13:36 28/05/2017
מבזקים

דיווח במצרים: 24 הרוגים ו-16 פצועים במתקפת ירי על אוטובוס שהסיע נוצרים קופטיים מדרום לקהיר

פיגוע ירי לעבר כוח צה"ל סמוך לרמאללה. אין נפגעים, החוליה שביצעה את הירי נמלטה

דף הבית > אקטואליה וחדשות > כשעלילות הדם רוקמות עור וגידים

כשעלילות הדם רוקמות עור וגידים

על פי דיני ההלכה היהודית חל איסור חמור מדאורייתא על אכילת בשר עם הדם. אם כן מדוע גם בימינו, צפה ועולה הטענה כי היהודים משתמשים בדם ילדים לצרכים פולחניים?

על פי דיני ההלכה היהודית, חל איסור חמור מדאורייתא על אכילת בשר עם הדם. אזכור זה מופיע מספר פעמים בתורה, כשההסבר לכך הנו שהדם הוא מרכיב הנפש ולכן אין לאכלו:
"רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר" (דברים י"ב, כ"ה).

(ובמקומות נוספים: בראשית, ט: 4; ויקרא, ג:17; ויקרא, יז: 10-12; וכן במשנה: מסכת כריתות, דף כ' עמ' ב)

למרות איסור זה, בימי הביניים נפוצה שמועה שהיהודים נוהגים מספר ימים לפני חג הפסח, לחטוף ילד נוצרי, להקיז את דמו ולהשתמש בדם על מנת לאפות את מצות הפסח. ישנם הסברים רבים למהותה של עלילה מפורסמת זו, אולם היא נובעת בעיקר משנאת ישראל ובורות גרידא. במסגרת אותה עלילת דם נעצרו תכופות יהודים שאף הודו בביצוע המעשה "ההלכתי" הזה. מיותר לציין כיצד הושגו עדויות אלה מפיהם של היהודים. רבים היו היהודים שהוצאו להורג בעוון עלילה שקרית זו, ורבים עוד יותר היהודים שנרצחו בשל פרעות שפרצו כתוצאה מהעלילות הללו.
המיתוס של עלילת הדם קנה מאמינים רבים בעיקר בשל הדמיון לפסיון של ישו, בו נצלב הוא כקרבן תמים באשמתם של היהודים. צליבתו של ישו התרחשה בחג הפסח, שמתרחש בסמוך לחג הפסחא הנוצרי המציין את מותו. היהודים לא רק הואשמו בהרבה מקרי מוות שהתרחשו בסמוך לחג הפסח. העלילה אף טענה כי דם של נוצרי הנו מרכיב בפולחן היהודי, ולכן גם אם לא נתגלתה גופה או אי אילו עדויות לרצח פולחני – נקבע כי הרצח התבצע על ידי היהודים כחלק מהפולחן שלהם.
האינטלקטואלים של אותם ימים ידעו שמדובר בעלילה ותו לא, ואף אסרו לעתים הפצתן של העלילות. לדוגמא, האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי (Innocentius Quartus, 1195-1254) דרש לאסור את הפצתן של העלילות הללו. דרישתו זו של האפיפיור היתה לקו מנחה בעמדת הכנסייה הקתולית. עם זאת, למרות עמדתו הבלתי מתפרשת של הוותיקן, עלילות אלה היו פורצות לעתים בממלכות אירופה והציבור היה גועש כנגד היהודים.

עלילות דם

עלילות הדם המפורסמות:

עלילת נוריץ'
ב-25 במרץ 1144, יום שבת של חג הפסח, נמצאה גופתו של וויליאם בן ה-12 ביער סמוך לעיר נוריץ'. מספר ימים קודם לכן, בערב הפסח היהודי, נתבקש וויליאם לעבוד כשוליה במטבח בבתי יהודים. על פי עדות אחותו של ויליאם, הוא הגיע לבית אחד היהודים ומאז לא נראה שוב. העלילה ממשיכה ומספרת כי בחג הפסח עינו היהודים את וויליאם בעינויי תופת ולבסוף צלבו אותו "כשם שגזרו את דינו של המשיח". ביום שישי, יום לפני שנמצאה גופתו של וויליאם, היהודים שמו אותו בשק, שאותו תלו על עץ ביער הסמוך לעיר. לאחר שש שנים הועברה גופתו של וויליאם לבית הכמרים בעיר ועדויות דיברו על מקרי נס שהתרחשו בסמוך לגופה. הגופה טולטלה בין מספר בעלי עניין במשך מספר שנים ווויליאם עצמו הוכרז כקדוש נוצרי. היתה זו עלילת הדם המתועדת הראשונה והיא למעשה הובילה למקרים רבים של עלילות מעין אלה.

