דף הבית > תרבות > ניצנים של מהפכה תרבותית?

ניצנים של מהפכה תרבותית?

ראיון עם ניצן בר-קמה, מייסדת קואופרטיב "תרבוש"

ניצן בר-קמה (28) הגיעה לשדרות מפרדס-חנה בעת שירותה הצבאי בגרעין משימתי. בתום השירות החליטה להישאר. הקואופרטיב שייסדה עתיד להוציא לאור את האלבום "הקול מהכל" וספר שירים המקבץ יצירות של תושבי משדרות.
בר-קמה היא חברה בתנועת "דרור-ישראל" שעוסקת בחינוך, נושא משמעותי עבורה וגם מהווה נקודת מוצא לסיפור הקמת ה"תרבוש".
“שילבתי שתי אהבות שלי, חינוך ומוזיקה, והתחלתי ללמד במרכז למוזיקה. הכרתי חבר'ה בגילי שהם מורים שם, הם שדים מוכשרים פחד.”

מתוך: עמוד הפייסבוק של תרבוש
מתוך: עמוד הפייסבוק של תרבוש

 

יחד חיפשו החבר'ה במות להופיע בהן או לנגן לצד מוזיקאים נוספים.
“אחרי שמונה העיר היתה כבויה. התחלתי לחפש את המקום שלי כאן והחל החלום להקים מרכז תרבותי ולפגוש צעירים בגילי שנמצאים כאן. במקביל הצטרפתי להקמת ה"חממה" (ארגון אקטיביסטים תושבי שדרות – ד.ט) והתחלנו את ה'ג'אם', במה פתוחה. סיפרנו לחברים ופרסמנו קצת אבל בעיקר מפה לאוזן. השאלנו ציוד מהמרכז למוזיקה ולקחנו אותו למועדון חצי נטוש באזור התעשייה. אמרנו שנעשה את זה בשביל עצמנו והגיעו 200 אנשים, היינו בהלם.” סיפרה בחיוך. בסיועו של אורן פוריה (גזבר "תרבוש") הג'אם נהפך למסורת חודשית.

“שנתיים הרצנו ג'אמים ונוצרה קהילה של מוזיקאים שמחכים לערב הזה של לנגן ביחד. במקביל נוצרה קבוצת תרבות מגוונת ב'חממה'. צעירים מרקעים שונים הגיעו ולכולנו היה חלום על בית לתרבות שיכיל את כל הצרכים התרבותיים שלנו. הבנו שהג'אמים חייבים להיות חלק מהעניין וצריך לראות אילו עוד דברים אפשר לחבר לזה ועוד אירועים שיוכלו להתאים.”

הם שאפו להקים בית תרבות פיזי, אך לשיפוץ ואחזקת מבנה נדרשו עלויות שלא יכלו לשאת כלכלית. תרומות לא היוו חלופה כיוון שהן מוזרמות בעיקר בעת חירום, ובשגרה יוזמות שתלויות בתרומות קופאות. הפתרון נמצא במודל עסקי שקם במצפה רמון, קואופרטיב מכולת מזון.

“התחלנו מסע חיפוש של שנה וחצי בערך כדי להגדיר את עצמנו. בתהליך הגינו את השם 'תרבוש' וחשבנו 'איזה אירועים נעשה?' התחלנו לעשות יותר שטח, מדרחוב של אמנים מקומיים, סדנאות, ובמלחמה התחלנו את פרויקט "הקול מהכל" שריכז קטעים שנכתבו והולחנו במלחמה.”
התרבוש הפך גם למקור פרנסה עבור חבריו שמוזמנים להופיע, ללמד בחוגים ולהעביר סדנאות. 30% מהשכר עוברים אל קופת הקואופרטיב.

מתוך: עמוד הפייסבוק של תרבוש
מתוך: עמוד הפייסבוק של תרבוש

 

מודל הקואופרטיב מזכיר את השיתופיות בגרעיני "דרור-ישראל”, תנועה שספגה ביקורת בשנה האחרונה. על הביקורת הזו משיבה בר-קמה כי "מאז שהתנועה קמה יש עליה מתקפות תקשורתיות ופוליטיות. הסיבה לכך רלוונטית גם ל'תרבוש': מאתגרים את המציאות הקיימת, מציגים חלופה לאיך שהעולם בנוי ומסודר בתבניות מוכרות, לעולם הקפיטליסטי. כשאתה מורד בזה לאנשים יהיה מאד קשה, בעיקר לאנשים שמרוויחים מהמצב הקיים. התנועה נאבקת לשוויון בכל מיני תחומים. תומכים בהתאגדויות עובדים ונגד ניצול בני נוער וצעירים בעבודה. יש מי שמרוויח מניצול בני נוער בעבודה ומחזיק בהמון כוח פוליטי וכלכלי והוא יכול להשתמש בתקשורת להפצת השמצות זדוניות, כאילו אנחנו איום גדול על מדינת ישראל. מדובר ב כ-2000 צעירים וצעירות שחיים כקבוצות או כיחידים ומקדישים את זמנם לחינוך ועשייה בקהילה ורוצים לחיות בשיתוף בניגוד להפרטה שמובילים בשוק. אני חושבת שכוח מאורגן של אנשים בחברה ישראלית זה מאיים.”

ה"תרבוש" אכן מאתגר חשיבה מקובלת. מטרתו היא לקיים את עצמו ולא לייצר רווח, אך הוא מייצר גם רווח, מגמה שצפויה להמשיך.
ההיררכיה השוויונית והשיתופית שלו הופכת אותו לפלטפורמה חדשנית ליזמות תרבותית. יתכן שאנו עדים לנקודת מפנה בשדה העסקי הזה.

דב טרכטמן

דב טרכטמן

אולי יעניין אותך גם

מנכל משרד החינוך שמואל אבואב בעצרת נצר אחרון. צילום: דוברות משרד החינוך.

אלפי תלמידים עלו לקברם של ניצולי שואה שנפלו במלחמות

כ-6,000 בני נוער מכל רחבי הארץ פקדו היום את קבריהם של 148 חללים ניצולי שואה, שקבורים בבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ, ואין איש שפוקד אותם בימי הזיכרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.