14:50 29/07/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > דעות > גרמניה מודל 2017: מה הם רוצים מאתנו? | דעה

גרמניה מודל 2017: מה הם רוצים מאתנו? | דעה

אחרי פרשת "גבריאל-שוברים שתיקה": יש להביט לגרמניה בלבן של העיניים ולהחזיק אצבעות לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב

פרשת "גבריאל-שוברים שתיקה" בהחלט מעידה על הידרדרות נוספת ביחסי ישראל-גרמניה עד לכדי שפל חדש, אשר ככל הנראה לא נראה כמותו מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בשנת 1965. אך למעשה, פרשה זו הביאה עמה הזדמנות נדירה לציבור הישראלי לבחון מחדש את יחסו כלפיי "גרמניה האחרת". בעקבות הפרשה, ובהתחשב בכל הנתונים והמספרים אשר עפים בימים אלו לכל עבר בעניין התערבותה הבוטה וחסרת פשרות של גרמניה בענייניה הפנימיים של ישראל (ומימון אויבינו בדרך כזאת או אחרת), יכול כעת כל ישראלי לשאול את עצמו – מי את גרמניה מודל 2017?

יש משהו מעודד בידיעה שבעקבות הפרשה, עובדות מדאיגות אשר עליהן הזדעקו כבר מומחים ליחסי גרמניה-ישראל ועיתונאים שונים בשנים האחרונות, סוף-סוף נופלות על אוזניים קשובות ומקבלות ביטוי נרחב בתקשורת הישראלית. לפתע, הממצאים של מכון המחקר NGO Monitor לפיהם 33 מיליון ש"ח הועברו לארגוני שמאל קיצוני במהלך ארבעת השנים 2012-2016, ידועים לכל ישראלי כמעט (למרות שהם מפרסמות מזה חודשים רבים).

התעקש להיפגש עם ארגוני השמאל הקיצוני. זיגמר. צילום: פלאש 90
התעקש להיפגש עם ארגוני השמאל הקיצוני. זיגמר. צילום: פלאש 90

 

בנוסף, עולים גם לכותרות בימים אלו ממצאי הסקר המדגמי והמקיף שנעשה על ידי מכון ברטלסמן 2015 (לכבוד ציון 50 שנות יחסים דיפלומטיים ישראל-גרמניה), המגלים לנו את המושג "היפוך השואה" – מעל 40% מתושבי גרמניה מחזיקים בדעה כי ישראל עושה לפלסטינים בדיוק מה שהנאצים עשו ליהודים וכ-60% מהם מאמינים כי יש לשים את העבר מאחור, להמשיך הלאה ולא להעניק לישראל שום יחס מיוחד על פני מדינות אחרות. אולם מן הערב השני, אצל מעל ל-70% אחוז מהציבור הישראלי ישנה דעה חיובית על גרמניה.

כעת, ההבנה שמשהו פה לא בסדר מתחילה להשתשרש. כמו כן, לפתע גם עברו הבעייתי והשנוי-במחלוקת של שר החוץ הגרמני וסגן הקנצלרית, זיגמר גבריאל, ידוע לכל הציבור הישראלי. ההתייחסות לישראל כמשטר אפרטהייד בביקורו הראשון אי פעם בישראל ובשטחי הראשות, הזכיה בתואר המפוקפק של המדינאי המערבי הראשון שרץ להידפק על דתות המשטר האיראני לאחר הסרת הסקציות, וכמובן ההתחנפות לאבו-מאזן בביקורו לפני שבועיים בברלין ("חברי… פרטנר אמיתי לשלום").