עלילת בלואה
ב-26 במאי 1171 נגזר על כל הקהילה היהודית בעיר בלואה בצרפת למוות בשריפה. הם הואשמו ברצח פולחני של ילד נוצרי וזאת למרות שלא נתגלתה כל גופה. היהודים הואשמו בצליבתו של הילד כביטוי לבוז שהם רוכשים לישו ולנוצרים באשר הם. כתוצאה מכך, חוסלה הקהילה הקטנה של בלואה כאשר הגברים שלא הסכימו להתנצר (31 מתוך 40) הועלו למוקד, ואילו היתר הוטבלו לנצרות כמו גם ילדיהם. כזכר לחורבן הקהילה, נקבע התאריך כ' בתמוז כיום אבל על ידי רבנו תם.

עלילת פולדה
ב-25 בדצמבר 1235 מצאו את מותם חמשת ילדיו של טוחן בחג המולד, שעה שהוא ואשתו שהו בכנסיה והשאירו את ילדיהם בגפם בביתם סמוך לפולדה שבגרמניה. ביתם השרוף של הטוחן ואשתו לא השאירו מקום לספק באשר לאשמתם של היהודים במעשה. על פי השמועה שרווחה בעיר, נזקקו היהודים לדם הנערים לצורך אפיית מצות הפסח. בעקבות חקירה, הודו שני יהודים במעשה והדבר גרר פרעות בקהילה היהודית של פולדה, בהן נרצחו עשרות יהודים. הקיסר הגרמני, פרידריך השני, החליט לרדת לעומק העניין וגייס יהודים מומרים כדי לבדוק את הטענות בדבר השימוש היהודי בדם נוצרים לצרכים פולחניים. מסקנתו היתה כי מדובר בעלילת ללא שחר וכי אין להאשים את היהודים או לפגוע בהם בשל עלילה זו.

עלילת לינקולן
באוגוסט 1255, נמצאה גופתו של יו בן ה-8 בבאר בעיר לינקולן שבממלכת אנגליה. על פי עדויות נוצריות, חטפו היהודים את יו וכלאו אותו למשך עשרה ימים. אל מקום כליאתו, לפי העלילה, זומנו יהודים מכל רחבי הממלכה ואז שחזרו את משפטו של ישו ואת הוצאתו להורג. הם עינו את הילד, דקרו אותו, עלבו בו ולבסוף צלבו אותו. על פי עדותו של יהודי בן המקום, נוהגים היהודים לשחזר את הצליבה מידי שנה. עקב כך נאסרו 91 מיהודי העיר ו-18 מהם הוצאו להורג בתליה. גופתו של יו הפכה למוקד עליה לרגל כמחוללת ניסים (Little Saint Hugh of Lincoln).

עלילת הדם של סימון מטרנטו
ב-26 למרץ 1475 נתגלתה גופתו של סימון בן השנתיים וחצי סמוך לביתו של יהודי בשם שמואל שהיה מלווה בריבית. בישוף העיר, יוהנס הינדרבך (Johannes Hinderbach), הכריז בריש גלי כי האשמים ברצח הפעוט הם חברי הקהילה היהודית של טרנטו, וכן גם מספר יהודים שהמירו זה מכבר את דתם לנצרות. בעקבות המקרה נעצרו כל יהודי העיר. הגברים עונו ולאחר שהודו, נגזר דינם למיתה בשריפה. יהודים שהסכימו להיטבל לנצרות נידונו למוות בעריפה. גם נשות הקהילה עונו קשות ושוחררו לאחר חודשים ארוכים. על פי החשד "שאומת" לכאורה לאחר מכן בבית המשפט, סימון נתפס, נימול, עונה ונצלב. סימון הועלה לדרגת קדוש ומצבתו הפכה אתר לעליה לרגל עד לשנת 1965, עת הכריז האפיפיור פאולוס השישי על הסרת מעמד הקדושה של סימון וכן הסרת האשמה מהיהודים בגין הרצח. עלילת דם זו גררה פרעות נגד היהודים במקומות נוספים באיטליה.

