13:45 18/08/2017
מבזקים
דף הבית > תרבות > זהירות, אוטופיה

זהירות, אוטופיה

השמאל מבוסס ברמה הפילוסופית על אוטופיה, תכנון מרכזי והנדסת אנוש. בני אדם כחלקים במכונה מתוכננת מלמעלה על ידי ועדה. השמאל מאמין בטוב מוחלט בר-השגה. כדי להשיג את הטוב המוחלט למנהיג יש מנדט לבצע רוע מוחלט. כל מה שצריך.

אוטופיה. לכאורה יש למילה הזו משקל חיובי. משהו טוב. משהו צודק. אלא שאוטופיזם: האמונה באוטופיה מעבר לתפקידה המטאפורי, היא שורש הרוע הפוליטי המוחלט.

(זו אגב לא תזה שלי, עוסק בה רבות הפילוסוף קרל פופר בספרו המפורסם "החברה הפתוחה ואויביה". מומלץ)

אוטופיה מסוכנת מכמה סיבות. אל"ף, כי היא משתנה מאדם לאדם. אוטופיה של אחד היא הדיסטופיה של האחר. כשסתיו שפיר כתבה את הטור שלה על "אושר" רבים לעגו לה על תמימותה. אני לא ראיתי שם תמימות ואותי זה לא הצחיק. אותי זה הפחיד.

כי האושר הזה של שפיר הוא לא האושר שלי בהכרח. לכל אחד יש את האושר שלו. סתיו שפיר חושבת שמה שהיא רוצה בחיים זה מה שכולנו רוצים בחיים ומציעה לנו אוטופיה פוליטית: סט של צעדים וחוקים שאם ניישם אותם נשיג את האושר החמקמק הזה. היא יודעת, לכאורה, איך צריך להיראות האושר שלנו ומה בדיוק לעשות כדי שלכל אחד תהיה מנה שווה מהאושר הזה. רק תנו לה את הכוח והיא כבר תעשה לכם אוטופיה.

בשם ה"אושר" או ה"צדק" – האוטופיה מחייבת טוטאליטריות.

סתיו שפיר. צילום: פלאש90
סתיו שפיר. צילום: פלאש90

וזו רק תחילת הבעיה. מכאן זה רק מידרדר. כי אם אפשר להשיג אוטופיה מושלמת, וכרגע יש משהו ש"מפריע" לאוטופיה הזו להתגשם – הרי שכל האמצעים כשרים על מנת להזיז אותו ולהמשיך קדימה אל האושר הקולקטיבי!
השמאל מבוסס ברמה הפילוסופית על אוטופיה, תכנון מרכזי והנדסת אנוש. בני אדם כחלקים במכונה מתוכננת מלמעלה על ידי ועדה. השמאל מאמין בטוב מוחלט בר-השגה. כדי להשיג את הטוב המוחלט למנהיג יש מנדט לבצע רוע מוחלט. כל מה שצריך.

האסלאם, שהוא פילוסופיה פוליטית לא פחות משהוא דת – מבוסס גם הוא על אוטופיזם: אל-מדינה כפי שהיתה בשנים בהן משל בה מוחמד נתפסת באסלאם הסוני כאוטופיה שעל בסיס חוקיה צריכה המדינה האסלאמית להתבסס. וגם כאן – כל מי שמפריע לאוטופיה להגיע הוא "כופר" או בן מוות.

אולי הדמיון הקמאי הזה בין השמאל המערבי לאסלאם הוא מה שמחבר פוליטית בין שני הזרמים.
עבור האוטופיסטים כל האמצעים כשרים בדרך לאוטופיה. אלא שבד"כ הניסיון להגיע לאוטופיה מוביל לדיסטופיה. האוטופיות הקומוניסטיות הפכו לסיוט עבור תושביהן. האוטופיה של דאע"ש בסוריה ועיראק גם לא נראית משהו.
וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה ביותר באוטופיה:

אוטופיה, מתוקף היותה אוטופיה – שוללת שינוי. מכיוון שאין דרך לדעת אם ה"מתכון" של מנהיג כזה או אחר לאוטופיה עתידית הוא נכון – הימור על אוטופיה והכפייה הנלווית אל הקמתה הוא הימור מאוד מסוכן.
מכיוון שהמערכת הפוליטית בישראל היא בגוונים שונים של שמאל – גם שמאל רגיל וגם נאציונל סוציאליסטים יהודים או ערבים – יש המון פוליטיקאים שמנסים למכור לנו מתכונים לאוטופיה. שלום. צדק חברתי. אושר. קדושה. זכויות יסוד. כשיש לך "חזון", "מצע" או "תכנית מדינית" (אוטופיה, אוטופיה ואוטופיה) זה נתפס כמשהו חיובי.

אוטופיה 1: שלום עם הערבים. אושר, כסף וכיף לכולם. מה צריך לעשות בשביל זה? לסיים את הכיבוש. לפנות התנחלויות. וכל מי שמפריע לסיים את הכיבוש או חושב אחרת הוא נאצי פאשיסט הזוי משיחי.

או אוטופיה 2: מדינה יהודית מושלמת. חוקי ההלכה. בונים את בית המקדש. מקימים את הסנהדרין. ערבים? מגרשים או שוללים זכויות שוות. מה צריך לעשות בשביל זה? להעלים את האלמנט הדמוקרטי של המדינה. וכל מי שחושב אחרת הוא סמולן, בוגד הזוי ויפה נפש.

אוטופיה 3: "מדינת כל אזרחיה" (מדינה ערבית). יציאה מהשטחים, מימוש מלא של זכות השיבה, ביטול מעמדה של ישראל כמדינת לאום יהודית. תיקון החטאים הקדמונים של 1917, 1948, 1967. וכל מי שחושב אחרת הוא לאומן, גזען, נאצי קיצוני.

אלו שלוש האוטופיות שמציע לנו השמאל הישראלי, על גווניו השונים כולל אלו ה"ימניים".

אוטופיה. אילוסטרציה.
אוטופיה. אילוסטרציה.

הימין, כפילוסופיה, הוא פרגמטי יותר. אין בו אידאה אפלטונית של מדינה אוטופית. להפך. אם כבר יש בו אידיאה של היעדר מדינה – אוטופיה בעייתית בפני עצמה, אבל היא רק בשוליים מאוד קיצוניים של השיח. הימין התפתח כפילוסופיה בתגובה לקיומה של מדינה ומקבל את קיומה כרוע הכרחי.

הימין לא מאמין שקיים טוב מוחלט בר-השגה כמו השמאל ולכן, בניגוד לשמאל, הימין הפילוסופי מתמקד בהגבלת יכולתו של המנהיג לעשות רוע מסוג כלשהו.

רבים מהמחנה האוטופיסטי בישראל נוהגים לתקוף את נתניהו על כך שהוא לא מספק "תקווה". שאין לו "פתרון". גם לי השמרנות הקיצונית שלו מפריעה בדרך כלל אני חייב לציין. אלא שלצד זאת אני חושב שההימנעות המורגשת שלו מאוטופיזם היא תכונה חיובית ויותר מכך – היא מזוהה על ידי הציבור הרחב ונתפסת על ידו כנטייה מאוד בריאה, במיוחד במדינה כמו ישראל. האנטי-אוטופיזם שלו ממצב אותו כמבוגר אחראי וזהיר וזו אחת הסיבות שמצביעים לו שוב ושוב, למרות הכול. ההצעה שלי לכל מי שרוצה להתחרות בו זה לא להבטיח חדי קרן וקשתות בענן.

רועי עידן

רועי עידן

סתם אחד.
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הטרור באונ' בארהב

בצל האנטישמיות: ממשיכים להסביר את ישראל

עמית דרי מ"מילואימניקים בחזית" חזר השבוע לארץ אחרי מסע הרצאות ברחבי ארצות הברית, בעיקר באוניברסיטאות: "החבר'ה שלנו שהיו לפני חודש וחצי בקליפורניה חוו 'שדה קרב'"