0:54 17/08/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > ההסברה הישראלית: ליזום או לחדול

ההסברה הישראלית: ליזום או לחדול

אם ישראל לא תציג את המציאות כפי שהיא, השקרים יהפכו לאמיתות עבור שאר העולם ובסופו של יום אפילו עבורנו

ישראל סובלת ממתקפת טרור חדשה. היא לא חדשה בגלל עליה במספר אירועי הדקירות, הירי, המטענים והשלכת בקבוקי תבערה או אבנים. ההתקפות הללו מתרחשות כבר מספר שנים, עם מאה עד מאתיים אירועים בחודש. מדובר במתקפת טרור חדשה בגלל הפיזור הגאוגרפי שלה ברחבי ישראל, ומסע היחצנות שהצטרף אליה.

הדממה העולמית לגבי פעולות הטרור בישראל לאו דווקא צריכה להטריד. ישנם סכסוכים אלימים יותר אשר מקבלים את הכותרות הראשיות בתקשורת העולמית. עם זאת, משונה לראות כי כמעט כל סיפור טרגי בו יהודי הותקף אך בגלל שהוא יהודי הופך במדיה הערבית, ולאחר מכן העולמית, למעשה תוקפנות ישראלי.

3 פלשתינים נהרסו. למה? מה זה משנה. (צילום מסך)
3 פלשתינים נהרסו. למה? מה זה משנה. (צילום מסך)

"ערבי נהרג, לאחר שלכאורה תקף עם סכין" היא הכותרת המופיעה בתקשורת בעולם.

את המידע לגבי מה שקורה מקבלים העיתונאים ממקורות שונים, ובעיקר מפעילים אנטי-ישראלים. ישראל הפיקה לקחים רבים בעשור האחרון, ברמות שונות – ממשלה, צבא, ארגונים לא ממשלתיים – וכולם מנסים להפיק חומרים אותם ניתן יהיה להעביר, בין אם דרך הרשתות החברתיות ובין אם ישירות לכתבים. הצעד חיובי – אך לא מספיק.

בזמן שבישראל ישנם ויכוחים פנימיים על הלגיטימיות של רצח יהודים בגלל שהרצח נעשה ביהודה ושומרון או ירושלים, הצד השני טוען שגם כאשר מדובר במחבל עם סכין אשר מנסה לרצוח ילדים וקשישים, זה לא אנושי לפגוע בו. כמו טלפון שבור, מה שנשאר בסופו של השיח הוא שיהודים מתו ויש לכך הצדקה כלשהי, ושישראל חיסלה באופן לא מוצדק ערבי. אפשר להוסיף לתבשיל הזה את מזכ"ל האו"ם שאמר שזה "טבע אנושי" וזכינו לא רק להירצח אלא גם להיות מואשמים בכך.

זה נכון שישנה אנטישמיות אשר מתגלמת היום בשנאת ישראל, ויש עורך או עיתונאי המבקש להציג שקרים בתור אמיתות ולא לספר את הסיפור המלא. אבל רוב הפספוס נובע מחוסר יוזמה.

בסופו של יום, אנחנו צריכים לקחת אחריות על התדמית שלנו בעולם. ראוי היה שבמקרים כאלו המדינה תיזום כתבות, פרסומים ואפילו מודעות במימון, ותרים קול צעקה בעולם על מה שמתרחש כאן.

הבאת סיפורים אישיים בתור טור דעה ב-LA Times של קרבנות האיבה, יכולים לתת פרספקטיבה נוספת בפני מי שלא מכיר את המציאות כאן. יותר נכון היה אם לא היינו מחכים שירצחו לנו אזרחים, אלא היינו פועלים באופן אקטיבי ורציף לאורך כל השנה בפרסומים לגבי ההסתה לאלימות ואירועי הטרור המתרחשים כאן בתקשורת העולמית.

מי שטוען שלא מדובר במשחק סכום אפס טועה. האזרח העולמי לא בנוי לסיפור מורכב, הוא רוצה לדעת מי הטובים ומי הרעים. אם ישראל לא תיזום ותראה את העוולות המזוויעות והרצחניות של הצד השני, היא תמשיך להיות הלכלוך מתחת לזכוכית המגדלת.

עו"ד רן בר-יושפט

עו"ד רן בר-יושפט

עו"ד רן בר-יושפט, בוגר תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בהיסטוריה, דוקטורנט להיסטוריה, מחבר הספר "טסתי לדבר על ישראל" ופעיל בשיפור תדמית ישראל בעולם יותר מעשור.
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

Screenshot_9

כשחבר הכנסת רוזנטל מבקש "סליחה"

הוא הציג פוליטיקאים ימניים כיתושים, לגלג על האיי קיו של הליכודניקים והיום הוא כבר השווה את בן רה"מ לנוער של היטלר. עד לאן יתדרדר ח"כ רוזנטל?