8:34 23/09/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > דברים שרואים משם

דברים שרואים משם

יש משהו ביהודים שמפחיד את העולם. היהודים איבדו את בירתם, אבל חזרו וכבשו אותה אחרי 1900 שנה, אם זה לא נשמע כסיפור הזוי מהאגדות, אני לא יודע מה כן. תובנות ליום ירושלים, איך ישראל נראית בעיני הגויים.

אני שוהה בחו״ל זמן מה לענייני עבודה. כמו כל מכור אני מדי פעם מזריק חדשות מהארץ, ובדברים שרואים מכאן, אפשר להבין משהו מהיחס של העולם לישראל, אם קצת חודרים מתחת למעטה החיצוני.

אין כמו יום ירושלים כדי להבין, כעובדה בסיסית, שישראל היא המקום הכי מופלא בעולם, חד וחלק. היא נראית כמשהו ממימד אחר, כוכב אחר. מדינה המוגנת בגנו של אלוהים, משהו שמרחף מעל כדור הארץ. זה לא קשור לשום דבר אחר, או אם בארץ אחרת רמת החיים טובה או גרועה יותר, או אם השכן מעשן במדרגות ועושה מסיבת קריוקי. אלה קטנות שבקטנות.

יש משהו ביהודים שקצת מפחיד את העולם. זה ברור, ואני לא מצליח לשים את האצבע על מה זה בדיוק. כנראה הכרה בכך שאנחנו כן עם סגולה, ולא משנה מה אנחנו חושבים על עצמנו, וכמה נהיה ציניים בנושא. לא משנה אם הישראלים כאינדיווידואלים הם גסי רוח (ורובנו אכן כאלה) או אם נבחרת הכדורגל שלנו על הפנים. יש הילה סביב ישראל, והעולם מתייחס אליה בתערובת קבועה של איבה, קנאה והערצה. לא בשביל להתגאות אני אומר את זה, אלא כנתון. ככה זה וזהו.

חזרו לבירתם אחרי אלפיים שנה
חזרו לבירתם אחרי אלפיים שנה

ההצלחות, התמ״ג הגואה, רק מחריפים את התחושות האלה. בגלל זה העולם (המערבי בעיקר) כל הזמן באובססיה על ישראל וכועס עליה, אבל לגמרי לא ממהר להחרים אותה. מה פתאום. עצם הרעיון נראה מופרך. חוץ ממשוגעי העולם אף אחד לא רוצה לשבש לעצמו את הקארמה בהתעסקות עם מדינה שעושה דברים כל כך מדהימים, מהייטק והמצאות שכולם זקוקים להם ועד הפרחת המדבר עם טכניקות של מי תהום וניצול מים מלוחים לחקלאות, ועוד יש לה את הקב״ה שמביט במי שמתקרב ואומר בשקט ״כן, בחור, מה רצית"?

המוח היהודי עושה קסמים. זה סוג של הרתעה ללא מילים. יש בישראל משהו שמציב גבול. תדבר, תנזוף, תגנה, אבל עד כאן. לפעמים חוסר התגובה של המנהיגים שלנו מפחיד יותר מתגובה חריפה. כאילו אתה מתפרץ למשרד של מישהו וצועק עליו ממושכות, הוא שומע במבט חסר הבעה ובסיום אומר לך ״כן, תודה״. מרגע זה אתה אוכל סרטים. הרי לא צריך יותר מזה כדי להבהיר לך שאתה לא יכול לעשות לו כלום חוץ מלצעוק, ואתה בפחד שמא הרגזת אותו. כמו המטורלל מהוועד לענייני הציבור המוסלמי בבריטניה, שטען שהמוסד חדר לביתו וגנב לו נעל. כשאתה מביט בישראל מחו״ל, אתה מבין מה עובר על המסכן ולמה הוא מושך את השמיכה מעל ראשו בלילה, שהיהודים שמסתובבים לו בבית לא יראו אותו.

ואתם יודעים מה? מכאן נובעת גם התופעה של היהודים שונאי ישראל. הם מפחדים מעצמם. לא רוצים להיות חלק ממשהו שהם לא יכולים להבין ושכל הזמן מרחף מעליהם. הם מנופפים בידיהם בנסיון נואל לגרש אותו ״די די, עזוב אותי!" ואין סיכוי שזה יקרה, זה חלק מהם, מה שמטריף את דעתם עוד יותר.

היהודים איבדו את ירושלים, אבל חזרו וכבשו אותה אחרי 1900 שנים. מה?? תקראו שוב את המשפט. עם איבד את ארצו, מולדתו ובירתו שהוחרבה לחלוטין, גלה ממנה והתפזר בעולם. אחרי 1900 שנים הוא חזר, הקים צבא וכבש את בירתו מחדש. אמא׳לה. אם זה לא נשמע כמו סיפור הזוי מהאגדות, משהו בלתי סביר שאף עם בעולם לא היה מסוגל לעשות, אז אני לא יודע מה כן.

"מרחפת". צילום: כריס הדפילד
"מדינה המוגנת בגנו של אלוהים". צילום: כריס הדפילד

 

הר הבית נמצא היום בידי יישות פוליטית אחרת שאין לה באמת מושג מה היא עושה שם. פסוקים עמומים, טקסט שפורש ועוות אחרי שהאיסלאם נטל קטעי דברים מהיהדות, הוציא אותם מהקשרם ויצר דת חדשה ואגדות חדשות. אגב, הערבים הם ששמו קץ לחרפת ״איליה קפיטולינה״, אחרי כיבושה קראו לה ״בית אל מקדיס״ (בית המקדש), ניקו את הר הבית ואיפשרו התיישבות הדרגתית מחודשת של יהודים בעיר, בואו נזכור להם את זה. אבל ירושלים אינה מוזכרת בקוראן וגם לא הר הבית, זהו אינטרס פוליטי מאוחר שברוח האטרף הדתי של התקופה ההיא, הפך לאקסיומה שאם מישהו מערער עליה צריך להשתולל.

ישראל השאירה את הר הבית בידי המוסלמים כי אין מה למהר. אנחנו לא דאעש, אתה לא מפרק מבנה היסטורי יפהפה ומעורר מהומה. דברים כאלה לא עושים בגלל שאתה עצבני על מחבלים או בגלל שאבו-מאזן החולף מקשקש משהו. מה שצריך לקרות יקרה בקצב הנכון ובזמן הנכון, כשיחליט בעל הבית. המוסלמים בהר הם כמו מישהו שפרץ לבנק העשיר בעולם, גירש את כולם ועכשיו הוא צועק ״זה שלי, זה שלי!״ טוב. אבל אין לו את הקודים לכספות, אין לו מפתחות, אין לו כלום חוץ מהבנין שהוא מסתובב בו עם נבוט. עצבני על כל מי שנכנס: ״אתה לא תיקח לי את הבנין״. מביא את הילדים לשחק כדורגל כדי להפגין שזה שלו. אבל כדורגל משחקים 90 דקות והכספת עדיין נעולה.

ישראל, ירושלים, להיות יהודי, זה לא משהו שאפשר להבין או להסביר במילים. או שזה נמצא אצלך בתודעה, בהוויה, במה שאתה, או שלא.

טל גלעד

טל גלעד

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ בפתח פגישתם בניו יורק. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

תשעה מנהיגים בתשעה ימים | פרשנות

נתניהו מסכם שבוע וחצי מוצלחים במישור הדיפלומטי. עכשיו הוא צפוי לדרוש מטראמפ שגם יממש את האיומים שלו נגד איראן