פרשת לה גוארדיה
בסו, שנת 1941, מספר חודשים לפני שהוצאה פקודת גירוש יהודי ספרד, הואשמו שישה יהודים מומרים ושני יהודים מלה גוארדיה שבספרד ברצח פולחני בצליבה של ילד נוצרי וחילול לחם הקודש. הם נמצאו אשמים לאחר שהודו במעשה בחקירת האינקוויזיציה והוצאו להורג בשריפה. גופתו של הילד מעולם לא נמצאה. חוקרים מודרניים אף טוענים כי הילד הנרצח מעולם לא היה קיים והמשפט היה רק מניע נוסף להצהרת פקודת גירוש היהודים מספרד.

עלילת הדם של דמשק
ב-5 לפברואר 1840 נעלם תומאסו, נזיר נוצרי ואיברהים עמארה, משרתו המוסלמי. הקהילה הנוצרית בדמשק, בעידודם של הקונסול הצרפתי, ראדי מנטון וראש ממשלת צרפת אדולף תיאר, האשימו את בכירי הקהילה היהודית בעיר ברציחת השניים לצורך טקס סודי, הקשור לאפיית מצות הפסח. מודעה הקשורה לנזיר נמצאה סמוך לבית העסק של שלמה חאלק, ספר יהודי. שלמה חאלק נעצר ולאחר עינויים קשים מסר את שמותיהם של מספר בכירים בקהילה היהודית שהיו שותפים למעשה הרצח. בכירים אלה נעצרו וחלקם עונו עד מוות, האחרים הודו באשמה. במסגרת העינויים נעצרו גם עשרות ילדים יהודים, בניהם של הנאשמים שעונו בצורה מחרידה, בכדי לסחוט הודאה מהנאשמים. הפרשה הסתיימה לאחר התערבות אירופאית ועות'מאנית כשהניצולים שוחררו לחופשי, אולם לא זוכו מעולם. כך שבעיני העם, הם שוחררו רק בעזרת השפעתה של יהדות הממון במערב. עלילת דמשק הינה הפעם הראשונה בה העלילה יוצאת מתחומי אירופה וחודרת למרחב הערבי-מוסלמי.

עלילת קיילצה
בשנת 1946, כשנה לאחר שוך מאורעות השואה ומלחמת העולם, סיפר ילד בן 9 למשטרת קיילצה בפולין, לאחר שנעדר במשך יומיים, כי נחטף על ידי יהודים והוחזק בבתיהם. טענתו היתה כי הוא היה עד לרציחת ילד נוצרי אחר. החוקרים הבינו כי מדובר שוב ברצח יהודי-פולחני. כתוצאה מכך בוצע פוגרום ביהודי העיר, בו השתתפו שוטרים ואזרחים כאחד, לא לפני שכל נשקם של היהודים הוחרם. 42 מתוך 200 יהודי העיר נרצחו. הניצולים ויהודים רבים מפולין התפכחו מהשאיפה להתאקלם ממאורעות השואה בפולין ורבים מהם עלו לארץ.

עלילות דם2

לאחר מאורעות השואה והקמת מדינת ישראל, נשתכחו כמעט לחלוטין אותן עלילות דם והסיפורים אודותיהן נשארו נחלתם של היסטוריונים וחומרי הלימוד של תלמידי בתי הספר בישראל. העולם, שהיה עד לזוועות השואה שנתגלו במחנות הריכוז וההשמדה באירופה המשוחררת, הבין את כוחה של פרופגנדה ועלילות שווא והשלכותיהן. הסרת מעמד הקדושה של אחד מהקרבנות המפורסמים ביותר על ידי האפיפיור בשנת 1965 סימל עמדה זו ועלילות הדם הוכרו כשקריות.

