13:58 22/08/2017
דף הבית > מורשת > נחשפה תגלית יוצאת דופן מימי בית ראשון

נחשפה תגלית יוצאת דופן מימי בית ראשון

מזבח מנופץ התגלה ב'מקדש שער' מתקופת בית ראשון במסגרת חפירות רשות העתיקות בגן לאומי תל לכיש, התואם לתיאור התנכ"י של מלחמת המלך חזקיהו בבמות

תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש: 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב' – "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', י"ח, ד').

מנהל החפירות סער גנור מסביר על התגלית החשובה. צילום: EYECON, באדיבות רשות העתיקות

לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, סער גנור, "גילינו מזבח שקרנותיו נופצו ולצידו נבנה בית כסא – עדות מרתקת למלחמתו של המלך חזקיהו בפולחן מחוץ לירושלים, כפי שתוארה בספר מלכים ב'".

החפירה הארכיאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ ע"י רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים ע"י משלחת בריטית ומשלחת של אונ' תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. חשיפה זו, העלתה כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.

"גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש הייתה עיר מרכזית – השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים", מסביר גנור. "לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו "הכל קורה": זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים –  כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה שלנו".

עבודות החפירה במקדש השער שנחשף. במרכז ניתן לראות את המזבח שקרנותיו נקטמו. צילום: סער גנור, רשות העתיקות
עבודות החפירה במקדש השער שנחשף. במרכז ניתן לראות את המזבח שקרנותיו נקטמו. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

"הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה" (מלכים ב', י"ח, ד')

לשער העיר לכיש, שנחשף כעת במלואו והשתמר לגובה של 4 מטרים, שישה תאים – שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר. גודלו של השער 24.50X 24.50 מ'.
בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה ה-8 לפנה"ס: בתא הראשון נמצאו  ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של  יעים להעמסת תבואה ("סקופים"), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם "למלך". על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב "למלך חברן", באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שקרתה בסוף המאה ה – 8 לפנה"ס.

בהמשך המבנה נמצא 'מקדש שער', שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור, "אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות".

ממצאי כלי חרס – נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון. זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה: "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד').

 

ממצאים מתק' בית ראשון שנחשפו בחפירה – נרות שמן, טביעות חותם שהוטבעו לזיהוי קנקנים, ראשי חיצים, ועוד. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
ממצאים מתק' בית ראשון שנחשפו בחפירה – נרות שמן, טביעות חותם שהוטבעו לזיהוי קנקנים, ראשי חיצים, ועוד. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: "ויתצו את מצבת הבעל; ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום" (מלכים ב, י', כז'). זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סימלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרא (מלכים ב', י"ח ודברי הימים ב', לב') ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה, השער מכוסה באופן זמני לצורכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.

עדויות להסרת קרנות המזבח. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
עדויות להסרת קרנות המזבח. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

 

"הוכחה חד משמעית לאחיזה של עם ישראל בארצו"

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "תל לכיש הוא אחד המקומות המובהקים בו ניתן לקבל הוכחה חד משמעית לאחיזה של עם ישראל בארצו. מרכז המבקרים החדש יכיל את התבליט שנמצא בחדרו האינטימי של מלך אשור ובו מתוארים אבותינו במלחמתם ובלכתם לשבי שהוביל לחיי הגולה הנמשכים עד היום. המזבח מימי המלך חזקיהו מהווה נקודת חיבור וקדושה נוספת לישוב החשוב הזה".

השר לירושלים ומורשת והגנת הסביבה, חה"כ זאב אלקין, אמר בתגובה כי "התגלית המרתקת החדשה בתל לכיש, היא דוגמה אופיינית לכך שחפירות והמשך מחקר באתרי מורשת מגלים לנו, כל פעם מחדש, איך סיפורי התנ"ך המוכרים הופכים לסיפורים היסטוריים וארכיאולוגיים. תגלית זו, היא דוגמה מאירת עיניים לפסוק המתאר את המלך חזקיהו: "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד'). ממצאים חדשים אלה הופכים לנגד עיננו לפסוקי התנ"ך ומדברים בקולם. אנחנו במשרד ירושלים ומורשת נמשיך להוביל את המהלך, בו כמה שיותר ישראלים יחשפו לחוויה המרתקת של אבנים עתיקות, המספרות את התנ"ך בקולן הייחודי".

גם שרת התרבות והספורט, חה"כ מירי רגב, הגיבה לתגלית החשובה ואמרה: ״חשיפה זו מצטרפת אל שורה ארוכה של ממצאים החושפים אותנו אל עברנו ההיסטורי, עבר שמוצא את ביטויו ברגביה של הארץ ובכתובים הלא הוא ספר הספרים. התנ"ך – ספרו המכונן של העם היהודי, משרטט את גבולות הארץ ואת מורשתו של העם היהודי, שגלה מארצו ושב אל מולדתו. הוא מנציח על נס את דרכם של אבותינו, הנביאים, המלכים השופטים. רשות העתיקות ראויה לשבח על גילוי חשוב זה. גילוי המעמיק את הקשר שלנו לאבות אבותינו שהלכו בתלמי הארץ הזו״.

ד"ש מהתנ"ך. מתוך 'הפטריוטים' 29.9.16

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

נקודת אור איתמר בן גב יר

הפטריוטים שרים: "אדון הסליחות". צפו

ערב ר"ח אלול והציבור הספרדי נוהג החל מהיום ועד לאחר יום הכיפורים להגיד בכל ערב את הסליחות. הפטריוטים לא נותרו אדישים ופצחו בשירה משותפת. צפו