5:07 29/06/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > עדיף להשאיר אותנו בבית

עדיף להשאיר אותנו בבית

סיפורו של לוחם בצוק איתן, שיצא להגן על ארצו וחזר עם מסקנה עגומה: סדר העדיפויות בצה''ל השתנה. כנראה שחיי האזרחים הפלשתינאים חשובים יותר מחייהם של חיילי צה''ל

את התדריך ההוא בעיצומו של מבצע 'צוק איתן' אני זוכר כאילו היה אתמול. לאחר שבועיים של אימונים ושהייה בגבול עזה, במרחק שני קילומטרים מהגדר, הגיע אלינו מש"ק המודיעין. אנחנו עוד נחזור לשבועיים הללו בהמשך, אבל בינתיים נתמקד באותו 'תדריך מיוחד'.

"תשמעו", כך סיפר לנו אותו מש"ק, "בימים האחרונים חיילים רבים נפגעו בתוך בניינים. כמו שאתם יודעים, צה"ל מתאים את תכניות הקרב שלו למציאות. לכן, החלטנו על תורת לחימה חדשה. כשאתם תיכנסו לשטח, במקום להיכנס למבנים אתם תשהו בחוץ. הצלפים יבנו עמדות בתחילת הרחוב, טרקטורי ה-D9 יבנו מגנן מסביבם וכך לא תיפגעו במידה והירי יפגע במבנים".

חיילי צה"ל בדרך למימוש תורת לחימה חדשה. צילום: פלאש 90
חיילי צה"ל בדרך למימוש תורת לחימה חדשה. צילום: פלאש 90

"תגיד, אתה רציני?", שאלתי את המש"ק, "אנחנו נהיה בחוץ ונחכה שהחמאס יפגיז אותנו במרגמות ובקסאמים?". "אל תדאגו", הוא אמר. "באותו זמן הכוחות יטהרו את המבנים, אתם תתנו להם חיפוי, אל תדאגו". "אבל אנחנו נשאר באופן קבוע בחוץ?" שאלתי שוב. "כן, העמדה שלכם תהיה בחוץ".

קשה לדמיין מה עובר ללוחם בראש ברגע שמציגים לו תורת לחימה שמשמעותה התאבדות. הרי בזמן 'עופרת יצוקה' היה ברור שהכוחות נכנסים פנימה ואף אחד לא נשאר חשוף. אז עכשיו, כשלחמאס יש ארסנל גדול הרבה יותר של טילים ומרגמות הם חשבו על 'תורת לחימה חדשה'? להשאיר חיילים חשופים באופן מודע לירי מרגמות וטילים? זה החידוש הגדול?

הספקות באשר לקבלת ההחלטות התעוררו עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לעופרת יצוקה, הפעם הצבא השאיר כוחות רבים על הגבול, במוכנות לכניסה מידית לקרב. במקום להשתמש בהם או לפנות אותם לתוך מבנים (כפי שנעשה ב-2008), הפעם הציבו אותנו, כאמור, במרחק של שני קילומטרים מהגבול. שגרה הזויה, מציאות שדומה ונלקחה ממלחמת החפירות ב-1914. מצד אחד, כוחות צה"ל ישנים באוהלים ומחכים לפקודה, מטווחים ללא הרף בירי מרגמות וקסאמים. מנגד, המשגרים של חמאס נותרים ללא פגע. אחר כך הבנתי שלא הורידו אותם בגלל שהחמאס הציב את המשגרים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה.

רק לאחר שירי המרגמות הלך וגבר, נזכרו להזיז אותנו משם והחליטו שניכנס פנימה. בהתאם לאותה 'תורת לחימה', הציבו אותנו בתוך מגנן, באמצע הדיונה. שום תוחלת לא הייתה באותה עמדה, ולאחר 12 שעות של ירי מרגמות עלינו ללא כל תגובה ישראלית, החליטו להחזיר אותנו חזרה.

