15:09 17/08/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > "יותר מבוכריס"? חפשו את האשם האמיתי | דעה

"יותר מבוכריס"? חפשו את האשם האמיתי | דעה

קמפיין "יותר מבוכריס" מרמז כי הציבור איננו מבין מה עומד מאחורי הפרקטיקה הפסולה של הסדרי טיעון. הגורם לעוול, בניגוד למה שחושב הציבור, נמצא בכלל בבית המשפט העליון

אין בארץ משתמש פייסבוק שלא נתקל ביומיים האחרונים בקמפיין "יותר מבוכריס", במסגרתו גולשים מספרים על עונשים שקיבלו בצבא ושהיו, לפחות לדעתם, חמורים יותר מעונשו של תא"ל אופק בוכריס.

נפתח נגדו קמפיין. תא"ל בוכריס. צילום: פלאש 90
נפתח נגדו קמפיין. תא"ל בוכריס. צילום: פלאש 90

כזכור, בוכריס הואשם בתחילה בעבירות אונס, אולם בהסדר הטיעון הוא מואשם בסופו של דבר ב"בעילה אסורה בהסכמה". הסאבטקסט של המחאה מרמז כמובן שהמוחים לא מקבלים את הסדר הטיעון, וחושבים שלמעשה תא"ל בוכריס אכן אנס.

הסדר טיעון – פרקטיקה פסולה

כתמיכה בטענתם, מביאים המוחים את הטיעון הבא: עובדה שבהתחלה הוא הכחיש הכל וטען שלא היו יחסים, ואילו עכשיו פתאום הוא מודה שקיים יחסים "בהסכמה". הבנאדם כבר נתפס בשקר, אז למה שנאמין לו עכשיו?

הבעיה עם הטיעון הזה היא שהוא מלמד בד"כ על חוסר היכרות עם מערכת המשפט הישראלית. דמיינו בבקשה את הסיטואציה הבאה- בית משפחת בוכריס, יום שלישי בערב. עורך דינו של אופק יושב עם בני הזוג בוכריס ואומר להם כך: "נכון אופק, אתה חף מפשע ומעולם לא נגעת בחיילת בקצה האצבע, אבל תנסה לחשוב בהגיון! שיעור ההרשעה בישראל עומד על 98%, מהגבוהים בעולם, והשופט הספציפי שלך ידוע כמחמיר בעבירות מין. בשביל מה לך לקחת את הסיכון, ללכת למשפט חסר סיכוי ובסוף גם לשבת בכלא? במקום להתעקש תודה בקיומם של יחסים בהסכמה ולפחות תישאר מחוץ לכלא. הרי המשפחה והחברים שלך ימשיכו להאמין שלא עשית כלום".

והאמת, צריך להיות מטורף גמור בשביל לא לקחת בשלב הזה את הסדר הטיעון. תחשבו כמה פעמים קיבלתם דו"ח תנועה לא מוצדק, אבל העדפתם לשלם רק בשביל לחסוך את הסיכון בבית המשפט?

איך עובד הסדר טיעון. באדיבות: דף הפייסבוק 'האיזם'
איך עובד הסדר טיעון. באדיבות: דף הפייסבוק 'האיזם'

כמובן, מהלך דומה קורה גם בצד השני של המתרס – הפרקליטות מקבלת תיק אונס, שייתכן והיא משוכנעת באשמתו של הנאשם. אבל הליכה למשפט מצריכה השקעה עצומה של משאבים, בזבוז זמן של פרקליטים וטרטור של המתלוננות. נכון, סיכויי ההרשעה גבוהים, אבל ההליך ייקח שנים רבות, ולא תמיד השופט מקבל את כל טענות התביעה, ולפעמים הענישה בסוף מגוחכת. לא עדיף לחסוך את כל הבלאגן ופשוט לחתום על הסדר טיעון?

הפרקטיקה הפסולה הזו גורמת עוול לכל הצדדים. לנפגעי העבירה שלא זוכים לראות את מי שפגע בהם משלם על מעשיו, ולחשודים שמודים הרבה פעמים בעבירות שלא ביצעו.

האשמים האמיתיים –  שופטי העליון

האשמה במצב הזה מוטלת כולה לפתחה של מערכת המשפט. זה מתחיל בפרקליטות, שם מעדיפים הרבה פעמים למהר ולסגור הסדרי טיעון על מנת לחסוך זמן ומשאבים למערכת, שגם ככה עמוסה בתיקים הרבה מעבר ליכולתה.

