1:46 23/08/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > אושר בוועדה: פעילי BDS לא ייכנסו לישראל

אושר בוועדה: פעילי BDS לא ייכנסו לישראל

ועדת הפנים אישרה היום (ד') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל – אי מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל

ועדת הפנים אישרה היום (ד') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל – אי מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל. ההצעה עברה ברוב קולות.

ח"כ סמוטריץ' על הצעת חוק הכניסה לישראל

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, כחלק ממאבקה של מדינת ישראל בקריאות לחרם עליה, לא יינתנו לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע במדינת ישראל אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, אם הוא, הארגון או הגוף פועל עבורם, פרסם קריאה לחרם, או התחייב להשתתף בו. עם זאת, שר הפנים יהיה רשאי לתת לאדם כאמור אשרה ורישיון ישיבה מטעמים מיוחדים.

"מדינה שפויה לא נותנת יד למי שרוצה לפגוע בה", אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) מיוזמי ההצעה לערוץ 20. "מי שפועל נגד מדינת ישראל וקורא לחרם הוא אנטישמי, הוא נלחם במדינת ישראל. שיעשה את זה ממקום מושבו באירופה, שלא יבוא לכאן וישתמש במדינת ישראל כבסיס לאותה פעילות שלו שנועדה לפגוע בה. יש לנו כבוד לאומי, יש לנו אהבה לעצמנו. אנחנו לא ניתן את הלחי השניה, אנחנו לא ניתן עזרה וסיוע למי שרוצה לפגוע בנו ולא ניתן לו לעשות את זה מאדמתנו שלנו".

"אנחנו לא מפחדים מביקורת, אבל יש לנו כבוד לאומי"

 בוועדה אמר סמוטריץ' כי "צריך לזכור שאין זכות מוקנה לכל אדם להיכנס למדינת ישראל, ואין סיבה שנאפשר למי שרוצה לפגוע במדינה להיכנס. החוק משאיר לשר הפנים את סמכותו ושיקול דעתו, אבל מבנה אותה במידה מסויימת, כאשר ברירת המחדל נגד אלה היא שלא יקבלו אשרה, אלא אם יחליט שר הפנים אחרת".

עו"ד אביטל שטרנברג ממשרד המשפטים הסביר כי "לזרים אין זכות קנויה להיכנס, ולכן הצעת החוק מתייחסת למי שאין לו זיקה לישראל. אולם יש אנשים בעלי אשרה ארעית, אשר יכולים להיות בישראל שנים ארוכות במצב ביניים זה, ואולי נכון לשקול להחריג אותם מהחוק, בכדי לחזק אותו אל מול ביקורת שיפוטית אפשרית".

פעילי חרם בהולנד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
פעילי חרם בהולנד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

"אני דוחה מכל וכל את הרמיזה שהחוק במתכונתו הנוכחית יתקשה לעמוד בבג"ץ, שכן הוא מידתי לחלוטין. מי שלא מתבייש לקבל מאיתנו טובה או פריבילגיה, ותוך כדי תקופת המבחן יורק בפרצופנו, הוא הראשון שצריך לשלול ממנו את אשרת השהיה", השיב ח"כ סמוטריץ'.

 "למה שאכניס אלי הביתה מישהו שמכפיש את המדינה ופוגע בה?", שאל יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם (ליכוד). "אנחנו לא מפחדים מביקורת, אבל יש לנו כבוד לאומי. אדם שכבר קיבל מאיתנו תושבות ארעית, ונמצא בבחינה לתושבות קבועה, בא ופוגע בנו, כאורח, מדוע שנשאיר אותו?".

לדברי ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) המתנגדת להצעת החוק: "החוק הוא גרוע, גם בגלל שהוא מיותר אבל גם כי אנו נגד חרם ומשתמשים בחרם על אחרים. החוק הזה רק מוסיף לשונאינו חומר בעירה להשמיץ אותנו – שאנו שוב ושוב מנסים לדכא ולסתום פיות". ח"כ גרמן הציגה לאחר מכן הסתייגות שביקשה למחוק את הסעיפים המוצעים ובמקומם להפנות לסמכויות המוקנות לשר הפנים ממילא בסעיפים 2א ו-11 בחוק הקיים.

ח"כ תמר זנדברג (מר"צ) התקוממה נגד הצעת החוק: "זהו חוק לצנזורה נגד מתנגדי הכיבוש. כולנו נגד חרם על מדינת ישראל, אבל בחוק כאן חרם מוגדר לפי חוק החרם, ושם יש גם את האיסור בקריאות לחרם על אזור הנמצא בשליטתה של ישראל. החוק הזה מבקש לסתום פיות על נושא פוליטי, ולאנשים צריכה להיות זכות לדעה פוליטית".

 לאחר מכן הציעה זנדברג שלוש הסתייגויות: להוסיף לחוק סעיף שמציין שמטרתו היא מחיקת הכיבוש ופגיעה במו"מ לשלום, להוסיף סעיף הקובע כי שלילת אשרה תבוצע רק באישור ועדת הפנים, אשר הונחו בפניה על הנימוקים לכך, וסעיף המאמץ את הצעת משרד המשפטים בדבר אי תחולה על בעלי אשרה ארעית.

ח"כ אמסלם השיב לח"כ ממרצ: "את רוצה שנקבל למדינת ישראל אנשים שקוראים לחרם על מוצרים ישראלים שמיוצרים ביהודה ושומרון בזרועות פתוחות? אולי גם נחכה להם בשדה התעופה עם פרחים?!".

"יש לנו כבוד עצמי". ח"כ אמסלם. צילום: פלאש 90
"יש לנו כבוד עצמי". ח"כ אמסלם. צילום: פלאש 90

"עם ההתגברות של תנועת החרם וה-BDS אנו רוצים להדגיש ולהגיד באופן פוזיטיבי שהם לא רצויים, גם אם הסמכות כבר נמצאת בארסנל הקיים של שר הפנים. כל מדינה שיש לה טיפה כבוד עצמי הייתה נוהגת כך. אני מודה לכל החברים שהעלו את זה, בשביל המסר הערכי והלאומי", הוסיף יו"ר הוועדה.

הוועדה דחתה את ההסתייגויות, ברוב קולות, ולאחר מכן, כאמור, אישרה, ברוב קולות, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית.

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

Screenshot_15

האם פרסום המדדים על בתי הספר מועיל?

מנשה לוי, יו"ר התאחדות בתי הספר, טוען כי פרסום הנתונים עלול לפגוע בתלמידים המתקשים: "זה יגרום להנשרת תלמידים"