חשוב להזכיר לכולם ששר החוץ וסגנה של הקנצלרית הוא אינו קוטל קנים, הוא מודע היטב לכוונות המשטר האיראני להשמיד את ישראל, הוא מכיר את תזת הכחשת השואה של אבו-מאזן על בוריה ואת הקריאה שלו לשפוף דם יהודי לטובת אל-אקצה וכן, הוא בהחלט יודע גם על ההסתה הפרועה לאלימות נגד יהודים הממומנת בחלקה הגדול מכספם של משלמי המיסים בגרמניה. מהיום הראשון שדרך בארץ הקודש, מטרתו הייתה ברורה – לחבל ביחסים עם המיוחדים של ישראל עם גרמניה ובכך למשוך למפלגתו (ה-SPD) בוחרים וקולות מקרב המוסלמים והשמאל הגרמני, ולקינוח – להכשיל את ידידתנו הטובה הקנצלרית מרקל.

לאחר התבטאויות כאלו מצד מנהיג בכיר גרמני, שאביו, וולטר, היה נאצי אדוק ומושבע עד יומו האחרון, בעידן שלפני הרשתות החברתיות והפייסבוק, מפגינים ופעילים חברתיים מהימין לא היו עוזבים אותו ואת הפמליה מהנחיתה בנתב"ג ועד להסתלקותו מארצנו לאחר הפגנות רועשות בכל מקום אליו היה הולך. למעשה, עברנו כברת דרך ארוכה מאוד מאותם הפגנות אלימות נגד הסכם השילומים באמצע שנות ה-60, בניצוחו של איש האופוזיציה דאז מנחם בגין ועד לימינו בהם ל"גרמניה האחרת" של 2017 מותר פשוט הכל.

אנגלה מרקל, בועידת מינכן לביטחון בשבוע שעבר. צילום: רויטרס
"סוללת היועצים מנסים לשכנע את מרקל "להיכנס" בנו".אנגלה מרקל בוועידת מינכן לביטחון. צילום: רויטרס

 

הציבור הישראלי ברובו לא שמע על ההתבטאות האומללה של גבריאל משנת 2012, או לא רצה לשמוע, כמו שהציבור הישראלי לא ידע שלפני מספר שבועות התקיים דיון במליאת הרייכסטאג בו חקר בקשיחות חברנו הטוב ביותר בפוליטיקה הגרמנית, חבר הבונדסטאג פולקר בק (הירוקים) את מייקל רוט, השר הממונה על ענייני אירופה מטעם שירות החוץ הגרמני, על אותם מיליוני היורו שמגיעים ממשלמי המיסים בגרמניה היישר לידיהם של ארגונים פלסטינים עוינים, משתפי פעולה עקביים עם ארגון ה-BDS, מלאים טרוריסטים לשעבר ומכחישי שואה העוסקים לרוב בדה-לגיטימציה לישראל, ביטול הציונות, הגנה על מחבלים בבג"ץ והסתה לטרור.

השר רוט עומת עם הנתונים, גמגם במקצת, טען כי לפי ידיעתו יש פיקוח על השימוש בכספים, וכאשר עומת עם נתונים נוספים, טען כי התקצוב ניתן לפי פרויקטים של הרשות , אשר שם אין פיקוח עליו, ועוד ועוד פניני חוכמה לא משכנעים. חשוב להדגיש פה שני דברים בהקשר זה. ראשית, ב"גרמניה מודל 2017" היה מדובר בסיפור לא קטן בתקשורת וברשתות, אולם בישראל אף אחד לא ידע ולא שמע.
שנית, אותו פולקר בק, יו"ר הוועדה הפרלמנטרית של ישראל-גרמניה בבונדסטאג, שמגן עלינו בחירוף נפש בפורומים רבים בגרמניה, הפך להיות בתקופה האחרונה גם אחד המבקרים העיקריים שלנו במדינה, שכן מדובר באדם שהקריב המון למען ישראל, אך בכך גם חפר לעצמו בור אלקטורלי ונפתחו נגדו חזיתות רבות מתוך מפלגתו, שהיא מפלגת שמאל פרו-פלשתינית פר-אקסלנס. הדבר מעיד בצורה ברורה לאן נושבת הרוח בחברה ובפוליטיקה הגרמנית.

