4:35 21/09/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > שינוי בחוק הגיור – פתח להחרבת אופיה היהודי של ישראל | דעה

שינוי בחוק הגיור – פתח להחרבת אופיה היהודי של ישראל | דעה

הסיפור האמיתי מאחורי "סערת מתווה הכותל" הוא למעשה חוק הגיור. כל שינוי בחוק זה יהפוך את חוק השבות לאמצעי להפיכת מהגרי עבודה לתושבי קבע ולפגיעה בישראל כמדינה יהודית

הסיפור האמיתי בכל הנוגע ל"סערת מתווה הכותל" נוגע, למעשה, לחוק הגיור. קיים קשר הדוק בין כל רפורמה בחוק הגיור להפיכת חוק השבות לאמצעי להכשרת פליטים ומהגרי עבודה לתושבי קבע בארץ, ופגיעה בדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מחאת הרפורמים מול בית רהמ. צילום יונתן זינדל, פלאש 90 F170701YS019
מחאת הרפורמים מול בית רה"מ, בשבוע שעבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שחיקה בחוק השבות

בשנת 2002 נקבע בבג"ץ נעמת נ' שר הפנים, תחת הנהגתו של נשיא בית המשפט דאז, אהרן ברק, כי על המדינה לרשום אדם במרשם האוכלוסין כיהודי, ללא כל קשר לשאלה האם עבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי. המשמעות האפשרית של הדברים נכון להיום – כפי שמצוין באתר התנועה ליהדות מתקדמת – היא כי משנת 2002 יהודים שעברו גיור רפורמי בחו"ל זכאים לעלות לארץ מתוקף חוק השבות.

"קביעה טכנית". נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק. צילום: פלאש 90
"קביעה טכנית". נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק. צילום: פלאש 90

ראוי לציין כי ברק ניסה לטעון בפסק דינו כי הוא אינו נכנס לסוגיית חוק השבות ומעמדו, אלא רק קובע קביעה טכנית, לפיה רשם משרד הפנים מחויב לרשום את הללו שעברו גיור כלשהו כיהודים, ותו לא. זאת בלא קשר לשאלה כיצד משפיע הדבר על צביונה של המדינה כמדינה יהודית לאור ההוראות הקבועות בחוק השבות. על כך ענה השופט אנגלרד בפסק דינו:

"..לא היה זה מתפקידו של בית-משפט זה לשוב ולפצל את מושג הגיור כך שהתרוקן מכל תוכן נורמטיבי ללא הנחיה ברורה מצד המחוקק. אם היה בחפצו של המחוקק להכיר בדרכים נוספות של הצטרפות לעם היהודי לצורך חוק המרשם או לצורך חוק השבות, היה עליו לפרט זאת במפורש במעשה החקיקה. לכן, לדעתי, שגגה גדולה יצאה מידי בית-משפט זה בנוטלו על עצמו תפקיד השנוי במחלוקת אידאולוגית קשה בחברה היהודית. כל שכן שלא היה צריך לנהוג כך שעה שהמדינה עצמה מתנגדת בטיעוניה לפנינו לפסיקה זו של בית-המשפט..".

אנגלרד נותר בדעת מיעוט, ובג"ץ קבע מי הוא יהודי בהתאם לחוק השבות, בטענה כי אינו עוסק בהשפעת הגדרת אדם כיהודי על חוק השבות. התנהלות זאת של בג"ץ, הנגועה בחוסר שקיפות, העניקה רוח גבית לארגונים שעוסקים כעת בסערת חוק הגיור והיא בעלת השלכה בעייתית בכל הנוגע ל"זכות השיבה".

מדינת ישראל והמדינה היהודית – ניגודים

חלק מהגופים המעורבים כעת בניסיון לשנות את חוק הגיור – כגון האגודה לזכויות האזרח, ח"כ זהבה גלאון וסיעת מרצ – לקחו חלק בשנת 2006 בבג"ץ עדאלה נ' משרד הפנים, בו ביקשו לבטל את הוראת השעה האוסרת על איחוד משפחות ערביי הגדה עם בני או בנות זוגם במדינת ישראל. עתירה זאת נדחתה על חודו של קול, ולו הייתה מתקבלת, היה נפתח בכך פתח ל"זכות השיבה" הערבית.

בהקשר זה זכורה אמירתו של נשיא בית המשפט לשעבר גרוניס, שציטט את הנשיא לשעבר ברק, כי "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". נראה כי יש תוקף לאמירה זאת כעת.

השאלה עד כמה יכול לאפשר חוק הגיור פתח ל"זכות השיבה" אותו דורשים ערביי הגדה, עולה לאור העובדה כי ענת הופמן – ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה שעומד בראש המאבק לשינוי חוק הגיור – עומדת גם בראש המוקד לפליטים ומהגרים, יחד עם מנכל"ית הקרן לישראל חדשה לשעבר, נעמי חזן.