עם התגברות הסכסוך היהודי-ערבי, הוחלט בשנות השמונים של המאה הקודמת, להוציא את אותן עלילות שקריות מספרי ההיסטוריה ולהחזיר אותן לקדמת הבמה. החייאת העלילות החלה בשנת 1983 עת נכתב הספר "מצת ציון" (فطير صهيون) על ידי שר ההגנה הסורי, מוסטפא טלאס (مصطفى طلاس), הידוע בהתבטאויותיו השנויות במחלוקת. ספר זה טען לאמיתותן של עלילות הדם ובעיקר של עלילת הדם מדמשק משנת 1840. הוא מצטט לכאורה את תמליל חקירת הנאשמים והודאתם ברציחת הנזיר הנוצרי ומשרתו המוסלמי. טלאל טוען בספרו כי אסור לאף מוסלמי לחתום על הסכם שלום עם היהודים שהם אויבי האנושות כולה, ואילו אנואר סאדאת, בחתמו הסכם שלום עם ישראל מספר שנים קודם לכן – "מכר את מדינתו לשטן". טלאל אף התראיין לתקשורת הגרמנית בטענה כי הספר שכתב הנו מסמך היסטורי אותנטי והוא מבוסס על תחקיר מעמיק.

בשנת 2003 הפיקה חברת הפקה סורית סדרה בת 29 פרקים, בעלות של למעלה מ-5 מיליון דולר, הנושאת את השם "א-שטאט" (الشتات – התפוצה). הסדרה הופקה בסיועם של אנשי ממשל סוריים ומתארת (מנקודת מבטה) את ההיסטוריה היהודית. בין השאר, הסדרה מאמתת את מנהג רציחתם של ילדים לא-יהודים לצורך אפיית מצות בפסח – וכן גם מזימה יהודית להשתלטות על העולם בהתאם לפרוטוקולים של זקני ציון, משפט תלמודי הגוזר מיתה על יהודי שנשא לאישה לא-יהודיה, וכן השפעתם של היהודים בכל עוולות העולם כמו מלחמת רוסיה-יפן, מלחמות העולם, רציחות פוליטיות, פצצות האטום על יפן, שיתוף הפעולה עם הנאצים ועוד. הסדרה שודרה בערוץ הלבנוני אל-מנאר בשנת 2003 ובשנים לאחר מכן גם באירן (2004) ובירדן (2005) – תמיד בשעות צפיית השיא. באחת הסצינות אף מופיע כי היהודים טוענים שמצות בדם נוצרים הינן טעימות וקדושות יותר ומקרבות אותם לאל.

מלבד ההפקות הללו, יצאו לא אחת מנהיגים ומלומדים פלסטינים וערבים אודות השימוש היהודי בדם לצורך אפיית המצות:
• בשנת 2007, קבל השיח ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, על האגרסיביות היהודית בירושלים וטען: "אנחנו לא אומה שמבוססת על איבה ונקמה ואנחנו לא אלה שהרשינו לעצמנו לאכול ארוחה שמבוססת על לחם וגבינה בדמם של ילדים".

"אנחנו לא אלה שהרשינו לעצמנו לאכול ארוחה שמבוססת על לחם וגבינה בדמם של ילדים" (מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד א סלאח)
"אנחנו לא אלה שהרשינו לעצמנו לאכול ארוחה שמבוססת על לחם וגבינה בדמם של ילדים" (מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד א סלאח)

