22:03 26/06/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > סממנים של אמת

סממנים של אמת

סממנים של אירופה וגרמניה בפרט, בשנות השלושים, זה כאן; אבל לא איפה שאמרו לכם

האלוף יאיר גולן עורר סערה, נוספת בכוס התה שהינה השיח הישראלי. אלא שהפעם הסערה נגעה בכמה עצבים חשופים, בטח כאשר מדובר בערב יום השואה, בטקס ליום השואה מפי עובד ציבור בכיר שאינו בחיר. הטרוניות לדברי סגן הרמטכ"ל בעיקר מהימין הישראלי אך לא רק. גם נשיאת העליון לשעבר, בייניש טענה שמדובר בהשוואה שלא הייתה צריכה להיעשות.

גולן, שהוציא הבהרה דרך דובר צה"ל, לא יישר את ההדורים אלא רק נתן עוד זריקה קטנה של דלק למדורה הגדולה גם כך, שהועלתה גם כך על ידי אישי תקשורת מימין ומשמאל, תומכים ומתנגדים. חלק ראו בתזמון כגורם אשר היה צריך לעצור את גולן מלומר את דבריו בעוד אחרים חושבים שאין זה יום ראוי מכך. מכיוונים אחרים, קראו לגולן לחזור בו מההשוואה מכיוון שהיא פשוט לא נכונה עובדתית. אך כל אלו, מתעלמים מהפיל שבחדר. לצבעו הלבן של הפיל, מצטרפים גם הצבעים ירוק אדום ושחור.

יאיר גולן. צילום: אסף שילה, ישראל סאן
יאיר גולן. השוואה לא במקום. צילום: אסף שילה, ישראל סאן

כאשר אומרים שיש "סממנים המזכירים את אירופה וגרמניה בפרט שלפני 70, 80, 90 שנה", למה מתכוונים? האם גולן התכוון "לשיח אלים"? אולי "התבהמות," "התקרנפות," או אולי בכלל התכוון "לכיבוש"? מגוחך לחשוב כך. הרי כל בר דעת עם ידע מינימלי בהיסטוריה ותרבויות, יודע "שסממנים" אלו, קיימים מאז ומעולם והם חלק מטבעו של האדם, לטוב ולרע. אם כך, את כמות המשטרים שהתדרדרו לתהומות המוסר (או חוסר שלו) של הנאצים והקומוניסטים, ניתן לספור על יד אחת או שניים. מעט, יחסית לכמות המשטרים ההיסטוריים.

אם כן, אילו סממנים יוכלו לדמות לאלו אליהם התכוון סגן הרמטכ"ל, אשר מהם מתעלמים מגניו? האם רדיפה של מיעוטים דתיים, התנכלות ממסדית לחופש הקניין של אותם מיעוטים, כגון נשים לדוגמה, של לא-הטרוסקסואלים גם? מה לגבי מאסר, עינויים ואף רצח של כאלו אשר "מתנגדים" למשטר, או משתפים פעולה עם משטר אחר "הנתפס" כאויב? מה עם רצון עז והצהרות על הרצון להשמיד "עם אחר", האם זה מסתמן כסממן של "אירופה וגרמניה בפרט לפני 70, 80 ו-90 שנה"? נראה לי שאדם השואף לאמת יאמר שכן. כל זה עוד לפני שנכנסו לחינוך לשנאה וההטפה לאלימות, האינדוקטרינציה מגיל צעיר להשמדת היהודים, נוצרים ובכלל מי שאינו אתה.

