17:34 21/07/2017
מבזקים
דף הבית > חם ברשת > מעזה באהבה: "סמיר כבר איננו"

מעזה באהבה: "סמיר כבר איננו"

חוויה אישית מתוך המסע להגנת ישראל בזירה הממוחשבת. סיפור על אדם פשוט שלא הכרתי.

שאלו את חמאס: צילום מסף מתוך טוויטר

שימוש ברשתות החברתיות ככלי עזר לשיפור תדמיתה של ישראל ומאבק באנטישמיות, זה מה שחבריי ואני עושים, או יותר נכון – מנסים לעשות.

לפני כמעט שנתיים, הגיע היום בו החלטתי "להפשיל שרוולים" וליצור קבוצת פייסבוק סודית לחברים קרובים שעשו בדיוק את אותם הדברים: מראים את האמת הלא-מצונזרת. הצלחנו להסיר עמודים ופרופילים עוינים, הצלחנו לגרום לאנשים לשלם מחיר על ההסתה לרצח יהודים וישראלים – על פי חוק ובמסגרת חופש הביטוי. נחשפנו לתכנים שקשה לי לתאר אותם.

הקבוצה הכילה (ומכילה) אנשים מכל העולם שנאבקים מאבק שנראה אינסופי, מאבק להגנה על ישראלים ויהודים ברשתות החברתיות. הלך לנו לא רע. מדי פעם הייתי מקבל "המלצות" על אנשים כדי לצרף אותם.

הסיפור הבא יציג בפניכם אחד מהם.

חבר ותיק שעליו סמכתי, שלח לי הודעה פרטית. הוא המליץ על מישהו בשם סמיר (שם בדוי) שיצטרף לשורותינו.

סמיר הוא ערבי בן 30, תושב עזה. לצערי – אני לא יודע עליו הרבה או אפילו מעט. למעשה, לא ידעתי ואני לא יודע עליו כלום. בנקודה זו, חשוב לי לציין שהמון אנשים שמתנגדים למדיניות החמאס באזורם לא ימהרו לחשוף את זהותם, גם לא כלפי חבריהם הטובים ביותר בישראל. זהירים לחלוטין.

להערכתנו ההגיונית, הוא היה בסכנה תמידית והוא היה מוכן (באמצעות שם מזויף, כמובן) להתעמת עם שונאי ישראלים, כל עוד הוא משמיע את זעקתו האישית. התרגשתי מאוד מעבודתו – בנאדם מנומס שפשוט הסביר איך מבצע "צוק איתן" היה נראה מנקודת מבטו.

הוא היה אומר את הדברים שכל תושבי עזה היו חוששים לומר: חמאס מוציאים להורג, חמאס מתחבאים מאחורי אזרחים, חמאס אחראיים לרוב מקרי העוני והמוות השוררים ברצועה ורבים מתושבי עזה ידעו שהם ירגישו בטוחים יותר כאשר חיילי צה"ל יגיעו לאזורם. חיילי צה"ל היו היחידים שפינו פצועים מהרצועה לשטח ישראל, לטובת טיפול רפואי. חמאס, לעומת זאת – רוצים ועושים הכל על מנת לפגוע בכמה שיותר אזרחים.

סמיר מאשים את חמאס בפשעי מלחמה והוא במקביל מאשים את כל מי שאי פעם שיתף תמונות של ילדים עזתים מתים באינטרנט בפשעי מלחמה – כי זאת הסיבה שבגללה חמאס רוצחים ילדים: כדי שיפיצו את התמונות המזעזעות של הילדים המתים וילבו שנאה נגד ישראל. ככל שיפיצו יותר תמונות – כך חמאס ירצחו יותר ילדים.

מחבלי חמאס בעזה. צילום: פלאש90
מחבלי חמאס בעזה. צילום: פלאש90

הגיון חולני, אך פשוט – אכפת לכם מהילדים של עזה? תפסיקו להפיץ תמונות של ילדים מתים, אתם מעודדים את החמאס לרצוח יותר וכך, למעשה – אתם מסייעים לרצח.

סמיר ידע בהחלט באיזה חזיתות לתקוף והוא לעתים קרובות היה מתרגם לערבית חלק מהמקרים שלו ומפיץ אותם במקומות ראויים.

ברגע שאנשים הבינו שחמאס הם ארגון טרור אכזרי שלעולם לא בחל באמצעים כדי לרצוח חפים מפשע – היה קל יותר להראות את הצד שלנו, של ישראל. הוא סלל את הדרך הזאת במשך פעמים רבות. הוא רצה שניצור דף פייסבוק בו מנציחים אזרחים שנהרגו כתוצאה מהמדיניות הברוטאלית של החמאס.

היו מקרים בהם הוא היה מתחיל דיבייטים בערבית מול ערבים אחרים. גם אותם, הוא האשים בהפקרה של תושבי עזה, ע"י כך שהם תומכים בחמאס. אדם מבריק, עם רעיונות מבריקים.

היו לנו אינטרסים משותפים ובכל זאת, מין הסתם – מאוד שמחתי שהוא איתנו.

יותר מכל, שמחתי לראות איך שני צדדים שאמורים להיות אויבים – משתפים פעולה ביחד ונלחמים נגד אותם הדברים. סמיר המחיש לי באופן אישי עד כמה שהצד השני סובל – דבר שידעתי תמיד על קיומו, אך מעולם לא באופן מוחשי.

כשעבר זמן ותהיתי מה קורה איתו, ניסיתי לחפש אותו. ראיתי שאני לא מוצא אותו בשום מקום. ביקשתי מאותו חבר שהוסיף אותו לקבוצה לברר מה קורה איתו. הוא אמר שהוא לא ממש יודע ושאולי רק בעוד כמה ימים נדע מה קורה איתו.

– אני מצטער לומר, אבל גובר החשש שקרה לו משהו או שעלו עליו.
– מה זאת אומרת? איך אתה יודע?
– שי, תעשה טובה – שכח ממנו. הוא איננו.

אני עד היום לא יודע מה עלה בגורלו. סמיר, באותו יום שלא מצאתי אותך, רציתי לומר לך תודה.

שי אלפסי

שי אלפסי

אולי יעניין אותך גם

1

תיעוד: אלאור אזריה בחיק משפחתו

תמונות ראשונות של אלאור אזריה בביתו לאחר השחרור מצה"ל. הלוחם שוהה כעת במעצר בית מלא עד להכרעה בערעור על הרשעתו ב-30 ביולי