19:35 28/05/2017
מבזקים

ערבים הציתו כניסת בית של יהודי בעיר העתיקה בירושלים

דף הבית > מורשת > משואה למזוודה

משואה למזוודה

סיפור על ילדה ששרדה את השואה ועשתה הכול כדי לעלות אל ארץ ישראל

את התאריך כ"ז בניסן קבעה המדינה. הרבנות התנגדה כי בחודש ניסן אסורה אבלות וקבעה את עשרה בטבת כיום השואה.

החרדים לא מתחברים ליום הזה, כי אסורה אבלות בחודש הגאולה. כשאדם אבל וכואב אין לו את ההגיון והיכולת להבדיל מתי מותר לבכות ומתי אסור, אני אישית לא מקיימת את "ושמחת בחגך" בחג הסוכות, קשה לי, חג טעון רגשית ולא מצליחה להתגבר על הכאב, לא לשמוח ולא לרקוד.

ביום הזה אני תמיד מתפעלת מסבא שלי ז"ל , שעלה לארץ לבדו בגיל 20 – בלי משפחה, בלי כלום. אחרי חמש שנים הליטאים ימ"ש רצחו את כל בני משפחתו, לא היה להם זמן להמתין לגרמנים ימ"ש ולמרות הכל הוא התחתן, הקים משפחה, הצליח לנצח את הרוח על הרוע הנאצי.

ילדים יהודים בגטו קובנה. צילום: ארכיון יד ושם
ילדים יהודים בגטו קובנה. צילום: ארכיון יד ושם

במוצאי החג ראינו מצגת על אישה מיוחדת, הרבנית שולמית וולפא. בשנת 41' הגיעו הנאצים לליטא. כשהיא היתה ילדה בת חמש, אביה נלקח ביחד עם כל הגברים ובראשם ר' יצחק אלחנן ורסמן. כולם נרצחו בפורט השביעי. היא נשלחה עם אמה ואחותה לגטו קובנה. יום לפני ששלחו את אמא שלה לאושוויץ, היא מסרה אותה לכומר ליטאי והזהירה אותו: "אם תנסה לנצר אותה, אני אייסר אותך בחלומות".

אחרי תקופה קצרה הוא שלח אותה ליערות. ילדה בת 6 לבדה ביער! שם היא פגשה פרטיזן שהראה לה מה מותר לאכול ומה אסור. ילדה בת 6 בסה"כ. בזכות האמונה התמימה שבה היא בקשה מאבא שבשמיים שיעזור, היא הצליחה לשרוד.

לאחר המלחמה פגשה את בת דודה שלה, בת גילה ויחד החלו השתיים לטייל ברכבות אירופה. ילדות חסרות שם וחסרות זהות. הן התמקמו בדירה של הרבנית שולמן וקיבלו כל יום חבילות מ'ועד ההצלה'. את החבילות מכרו בשוק השחור וקונות גלידה.

כשבת הדודה קיבלה סרטיפיקט לארץ, היא נשארה בודדה לגמרי. היא פגשה יהודי מברזיל, אדון כהן, והוא הבטיח לה שיסדר לה סרטיפיקט.

יום אחד היא הלכה ברציף ואת מי היא ראתה עולה על אונייה? את אותו אדון כהן. היא הסתכלה עליו וצעקה לו 'שקרן', והוא נאלץ להסביר שלא הצליח. היא בקשה שיכניס אותה למזוודה באוניה. בלית ברירה, הוא הסכים.

כשהגיעו לנמל חיפה, הבריטים חשדו במזוודה ופתחו אותה. כשראו אותה, איימו כי אם לא תספר מי הכניס אותה למזוודה, הם יחזירו אותה בחזרה. אך הם בחרו להילחם בילדה הלא נכונה. שלושה ימים השאירו אותה לבד באוניה ולבסוף שלחו אותה למחנה עתלית.

למדתי ממנה על כוחות ותעצומות נפש, ומשפט אחד שלקחתי לתשומת ליבי, אל תייפו את החיים לילדים שלכם, הם בחיים לא יצליחו להתמודד ככה בשום דבר.

בתיה לזר

בתיה לזר

אולי יעניין אותך גם

למה נקריב ילדינו במלחמות?

יומן מלחמה – היום השישי והאחרון

חמישים שנה לאחר יום הקרבות האחרון ממלחמת ששת הימים, יומן מלחמה מהקרב על שחרור רמת הגולן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.