23:51 23/07/2017
דף הבית > כלכלה > קפיטליזם מעקב

קפיטליזם מעקב

האם חברות הטכנולוגיה הגדולות מנסות לשלוט על דעותינו?

בחודש מאי דווח כי לכאורה פייסבוק מתערבת בחשיפה של תכנים עיתונאיים כנגד כותבים או מקורות שמרניים. ההאשמות הללו עוררו זעם וחשש והובילו את פייסבוק "לחקור את הטענות". מייסד ומנכ"ל החברה מארק צוקרברג הזמין לשיחה אושיות תקשורת שמרניות סביב הנושא.

"'קפיטליזם מעקב' מנשל אנשים מפרטיותם והופך את ההתנהגות למוצר שניתן לנטר, להתאים ולשנות, לקנות ולמכור"
"'קפיטליזם מעקב' מנשל אנשים מפרטיותם והופך את ההתנהגות למוצר שניתן לנטר, להתאים ולשנות, לקנות ולמכור"

 

ההד שדיווח זה יצר יכול להעיד על כך שמדובר באבן דרך בחברה המודרנית לגבי היחס לטכנולוגיה וניסיונן של חברות גדולות להשפיע על סדר יום וקבלת ההחלטות של המונים. במרץ פירסמה פרופ' שושנה זובוף טור על מה שהיא מכנה "קפיטליזם מעקב".
"קפיטליזם מעקב" היא הגדרה למגמה בה חברות כמו פייסבוק וגוגל אוספות נתונים ממשתמשים (או לקוחות) – בעיקר דפוסי התנהגות, על מנת להשתמש בהם כדי להפיק מהם הון.
דוגמא לכך היא הפרסום המותאם אישית של גוגל שהפך למודל ממוסד בעקבות הצלחתו. טענתה המרכזית של זובוף היא ש"קפיטליזם מעקב" מנשל אנשים מפרטיותם והופך את התנהגותם למוצר שניתן לנטר, להתאים ולשנות, לקנות ולמכור.

גוגל היתה החלוצה בתחום. לגוגל היו האמצעים לאיסוף מידע על התנהגות המשתמשים על ידי החיפושים. נעשה שימוש במידע כדי לספק תוצאות חיפוש טובות יותר ורק לאחר מכן נעשה בו שימוש כדי לפרסם.
זובוף מציינת שגוגל החלה כסטארט אפ שהציע שירות טוב וזכה לתשבחות אך לא ייצר שום רווח, והמטרה הייתה לייצר רווח כסיבה לשימוש הזה. חברות אחרות העתיקו את המודל הזה. המודל שוכלל כדי להשפיע יותר על התנהגות המשתמשים.

"המטרה הייתה לייצר רווח"
"המטרה הייתה לייצר רווח"

 

על אף שזובוף מדברת על חברות גדולות והשימוש שלהן בידע על התנהגות וניסיון להשפיע על התנהגות צרכנית או התנהגות אנושית בכלל, היא אינה מתייחסת לניסיון של חברות משחקי מחשב ואפליקציות להשפיע על הרגלי שימוש וצריכה של משתמשים והסתמכות על מחקרים מפסיכולוגיה התנהגותית.

זובוף משווה בין "קפיטליזם מעקב" לתפיסותיה של חנה ארנדט על משטרים טוטאליטריים, מה שמרמז על ההיבט החברתי בנושא.
טענתה המרכזית של זובוף היא ש"קפיטליזם מעקב" מנשל אנשים מפרטיותם והופך את ההתנהגות למוצר שניתן לנטר, להתאים ולשנות, לקנות ולמכור. זובוף מתנגדת ל"קפיטליזם מעקב" ורואה בו איום כיוון שלדעתה השימוש במידע על התנהגות המשתמשים בכדי להשפיע על קבלת ההחלטות שלהם כמו בנושאי הצריכה שוללת מהן זכויות, מערערת על יכולתם להגדה עצמית ופוגעת בכבודם של בני האדם.

זובוף חותמת את מאמרה בכך שהנרטיב סביב "קפיטליזם מעקב" ולמעשה ההשפעה ותמרון אנשים באמצעותו תלוי גם בהתנגדותם של אקדמאיים, עיתונאים, פוליטיקאים וקובעי מדיניות ובאזרחים שחשים תרעומת כלפי המודל או השיטה הזו. כלומר, מבחינת זובוף לחברה יש יכולת להשפיע על הטכנולוגיה על ידי השפעה והתערבות באופן בו היא נתפסת.

ובחזרה לפייסבוק והדחקת התוכן השמרני: העניין עוד טרי ויש להמתין ולראות כיצד הוא יסתיים, ואם תהיה לכך השפעה על התנהלות החברה בתחום חשיפת התכנים העיתונאיים. העובדה שדיון וזעם ציבורי רחב גם מקרב דמויות בולטות בארה"ב הוביל את החברה לפתוח בחקירה ולו רק למראית עין ולהוביל את המנכ"ל לקיים שיחת הרגעה עם אנשי תקשורת מעידה על כוחה של החברה להשפיע ולמנוע שימוש בכלים טכנולוגיים להשפעה על התנהגות ותפיסת עולם של משתמשים.

לכן, יתכן כי זובוף צדקה כשטענה שמאבק משולב של כלל הסקטורים בחברה נגד התופעה יכול להשפיע על דרך בה נתפוס אותה.
המחאה נגד פייסבוק בעקבות הטענות שהיא משפיעה על חשיפת משתמשים לתכנים עיתונאיים בתפיסת עולם ליברלית ופחות שמרנית מוכיחה שניתן להשפיע על דימוי החברה והשירות וגם להשפיע על התנהגות החברה. יתכן שהמחאה גם תשפיע על הדרך בה היא משתמשת בטכנולוגיות שברשותה אך זאת יש לבחון במחקר עתידי כדי לקבוע באופן ברור ונחרץ.

דב טרכטמן

דב טרכטמן

אולי יעניין אותך גם

אל על פלאש 90

לאחר מו"מ ממושך: הסכם קיבוצי חדש באל-על

ההסכמות גובשו לאחר מאבק בין הנהלת החברה לטייסיה, שאף הביא לביטולי טיסות בשלהי 2016, לצד יחסי עבודה מתוחים עם בעלי תפקידים שונים