• במרץ 2010, הצהיר ד"ר סלאח סולטן, מלומד מצרי בערוץ אל-אקצא של החמאס, כי היהודים נוהגים מידי שנה לחטוף אדם לא-יהודי כדי להשתמש בדמו לצורך אפיית המצות. אירועים מעין אלה מתרחשים עד ימינו.
• בשנת 2014, שוב נטען באותו ערוץ על המנהג היהודי המפורסם, הפעם בדבריו של דובר החמאס, אוסאמה חמדאן שטען כי למנהג זה יש הוכחות היסטוריות חותכות ואין זו פיקציה. כשנשאל חמדאן על ידי התקשורת האמריקנית לגבי התבטאות זו, ניסה להתחמק ולבסוף טען כי השאלה צריכה להיות מופנית לכנסיה הנוצרית הטוענת טענות אלה.
• טענה דומה נשמעה גם בערוץ רוטאנה הסעודי בשנת 2012, שם נאמר כי היהודים נעזרו ברופא שאינו יהודי לצורך השגת דם לאפיית המצות לפסח.
• בשנת 2013 ארגון פלסטיני קבל נגד הנשיא ברק אובמה על אירוע סדר פסח בבית הלבן. הקבילה היתה על עצם התעלמותו מטקסי הדם היהודיים ומהקשר בים מצות לדם ילדים נוצרים.
• במאי 2013 טען חבר מפלגת 'הצדק והקדמה' במצרים כי היהודים מבצעים את הטקס מידי פסח וקוראים למצות אלה "מצות ציון". הפרעות שהתרחשו באירופה בימי הביניים הינם תוצאה של גילוי הטקס על ידי המנהיגים האירופים.
• בשנת 2014, הפעם בערוץ טלוויזיה ירדני, נטען בדרשה דתית כי היהודים, שרואים את עצמם מועדפים על ידי האל, משתמשים בדם לצורך אפיית מצות, כדי להרגיש קרובים יותר אליו.
דרשה דתית נוספת מיוני 2015 שהתקיימה בהר הבית, טוענת טענה דומה, על כך שהיהודים נוהגים לחטוף ילד נוצרי ולהכניסו לחבית מסמרים וכך להקיז את דמו כדי לזכות בחיי נצח. כאשר נתגלתה עלילת דם זו נטבחו וגורשו היהודים מאירופה והגיעו למזרח התיכון.
• ב-18 באפריל 2015 פורסם מאמר באתר אינטרנט הנמצא בבעלות אחד מחברי הפרלמנט של הרפובליקה המוסלמית של איראן, המאשר את קיומו של פולחן הדת היהודי לפסח. ההוכחות באתר מלוות במראי מקום כביכול והצדקה תיאולוגית מארון הספרים היהודי.

ההפקות והציטוטים שהוזכרו לעיל אינן אלא רק חלק קטן מהאזכורים בשיח הערבי לגבי השימוש היהודי בדם לטובת מצות הפסח. התפיסה המוסלמית-ערבית, אשר לדידה מדינת ישראל הינה השטן הקטן ולכן ניתן להשליך עליה כל עלילה, גם אם היא איננה נכונה כלל. כאשר הדברים הללו מודפסים בספרים ועיתונים, הם מתקבלים כאמת צרופה.
עלילות הדם האלו מסתדרות בצורה מושלמת בתעמולה הפלסטינית בהצגת ישראל כטובחי ילדים במלחמה על פלסטין.
בפעם הראשונה ששמעתי על בכירים מוסלמים הטוענים לקיומו של פולחן דם בפסח צחקתי, משום שלא יכולתי להאמין שישנם אנשים בעולם שמסוגלים להאמין באיוולת הזו הטוענת לקניבליזם פולחני אצל היהודים. אולם עם התגברות הטענות המוסלמיות בדבר הפולחן הבנתי כי הנושא אינו מצחיק כלל וכלל.
נראה שאלפי אנשים ברחבי העולם הערבי מאמינים כי היהודים אכן מקיימים פולחן שטני מעין זה ולכן בעיניהם שלהם לא ניתן להגיע לפשרה כלשהי עם היהודים וחמור מכך – אפילו מצווה עליהם ללחום ביהודים.
לפיכך, נראה שעד שלא יחדלו מהפצת עלילות הדם העתיקות האלו, כל הסכם שלום קר או חם הינו בגדר פנטזיה.

איתמר צור

איתמר צור

אולי יעניין אותך גם

1

הותר לפירסום: נעצרו חשודים בירי במחסום ג'בארה באפריל

הותר לפרסום כי בפעילות של שירות הביטחון הכללי בשיתוף צה״ל ומג״ב, נעצרה חוליית טרור בחשד למעורבות בפיגוע ירי שבוצע בתאריך 29.4.17 לעבר כוח צה"ל במחסום ג'בארה הסמוך לטייבה וטול כרם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.