלק מהכוח האדיר הזה של מרקם אנושי מדהים וייחודי. אלה הם באמת מיטב בנינו.

 

איתמר צפורי

איתמר צפורי

איתמר צפורי
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

אוכל הולנדי. צילום: Janericloebe

תנאי להשכרת דירה באמסטרדם: בישול 'בסגנון מערבי'

לאשה שעברה לאחרונה לבירה ההולנדית נאמר ע"י מתווכת נדל"ן כי תוכל לשכור דירה רק אם "תבשל באורח מערבי"