19:57 22/09/2017
מבזקים
דף הבית > כלכלה > משחקי הרעב גרסת 2016

משחקי הרעב גרסת 2016

פיקוח על מחירים, "האנרגיה של כולנו", העדפת ייצור מקומי והטלת מכסים. כך נראית מדינה שהלכה בדרכה של שלי יחימוביץ'

לפני כמה ימים קראתי ידיעה עצובה מאוד בה סופר שהרעב הכבד השורר בוונצואלה גורם לאזרחים לצוד בעלי חיים ברחובות. הם החלו לצוד כלבים, יונים וחתולים אחרי שהשתרכו תורים של עשרות שעות לסופרמרקטים.

לפני כשנה הכניסו בעלי סופרמרקטים לכלא על "יצירת תורים", ולפני מספר ימים עצרו שם חיילים שגנבו עיזים ואכלו אותם כי נגמר להם המזון בבסיס.

משבר מזון בוונצואלה

מדובר בסיפור עצוב וקשה של רעב שנגרם עקב אמונה דתית בסוציאליזם שהוביל הנשיא הקודם צ'אבס והנוכחי מאדורו. לפעמים מאשימים שם את הבעיות ב"שחיתות", אבל למדינה שמנסה לשלוט במחירים אין שום דרך אחרת להתנהל. לאחרונה, החלו לירות שם בראשי האופוזיציה לאחר שבמשך שנים נסגרו תחנות הרדיו והטלוויזיה הפרטיות, תהליכים טבעיים במשטרים סוציאליסטים.

רוב האנשים לא יודעים, אבל לוונצואלה יש יותר נפט מאשר לערב הסעודית. הנפט הולאם כי הוא "של העם" וכמובן מבוזבז בצורה מטומטמת עד כדי כך שאנשים מתדלקים בזול בוונצואלה, עוברים את הגבול ומוכרים את הדלק מהמיכל במדינות השכנות.

הזווית הישראלית העצובה לסיפור הזה היא שמי שתומך בכל צעדי המדיניות הכלכלית שהביאה לרעב הנורא הזה, זוכה לפופולריות עצומה בקרב האזרחים פה בישראל. יש לנו פוליטיקאית שאמרה: "במידה מסוימת אני אדם דתי מבחינה אידאולוגית" ומשמיעה טענות על העדפת ייצור מקומית, הטלת מכסים ומניעת ייבוא שעברו מהעולם המפותח. קוראים לה שלי יחימוביץ' והיא ההונאה הכי גדולה בציבור הישראלי – מציעה צעדים של וונצואלה וטוענת שהיא רוצה מודל שבדי או סקנדינבי.

אין אף אחד במודל השבדי שתומך במניעת ייבוא, עצירת תחרות והגנה על עובדים על חשבון כלל הציבור (כמו מונופול המלט של נשר, מועצות הייצור החקלאיות וועדי העובדים החזקים בנמלים ובתשתיות). השקר הזה פשוט נשמע כל הזמן בישראל בלי שאף אחד מתקשורת המיינסטרים מעמת אותה איתו. לא תשמעו לעולם עיתונאי ישראלי שואל אותה מה היא חושבת על וונצואלה ומה הם עשו שם לא נכון מבחינה כלכלית.

מי שלא הבין עד עכשיו, כבר היום צעדי המדיניות האלה גורמים לרעב של אנשים פה בישראל. לרוב המוחלט של האוכלוסייה לא ישנה הרבה אם קונים קרטון ביצים ב-12 שקל או ב-6.5 ₪ כמו במדינות אחרות, לא ישנה אם דג אמנון עולה 25 או 35 שקל לקילו. היחידים שזה באמת משנה להם אלו העניים שבשבילם כמה שקלים הם ההבדל בין לקנות יותר אוכל או פחות, או לבחור בין אוכל עם ערכים תזונתיים נמוכים לבין אוכל העשוי מחומרי גלם טובים יותר.

זה נשמע קצת מוגזם, אבל זה כי רובנו פשוט גרים קצת רחוק ממקומות שבהם גרים מעט מאוד האנשים הרעבים באמת. הם גרים ברובם בפריפריה רחוקה פיזית ומנטלית כמו ערים חרדיות וערביות ובערי ספר בגליל, בעמקים ובנגב.

שר האוצר כחלון, שהוריד מכסים לחודש לקראת החגים וגורם לנו לאכול ביוקר במשך כל השנה, עוד ייחשב צדיק ליד יחימוביץ' שלא תוריד מכסים לעולם ותעלה אותם כי כך כתוב באמונתה הדתית.

נשאר רק לקוות שהיא לא תיכנס לממשלה בקרוב כשרת הכלכלה שתקרב אותנו להיות קצת יותר וונצואלה וקצת פחות שבדיה, שוויץ או דנמרק.

אדיר יוסף

אדיר יוסף

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

ליצמן ולפיד. צילום: פלאש90

לפיד: "יש המון כסף"; ליצמן: "לא נתת שקל לנכים"

במהלך הדיון על העלאת קצבאות הנכות נוצר ויכוח בין לפיד ("יש המון כסף, אני יודע מה השארתי בקופה") לשר ליצמן ("רצית לתת 3 מיליארד למע"מ אפס, לא נתת שקל לנכים")