על כן נשאלת השאלה, מי את "גרמניה מודל 2017"? ואיך עם ההתערבות הבוטה שלך בעניינינו הפנימיים, את עדיין כל כך אהובה פה? נכון, את אחראית לאספקת נשקים ומימון תשתיות שעזרו לנו מאוד בשנות ה-60 ולפיצויים המאוד-נדיבים לניצולי השואה (באופן יחסי). אני זוכרים גם את אותם גרמנים תמימים ואוהבי ישראל שהתנדבו להם בקיבוצים שלנו בשנות ה-70 וה-80. אבל היום, מה היום? הצוללות הגרמניות שקיבלנו הן אלו שעושות את מירב הכותרות ב-15 השנים האחרונות וגורמות לנו להעריך את הגרמנים יתר על המידה.

אז בוא נעשה סדר בדברים, הצוללות מעולם לא ניתנו כמחווה של רצון טוב לישראל ובעקבות דאגה מיוחדת לביטחוננו, אלא כפיצוי על האקט החסר אחריות של ממשלת הלמוט קול בגרמניה של שנות ה-80 ותחילת ה-90, אשר אפשרה לחברות גרמניות למכור כימיקלים וחומרים אחרים אשר שישמו, בין היתר, את עיראק וסדאם חוסיין בייצור הטילים שחלקם גם אנחנו ספגנו במלחמת המפרץ. עם איחוד גרמניה מחדש לכדי אומה גדולה ומאיימת וחשיפת השערורייה בה גרמניה מוכרת חומרי למלחמה לאויבת ישראל, מערכת ה-PR של ממשלת גרמניה בהחלט עבדה שעות נוספות, ועל כן חתם קול על חבילת הסיוע הביטחוני לישראל, בה מספר צוללות ייוצרו בגרמניה ויוענקו לישראל במספר פעימות (מהצוללת השלישית כבר מדובר ברכישה עם הנחה).

הנשיא ריבלין ושר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל. צילום: מארק ניימן לע"מ
הנשיא ריבלין ושר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל. צילום: מארק ניימן לע"מ

 

חשוב להדגיש פה שתי נקודות על מנת שלא נתבלבל. האחת, כל פיצוי או מענק כספי מממשלת גרמניה עבור מדינת ישראל הוא המשך ישיר של הפיצויים המגיעים לנו בעקבות השואה כחלק מעיקרון ה"Wiedergutmachung" (עשיית טוב מחדש) השלט בגרמניה בעשרות השנים האחרונות, הכולל עניינים הקשורים לביטחון ישראל (לא שבאמת משהו יכול לפצות על זוועות השואה). שנית, על פי כלכלנים ומומחים רבים בגרמניה, ההנחה אותה התרגלנו לקבל על הצוללות מגרמניה, היא למעשה לא הפסד גרמני נטו של תקציב לטובת פיצוי בטחוני לישראל, אלא כספים שבכל מקרה היו משולמים על ידי ממשלת גרמניה כדמי אבטלה לכל אותם עובדי הנמל וחיל הים הגרמני בעיר הנמל קיל בצפון גרמניה, שם מיוצרות הצוללות עבורנו. מדובר בחישוב רציונאלי-כלכלי של הגרמנים שהצליחו במשך שנים להרשים ישראלים רבים בכל מה שקשור לדאגה לביטחון ישראל. ועכשיו גם זה הולך להיגמר והגרמנים כבר מתרצים את דרכם החוצה מעסקת הצוללות האחרונה ("תבוטל במידה ותיחשף שחיתות").

על כן, נוכחנו ללמוד שבדרג הפוליטי אין יותר לגיטימציה ליחסים קרובים עם ישראל, בהתחשב בסוללת היועצים שמנסים לשכנע את מרקל "להיכנס" בנו (ולפעמים אף מצליחים) ובהתחשב בהתערבות במדיניות הבנייה הפנימית שלנו, כמו שסגנה גבריאל עשה. גם הסקר לעיל, אשר הצביע על שנאת ישראל שגוברת מדי יום בקרב העם הגרמני ברמת האזרח, לא משאיר לנו יותר מדי אופציות מלבד להבין את המציאות ב"גרמניה מודל 2017" כמו שהיא – פרויקט האליטות הגרמני להתפייסות עם היהודים, שהתחיל בשנות ה-60, עומד להגיע לקו הסיום. מה גם שברמת האזרח, לא באמת היה לנו סיכוי.