על פי הנתונים הרשמיים שיעור הסדרי הטיעון עומד על 41% מכלל התיקים, אולם נתוני האמת ככל הנראה גבוהים בהרבה – ככל הנראה למעלה מ-70% מכלל התיקים הפליליים.

אבל הפרקליטות אינה האשמה היחידה במצב. למעשה, בפרקליטות בעיקר מגיבים למציאות העגומה, לפיה ניהול ההליך בבית המשפט יכול להימשך שנים רבות, עקב העומס על המערכת.

הסדרי טיעון הם עוול שיצרה מערכת המפפט. בית המשפט העליון. צילום: פלאש 90
הסדרי טיעון הם עוול שיצרה מערכת המשפט. בית המשפט העליון. צילום: פלאש 90

העובדה שבתי המשפט בישראל קורסים תחת נטל התיקים היא עובדה ידועה כבר שנים רבות, והמשמעות שלה – עינוי דין ועיוות דין – ידועות גם הן. הפתרון לבעיה לכאורה פשוט, הוספת תקנים של שופטים לבתי המשפט תפתור את הבעיה, אלא שכאן התחילו העניינים להסתבך.

על רבים מפסקי הדין של בתי המשפט מוגשים ערעורים, שעולים במעלה השלבים, לבית המשפט המחוזי וממנו אל בית המשפט העליון המשמש ערכאת ערעור לערכאות הנמוכות ממנו. הוספת שופטים בערכאה אחת בלבד לא תעזור, מכיוון שכל התיקים "יתקעו" בערכאה שמעליה.

אולם, במהלך השנים מאס בית המשפט העליון בתפקידו הראשי וה"אפור" כערכאת ערעור עליונה,  והחל לעסוק יותר ויותר בתפקיד ה"זוהר" של קבלת עתירות, בשבתו כבית דין הגבוה לצדק (בג"ץ). לצורך כך הוא פתח את שערי בית המשפט לכל עותר, כולל כאלה שלא עמדו בכללי זכות העמידה הרגילים, והוצף בעתירות.

כתוצאה מכך, כפי שניתן לראות מדו"ח הנהלת בתי המשפט משנת 2015, עיקר התיקים המתנהלים כיום בבית המשפט העליון הם תיקי בג"ץ, כלומר הם אינם תיקי ערעור:

מתוך דו"ח הנהלת בתי המשפט לשנת 2015
פילוח תיקים בביהמ"ש העליון. מתוך דו"ח הנהלת בתי המשפט לשנת 2015

בנוסף לכך, כאשר ביקש שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן להוסיף תקנים לבית המשפט העליון כדי לווסת את העומס שנוצר, נלחמו בו נשיאי ביהמ"ש העליון לשעבר, השופטים דורית בייניש ואהרון ברק בשיניים – שחס וחלילה לא יתווספו עוד שופטים שידללו את היוקרה והכבוד להם זוכים השופטים.

בספרו 'הארנק והחרב' מספר פרידמן כי "הפתרון לבעיית העומס בעליון הוא הגדלת תקן השופטים, אלא שהשופטים שיושבים בו מתנגדים לכך. אפילו הגדלת התקן למצבה הנוכחית, של 15 שופטים, בשלהי כהונתו של אהרון ברק, היתה פרי פשרה… ברק ביקש להסתפק ב-14".

אז מי מרוויח מהפתרון נטול הצדק של הסדרי טיעון? שופטי העליון שמקבלים את הכבוד אותו דרשו, והפרקליטות שחוסכת זמן ומשאבים.

ובינתיים באולמות המשפט נאשמים מודים בעבירות שלא ביצעו, ומתלוננות נאלצות לראות את התוקפים שלהן יוצאים לחופשי ללא משפט.

זאב לב

זאב לב

עו"ד בתנועה למשילות ודמוקרטיה ובעל משרד עצמאי העוסק בנדל"ן ביהודה ושומרון. נשוי לטופז ואבא לאיתן, ניצן ועומר. תושב נופי נחמיה.
זאב לב
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת העיתונאים, אתמול. צילום: רויטרס

טראמפ: "לא השוויתי בין הניאו-נאצים להרוגה בשרלוטסוויל"

בתגובה להאשמות מצד הסנאטור לינדזי גראהם כי טראמפ ערך "השוואה מוסרית" בין אנשי הימין בעצרת בוירג'יניה לקורבן האלימות, צייץ הנשיא: "זהו שקר מגעיל"