המלחמה היא ממלכת אי הודאות, אין על כך חולק. בכל מלחמה קורות טעויות, בכל מלחמה אנחנו שומעים סיפורים על חיילים שעשו טעויות ועל מפקדים שקיבלו החלטות לא נכונות, אבל דומה שהפעם משהו נשבר.

חודשיים תמימים לא הספיקו לצבא החזק ביותר במזרח התיכון להכריע את חמאס, בעוד שבעופרת יצוקה לאחר שבועיים החמאס התחנן להפסקת אש. זה לא קרה סתם כך. כשרואים את תפיסת העולם של סגן הרמטכ"ל, אשר הודיע בצורה ברורה לפני עשר שנים שהוא מעדיף שחייל ישראלי ימות ולא אם פלשתינאית בת 60, מתחילים להבין למה. כשנזכרים בדבריו של בני גנץ, לפיו צה"ל "לקח סיכון מטעם חיילי גולני בסג'עיה", נדמה שמדובר בחלק מתפיסת עולם כוללת.

התחושות בסיום מבצע צוק איתן היו קשות מאוד, אבל החייל הממוצע רגיל להשאיר את הצבא מחוץ לתחום הביקורת. אנחנו מתורגלים במתן אמון מוחלט בדרג הצבאי שמקבל את ההחלטות. אכן, באותו זמן חשבתי שמדובר היה בטעות. אולם לאט לאט התחלתי להבין שמדובר בחלק מתפיסת עולם. זה ממש לא רק סג'עיה. גם דניאל טרגרמן הי"ד, נהרג לאחר שצה"ל נמנע מלהפציץ את משגר המרגמה שפגע בו משום שהיה ממוקם בתוך בית ספר פלשתינאי.

התקרית ברפיח, בה נהרגו ליאל גדעוני, בניה שראל והדר גולדין הי"ד, יכולה הייתה גם להימנע. כפי שהבהיר בעבר מפקד בפלוגת הסיור של גבעתי, "אם לא הייתה הפסקת אש אולי בניה היה מקבל אישור לירות פגז טנק למקום שבו זוהה החשוד". כלומר, החיילים נשלחו לאזור כשידיהם קשורות מאחורי גבם. הם הלכו לסרוק אזור מבלי לירות ירי מקדים. בלתי נתפס.

 

בניה שראל, הדר גולדין וליאל גדעוני
בניה שראל, הדר גולדין וליאל גדעוני. אפשר היה למנוע את מותם

כל התקריות הללו מובילות למסקנה הבלתי נמנעת, שסדר העדיפויות של צה"ל השתנה במבצע צוק איתן. בעבר היה ברור שחיי החיילים עדיפים על פני חיי האזרחים הפלשתינאים. כעת נראה שתפיסות שונות שולטות במטה הכללי.

מה שהמפקדים הבכירים בצבא עדיין לא הבינו הוא שאת הביקורת הזו יהיה קשה להשתיק לאורך זמן. אנחנו רואים את הניצנים שלה בפרשת אלאור אזריה, עם הביקורת שמוטחת בפרקליטות הצבאית. אנו עתידים לראות אותה יותר ויותר. הלוחמים ימשיכו לבצע את מה שמוטל עליהם, אבל כדי שצה"ל ינצח בקרבות הבאים, מפקדיו חייבים להזכיר לעצמם בשביל מה הם שולחים לשדה הקרב. אם המטרה המרכזית היא לשמור על חיי האזרחים הפלשתינאים, עדיף להשאיר אותנו בבית.

מתן אשר

מתן אשר

אולי יעניין אותך גם

תפילת הרפורמים בכותל בתחילת החודש. צילום: דני שבתאי 0303

"הם לא כאן, מה אכפת להם מאיפה הכניסה לרחבה?"

בכירים מהתנועה הרפורמית הגיעו לישראל כדי למחות על הקפאת מתווה הכותל, מה חושבים עליהם הפטריוטים? צפו