17:39 21/07/2017
מבזקים
דף הבית > כלכלה > יישובים חדשים, אפליה ישנה

יישובים חדשים, אפליה ישנה

הממשלה רוצה לפתור את בעיות הנגב, אך ממשיכה את המדיניות הישנה. במקום להביא רווחה לתושבי הדרום, היא תעניק להם אפליה

היום מתקיימת ועידת הנגב בעיר ירוחם. נושא הועידה הוא עתיד הנגב, ומטרתה לדון בנושאים חשובים כמו דיור בר השגה, חינוך, תעסוקה ועוד. על פניו, נשמע מאוד טוב ואפילו מבטיח. אבל קשה להתעלם מהציניות שבדבר.

הדרום כבר שנים רבות מתמודד עם קשיים רבים – ביטחון, היעדר מקומות תעסוקה ברי הכנסה והשקעה בחינוך בין הנמוכות בארץ הן רק חלק. הועידה הזו מתקיימת מדי שנה וחצי, ובכל פעם אנחנו שומעים דברים יפים, אבל מה באמת קורה בפועל? מה נשתנה?

בואו נסתכל על כל מה שקרה כאן רק בשנה האחרונה. אישור הכרייה בשדה הפוספטים בסמוך לערד שתחריב את העיר שגם ככה נמצאת בקריסה ואת חייהם של תושבי הפזורה הבדואית. ההחלטות השונות להעברת מפעלים מזהמים לדרום- למשל, של חברת אלקון. דליפת הברום בסמוך לדימונה. וכמובן, ההחלטה מנובמבר האחרון על הקמה של חמישה יישובים חדשים סביב דימונה, באר שבע, אופקים, ירוחם וערד.

זה נשמע מגוחך – מצד אחד הממשלה מתנהגת כאילו היא חושבת על הפריפריה ושמה אותה בראש סדר העדיפויות. אבל באותה נשימה היא מקדמת מדיניות מפלה שמזכירה את ימי קום המדינה ולמעשה משעתקת ומשמרת את אותם פערים שקיימים בין המרכז לפריפריה.

זה נכון שחשוב לדבר על עתיד הנגב, וכן יש מגמות של שגשוג וצמיחה בשנים האחרונות, אבל כל אלו ייבלמו אם המדיניות תישאר אותה מדיניות, אם הדיבורים יישארו דיבורים ולא יהפכו למעשים. שום דבר לא ישתנה אם לא תקום מנהיגות אמיצה שמבינה שהנגב הוא העתיד של המדינה, ושצריך להשקיע בהחלטות שהן ארוכות טווח ולא פלסטרים.

גלנט. צילום: פלאש 90
גלנט. משתמשים בפלסטרים. צילום: פלאש 90

מספיק להסתכל על פרויקט שיקום השכונות שהתפרסם עכשיו. מצד אחד זה בהחלט פרויקט מבורך כי קיימת התמקדות בפריפריה והבנה שהיא דורשת השקעה. וכן, 280 מיליון שקלים זה סכום מכובד, אבל הוא מתגמד לעומת 5 מיליארד השקלים שהממשלה מתכוונת להשקיע בחמישה יישובים חדשים. היישובים שיוקמו יהיו בעלי אופי כפרי-קהילתי עם בתים צמודי-קרקע. כל מי שיגור שם יהיה בהכרח אנשים בעלי רכב פרטי אחד לפחות. כמו שראינו כבר בעבר בדרום, יישובים אלה לוקחים את האוכלוסייה העמידה מהערים הקיימות ומחלישים אותן. דוגמה מובהקת לכך היא היישוב כרמית, שלקח לדימונה 30 משפחות.

לא יתכן שבעודנו בשיאו של משבר דיור, הממשלה מקדמת תכניות שלא רלוונטיות לרוב האוכלוסייה, לא מסייעות בשום צורה לפתרונו ולמעשה משרתות את אותו מיעוט שתמיד נהנה מסיועה של המדינה. מי שמפסיד פה זה מי שמפסיד תמיד. כבר עכשיו ישנם יישובים רבים שקיימים בדרום – מושבים, ערים, קיבוצים, שיש בהם מקום ושרק משוועים לעוד אנשים שיבואו לגור בהם. למה לא להשקיע באנשים שחיים כאן כבר שנים? למה לא לתת להם את ההזדמנות השווה כמו שיש לתושבי המרכז? למה לא לשים אותם בראש סדר העדיפויות- לשם שינוי?

ביחד עם ה״לא״ צריך להגיד מה ״כן״. ובכן, צריך שהמהלכים האלו יהיו כאלו שמחוברים לקרקע, ומונעים מאינטרסים של הציבור שסופג את ההשלכות של אותן החלטות ממשלתיות ומאותן הצהרות חסרות תוכן. יתרה מכך, ראשי הרשויות צריכים להיות חלק משמעותי מכל ההחלטות האלו.

כולי תקווה שמועידת הנגב תצא הבשורה של מדיניות חדשה, המקדמת תהליכים והחלטות ארוכי טווח ולא פלסטרים. מדיניות שמקדמת תעסוקה ברת הכנסה בדרום, פתרונות של דיור בר השגה, התחדשות עירונית, חיזוק משמעותי של מערכת החינוך, שיפור שירותי הבריאות. האפשרויות הן רבות, רק צריך להוריד את העיניים לשטח ולהתחבר למציאות.

יערה פרץ

יערה פרץ

סטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון וממובילי המאבק לחיזוק ערי הנגב ונגד תוכניות עשרות הישובים מטעם ארגון "מגמה ירוקה"

אולי יעניין אותך גם

אל על פלאש 90

לאחר מו"מ ממושך: הסכם קיבוצי חדש באל-על

ההסכמות גובשו לאחר מאבק בין הנהלת החברה לטייסיה, שאף הביא לביטולי טיסות בשלהי 2016, לצד יחסי עבודה מתוחים עם בעלי תפקידים שונים