17:23 18/08/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > ימי בין המיצרים

ימי בין המיצרים

ביום השואה אנו מציינים את זכרם של שליש מבני עמינו ואילו ביום הזיכרון אנו מעלים על נס את זכרם של אלה שבזכותם אנו כיהודים יכולים לחיות בחופשיות במדינה משגשגת

הימים בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מהווים לבלי משים את ימי בין המיצרים של הציונות. זאת למרות שמהותם של הימים הללו שונה בתכלית. ביום השואה אנו מציינים את זכרם של שליש מבני עמינו ואילו ביום הזיכרון אנו מעלים על נס את זכרם של אלה שבזכותם אנו כיהודים יכולים לחיות בחופשיות במדינה משגשגת. עם זאת, הימים הללו מחזירים אותנו אחורה בזמן, לימי בין המיצרים שבין ימי שואת היהודים ליום הקמת מדינת היהודים.

תכנית החלוקה
תכנית החלוקה

בין השנים 1945 ל-1948 הפעילות הציונית היתה בשיאה. היקפי ההשמדה המטורפים באירופה, הביאו את יהודי העולם למסקנה כי הפתרון ל"בעיית היהודים" הינה הקמתה של מדינה ריבונית במולדתה ההיסטורית. הממלכה הבריטית וארצות הברית – מעצמות העל הסכימו ותמכו במידה זו או אחרת בפתרון זה.

בשנת 1947 החליט ארגון האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה המערבית לשתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. החלטה זו, אם היתה יוצאת אל הפועל, כללה גם חילופי אוכלוסין בין שתי המדינות. העיר נהריה למשל היתה חלק מהמדינה הערבית ואמורה היתה להיות מפונה כחלק מהסכם זה.

הסוכנות היהודית שהנהיגה בפועל את העם קיבלה את החלטת החלוקה ואילו מנהיגי ערביי האיזור ובניהם אלה שיקראו מאוחר יותר פלשתינים לא. הם פרצו במלחמה עם מטרה ברורה שנמסרה לארגון האומות המאוחדות: "להשיב צדק וסדר במקום מהומה ואנדרלמוסיה". את "הסדר והצדק" הזה ניתן לראות היום בסוריה, לבנון, עיראק וסיני.

מבחינת התוקפים המלחמה לא היתה על זכותם של הפלשתינים או הערבים למדינה, אלא חיסול היסוד היהודי הקיים בה. המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני הצהיר בפתיחת הקרבות כי "מטרת המלחמה אינה מניעת תכנית החלוקה אלא חיסול טוטאלי של כל יהודי פלשתינה", מלך סעודיה אבן סעוד ששלח חיילים למלחמה זו הצהיר כי "פלשתינה תהפוך למרחץ דמים".

אולם הגדיל בהצהרתו מזכ"ל הליגה הערבית עבד אל-רחמן עזאם: "זאת תהיה מלחמת שמד. היא תירשם בדפי ההיסטוריה כטבח עצום, אשר ידובר בו כפי שדובר בטבח המונגולים ובמסעות הצלב". בתקופה זו אף נוסחה ההצהרה של זריקת היהודים לים. מטרת הלחימה היתה למעשה השלמת משימתו של אדולף היטלר בהשמדתם של היהודים כשלמעט ההצהרות, רבים מבין אותם מנהיגים של הלחימה, תמכו במסעות הכיבוש של הגרמנים וראו בו בעל ברית במלחמתם כנגד היהודים.

הסוף ידוע. לוחמי המדינה היהודים הצעירה, שעמדה בפני השמדה, הצליחו לכבוש שטחי ארץ גדולים יותר מאשר יועד להם מטעם תוכנית החלוקה. כ-700,000 ערבים הפכו לפליטים כתוצאה מבריחה, גירוש או עידוד מנהיגיהם ונוצרה בעיית הפליטים. מנגד, מסע של פוגרומים, נישול כלכלי וגירוש גרמו לכ-800,000 יהודים לעזוב את בתיהם בארצות ערב ולהגר לישראל. מעל ל-6000 יהודים איבדו את חייהם בלחימה ואנו נעמוד גם לזכרם ביום הזיכרון.

ink
דגל הדיו. צילום: מיכה פרי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

ב-15 למאי יצוין יום הנכבה הפלשתינית על ידי פלשתינים ופעילי שמאל רדיקליים שרואים במלחמת 1948, את אחד האסונות הגדולים ביותר שהתרחשו במאה ה-20. אילו תוצאות המלחמה היו שונות, הרי שלא יכולתי לכתוב שורות אלה עכשיו. מדינת ישראל לא היתה מוקמת ומאות אלפי היהודים שחיו בה היו נשחטים ללא רחם.

היום מדינות העולם קוראות שוב ושוב להכיר בנכבה הפלשתינית ובאסון שנגרם להם. אכן, אני מסכים כי יש להכיר גם את הצדדים הפחות חיוביים של העם היהודי (למרות שמעולם לא היתה תכנית גירוש ערבים מטעם ההנהגה היהודית). אולם עם זאת יש לזכור כי בשנת 1948 ניצלו מאות אלפי יהודים משואה נוספת בשל אותה מלחמת שמד שהוכרזה עליהם. הם ניצלו בזכות הקמת המדינה היהודית שממשיכה להתקיים בזכותם של חיילי צה"ל העומדים על המשמר. לפיכך, יטענו מה שיטענו – זהו יום חגינו. ואילו לערבים? זהו היום הו נכשל ניסיון הג'נוסייד שלהם – יום זה כאמור מכונה הנכבה (האסון).
חג עצמאות שמח לכל בית ישראל.

איתמר צור

איתמר צור

תחקירן פורום קדם למזרחנות והסברה, פובליציסט ועובד חברת הייטק
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הדלקת נרות שבת. צילום: מני הכטמן, פלאש 90

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת ראה

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת ראה (כ"ז באב תשע"ז, 18-19.8.2017