עשרות שנים של שימוש בספרי לימוד מגמתיים ומעוותים בבתי הספר המציגים את מדינת ישראל כישות קולוניאליסטית שגזלה קרקע לא לה וזרקה את הילידים הפלסטיניים לכל עבר, פשוט עשו את שלהן. זה עוד לפני שדיברנו על ההסתה הפרועה המופצת על בסיס יומי ברשתות הטלוויזיה ועיתוני גרמניה נגד ישראל, המציג אותנ ככוח כיבוש אלים במזרח התיכון. הידועות ביותר לשמצה בהן, היא רשת הטלוויזיה הגדולה בגרמניה ה-ARD והעיתון האליטיסטי והשמאלני ה"סוד דויטשה צייטונג".

התוצאות נראות היום בבירור וגם אסטרטגיה דיפלומטית ברמה עתירת התקציב הגבוהה ביותר, כולל העתק משרד החוץ לברלין, כנראה לא הייתה עוזרת לנו. לצערנו שיתופי המדע הפוריים בתחומי המדע וההיי טק הם על בסיס אינטרסים משותפים בלבד, אך בכל מקרה עלינו לנצלם עד תום לפני שהחגיגה תיגמר.

אם נסתכל ל"גרמניה מודל 2017" בלבן של העיניים וננסה להבין לאן הרוח נושבת, במקום לשמוע מחברים על הנסיעות שלהם לברלין (מטרופולין מוזנח ואנרכיסטי שאין לו שום קשר לשאר גרמניה) וכמה מוזר והזוי שאפשר לקרוא שם קצת ספרות על גרמניה של ימינו כגון ספרים של טוביה טננבאום ואלדד בק שחוו את הסצנה שם שנים רבות על בשרם. במקום לקחת את כל המשפחה ליער השחור ולחזור משם עם סיפורים על כמה שהגרמנים חייכנים ונחמדים (מגזר תיירותי סך הכל)- אפשר לפתח שיחה עם תיירים גרמנים בארץ, או גרמנים איתם אנחנו באים במגע בגרמניה, על הנושאים הכי רגישים (כמו שואה, ישראל, ציונות, התנחלויות) ולהבין לבד, דרך ההתחמקות שלהם, שמשהו פה לא כשר ולא כמו שחשבנו.

ללא כל ספק תור הזהב של יחסי ישראל-גרמניה ייגמר על ידי מתיחת קו הסיום לכפרה על האשמה ולאחריות הגרמנית כלפי ישראל ("Schlussstrich ziehen", בלשון הגרמנים) במידה וייבחר מרטין שולץ לקנצלר בספטמבר. מי שהחליף את גבריאל בראשות מפלגת ה-SPD והראה לנו כבר למה הוא מסוגל במסגרת מופע האימים שלו בכנסת כנשיא הפרלמנט האירופאי בשנת 2014.

במידה ולא ייבחר שולץ, מרקל כקנצלרית תמשיך למסור את נפשה מול יועציה ושותפיה הקואליציונים למעננו, וככל הנראה אחינו בארץ ימשיכו בחיבתם הממכרת ל"ידידתנו הטובה באירופה" – הלא היא "גרמניה מודל 2018".

יונתן שי

יונתן שי

לשעבר עוזר פרלמנטרי בבונדסטאג הגרמני ומתמחה במערך ההסברה של הוועד האמריקאי-יהודי בברלין. שליח ערוץ 20 לגרמניה.

אולי יעניין אותך גם

ראש המסיתים: ח"כ אחמד טיבי בשער האריות בירושלים, אתמול. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

טור הלילה: ד"ר טיבי ומיסטר אחמד

ברגעי מבחן של מנהיגות ציבורית בוחר ח"כ טיבי לשלהב בערבית את קהל המפגינים. בעברית הוא משדר מסרים אחרים. טור הלילה של אמיר איבגי