כל אלו ועוד מתקיימים לגבולות מדינת ישראל הריבונית. בין אם תחת משטרו של אש"ף, או תחת משטרו של חמאס. הפשיזם האסלאמי חי ובועט, כאן ב-2016. אותם סממנים של רדיפה, רצון להשמדה את כל מה שהוא לא אתה ולא מתיישר על פי צוויך, מתקיימים בתוך שלטון אש"ף וחמאס. לא, זה לא בגללנו, זו פשוט שיטת המשטר, צורת השלטון בה הם דוגלים. לא סתם, השמאל העולמי מתיישר לצידו של האסלאם, מכיוון שמטרותיהם דומות: שליטת המדינה באזרחיה ברמה טוטליטרית, כאשר המדינה יודעת טוב מכולם וכולם צריכים להתיישר לצו השעה. יש שיאמרו שההשוואה מגוחכת, אך העובדות יאמרו אחרת.

 

Hamas-camp-salute
ילדים במחנה חמאס. שנות השלושים או לא?

כאשר הצגתי רעיון זה בפני מכר (התומך בדברי גולן), אמר מיד: "איך אפשר להשוות בין השניים?" הרי אנחנו לא באותה הרמה, הם ואנחנו. הם לא מתקדמים, הם לא מדינה אפילו… ובכן, כל טענה אשר גורסת שהם זה לא אנחנו, מובילה למסקנה של גזענות.

מוסר הוא מוסר, הם ואנחנו נמדדים על ידי אותו אחד. הם אחראים למעשיהם בדיוק כפי שאנחנו אחראים למעשינו. לא מתקדמים כמונו, כמוה לומר פרימיטיביים. מגוחך גם כן, למי שמכיר "אותם." לטעון שאינם מדינה, האם חייבים גבולות מוכרים בשביל לקיים פשיזם ורדיפה? מספיק להסתכל מעבר לגבול למעשיה של המדינה האסלאמית בשביל לחסל טיעון זה. מצד שני, גרמניה הנאצית, הייתה גם מדינה וגם מתקדמת.

טיעון הנגד השני גרס שענייננו קודמים לענייניהם שלהם. נכון, במידה רבה הטיעון תקף ואף חשוב. אך דווקא בגלל שאנחנו כביכול קודמים אליהם, האם אין אנו אמורים להבין שמנגד צמחו לנו שני משטרים אסלמו-פשיסטים, הקוראים להשמדתנו כעם? אבל חשוב מכך – וכאן ההבדל בין המתעלמים ובין המבקרים – המשטרים הללו גורמים עוול ראשית ובראשונה לאזרחים שלהם. הם הנרדפים, הם הנמחצים תחת אגרופו של משטר פשיסטי המחפש אותם בכל אמרה. הם אלו המוכנסים למרתפי עינויים רק בגלל היותם נשים "סוררות," הומוסקסואלים, או סתם כאלו שמקורב לשלטון רצה להוריד אותם.

הרי טיעון זה בא לומר כאילו פולין לא הייתה צריכה להיות מודאגת כלל עקב עליית הנאציזם בשנותיו הראשונות, או למעשה אירופה בכלל. היה זה צ'רצ'יל שטען שאם היו מטפלים בבעיית הנאצים בתחילת שנות השלושים לא היה צריך להתמודד מול מפלצת במלחה"ע השנייה.

מטרתנו, בתור אלו אשר לכאורה רוצים להחזיק במקל "המוסריות והנאורות" להחיל מוסריות במישור אחיד כלפי כולם. אין אנו מעל או מתחת. מוסריותו של משטר, עם, אדם נמדדים במעשיו ותוצאותיו, לא בכוונותיו הראשונות ולכן, חובתו המוסרית של האדם לראות האחר שווה לו בחובה ובזכות.

אולי יעניין אותך גם

הפגנה נגד סגירת מחלקת הילדים בהדסה החודש. צילום: פלאש 90

"מערכת הבריאות מנהלת מאבק נגד ילדים חולי סרטן"

המשבר בבית החולים הדסה: בג"ץ ידון מחר בעתירת הורי הילדים החולים. אחד ההורים, שלמה בן דור, ל'לפני כולם': "הילדים שלנו הם הקורבן שמשלם מחיר כבד"