יו"ר ארגון נשות הכותל, ענת הופמן בהפגנת הרפורמים מול בית רהמ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בראש מאבק לאיחוד משפחות פלסטיניות ובראש המאבק על הגיור. יו"ר ארגון נשות הכותל, ענת הופמן, בהפגנת הרפורמים מול בית רה"מ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המוקד לפליטים ומהגרים אינו נאבק רק למען הגנת פליטים (עם או בלי מירכאות) מאזורי סיכון כגון דארפור, אלא גם למען השארת מהגרי עבודה בארץ. בשנת 2006 עתר המוקד יחד עם עוד ארגונים – חלקם נתמכים של הקרן לישראל חדשה – למען ביטול "הסדר הכבילה", שנועד לוודא כי עובדים זרים יעזבו את הארץ. דרישתם התקבלה, ונשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, פסק כי ייתכן ויש לקבוע את מעמדם של מהגרי עבודה – שאין כל ספק כי כל רצונם הוא להתפרנס ולא לחפש מקלט – כפליטים:

".. האילוץ הכלכלי העומד ביסוד הגירתם של עובדים אלו – שמוצאם, על-פי רוב, במדינות מתפתחות בהן רמת החיים נמוכה ביותר – הביא מלומדים אחדים לטעון בזכות הגמשתה של קטגוריית ה"פליט" במשפט הבינלאומי, באופן שיתאימהּ למציאות העולמית המשתנה.."

הרחבת הגדרת מהגר העבודה כפליט הופכת כל מסתנן לפליט אפשרי, ולמרות שדברים אלה של ברק נאמרו כהערת אגב, יש מקום לחשש כי הלך הרוח שבהם השפיע ומשפיע על פסיקת בג"ץ.

הגיור הפרטי וחוק השבות

בשנת 2016 ניתן בג"ץ מרטינה רגצ'ובה נ' משרד הפנים, שקבע לראשונה בתולדות המדינה כי על המדינה להכיר בגיור פרטי, בין אם נעשה בחו"ל ובין אם נעשה בארץ. פסיקה זו היא שהובילה לתיקון חוק הגיור מצד הממשלה.

בפסק הדין של הנשיאה נאור נקבע כי המתגייר לפי גיור זה, זכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות, אף אם הגיור לא בא על מנת "..הצטרפות לקהילה שבה נערך הגיור..". המשמעות המעשית היא כי אדם יכול להתגייר לפי זרם רפורמי מקל ביותר, שלא מתוך מטרה להצטרף כלל לקהילה היהודית הרפורמית, ולהיות זכאי לעלות לארץ.

נאור שפוסקת פסיקה מהותית בנוגע לחוק השבות, מתנערת מן ההשלכות המעשיות של פסיקתה, ממש כפי שעשה אהרן ברק 14 שנים קודם לכן: "..חוק השבות אינו חוק שנועד להסדיר את ההגירה לישראל ואת הפיקוח עליה, כי אם חוק המבטא את זכות ההגדרה העצמית של עם ישראל ואת הזיקה בינו לבין מולדתו..".

ממשיכת דרכו של ברק. נשיאת ביהמ,ש העליון השופטת מרים נאור. צילום: פלאש 90
ממשיכת דרכו של ברק. נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת מרים נאור. צילום: פלאש 90

הקביעה של הנשיאה כי חוק השבות לא נועד להסדיר את ההגירה לישראל או את הפיקוח עליה הינה בעייתית, בלשון המעטה, ומתחמקת מן העובדה כי פתיחת השערים לעלייה המונית לארץ יכולה להוביל לביטול הוראת השעה האוסרת על איחוד משפחות בין ערביי הגדה לבני זוגם במדינת ישראל, או לשינוי צביונה היהודי של מדינת ישראל.

בהמשך פסק דין זה מאשרת נאור את הגדרתו של אדם שהיה בעלת אשרת תייר כיהודי בהתאם לחוק השבות, מאחר וישיבתו בארץ הייתה "לפי דין". נזכיר כי רק בתחילת שנה זאת פורסם כי כ – 8,000 גרוזינים ואוקראינים מגיעים למדינה מדי שנה, באשרת תייר ומבקשים מיד בקשת מקלט.

פסיקת בג"ץ משנת 2016 תאפשר, ברמת העקרון לפחות, לזרים אלה לטעון כי הם שוהים בה כדין, ולבקש לעבור גיור וקבלת תושבות.

הולכים בין הטיפות

חשיבות הגיור בכך שהוא מאפשר ליהודים הרוצים להצטרף לעולם היהודי, ושבחרו לקשור את גורלם עם יהודי לעשות כן, ולעלות לארץ. למרות זאת יש לשים לב כי סוגיית חוק הגיור קשורה בטבורה לסוגיית חוק השבות, צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או הפיכתה למדינת כל אזרחיה או מדינה דו-לאומית, באופן שיפגע בחוסנה הביטחוני.

אין ספק שחלק מהארגונים הנוגעים למגמת השינוי בחוק הגיור פעלו בהתמדה לאורך השנים על מנת להביא לפריצת גבולות הארץ, יש שיאמרו באופן חסר אחריות, ולנסות להשוות את מעמדם של פליטים אמיתיים לאלה של מהגרי עבודה, באופן שלא יאפשר למדינה לפקח על גבולה בכל צורה שהיא. גלי העלייה מגרוזיה ואוקראינה מסמנים כי פעילות הארגונים הללו, בשיתוף עם פסיקת בג"ץ, הביא לפריצת גבולות המדינה.

לא מבדילים בין פליטים למהגרים. הפגנת המסתננים. צילום: פלאש 90
לא מבדילים בין פליטים למהגרים. הפגנת המסתננים. צילום: פלאש 90
עדי בן חור

עדי בן חור

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ בפתח פגישתם בניו יורק. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

תשעה מנהיגים בתשעה ימים | פרשנות

נתניהו מסכם שבוע וחצי מוצלחים במישור הדיפלומטי. עכשיו הוא צפוי לדרוש מטראמפ שגם יממש את האיומים שלו נגד איראן