דף הבית > מורשת > 93 שנים של ציונות

93 שנים של ציונות

48 שנות כהונה בכנסת, היחיד ששימש כנשיא וכראש ממשלה. מדינת ישראל נפרדת מסמל: מייסד התעשייה האווירית, מציל הכלכלה הישראלית ואיש חזון

ברוך דיין האמת: לפני זמן קצר נפטר הנשיא התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס בבית החולים שיבא בתל השומר. בן 93 במותו. במהלך השבועיים האחרונים אושפז פרס ז"ל במצב קשה בבית החולים לאחר ששהה בבית החולים שיבא בתל השומר, לאחר שחווה אירוע מוחי קשה.

פרס נולד בעיירה וִישְׁנֶבָה שבפולין (כיום בלארוס) ב-1923. בשנת 1931 עלה האב לארץ ישראל, ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1934, הצטרפו אליו פרס, אמו ואחיו הצעיר גרשון (גיגי). אביו של פרס התנדב לצבא הבריטי, והקשר עמו אבד במשך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה התברר שהוא ברח פעמיים ממחנה שבויים גרמני.

פרס בילדותו. צילום: ארכיון המדינה
פרס בילדותו. צילום: ארכיון המדינה

ייסד את התעשייה האווירית

ב-1947 החל לעבוד עם דוד בן-גוריון ועם לוי אשכול במפקדת "ההגנה", ועסק בענייני כוח אדם ורכש. באפריל 1949 נתמנה לראש שירותי הים, תפקיד שעסק במיוחד בענייני תקציב, כספים, רכש ומחקר.

בשנה זו מונה פרס לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, ופעל עם ידידו אל שווימר לרכוש ציוד ותחמושת לחיל האוויר של המדינה הצעירה. פרס אף שכנע את שווימר, שבבעלותו היה האנגר לטיפול במטוסים, לעלות לישראל ולהקים בה האנגר דומה – שנקרא "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", ולימים הפך לתעשייה האווירית.

הכור הגרעיני בדימונה

באוקטובר 1957 נחתם בין ישראל ובין צרפת הסכם סודי לבניית כור גרעיני על אדמת ישראל, וכן על הקמת מכון הפרדה לפלוטוניום, עובדה המעידה על שימוש בכור לצרכים צבאיים.

על פי חזונו של בן-גוריון, שפרס היה שותף לו, היה על ישראל להצטייד בנשק גרעיני. בנושא טעון זה היו הדעות חלוקות. הקריה למחקר גרעיני החלה להיבנות בתקופת כהונתו של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון, וגם אחר כך, כששימש סגן שר הביטחון וחבר הכנסת, פעל לקידום החימוש הגרעיני של ישראל.

שר הביטחון בעד ההתיישבות

ב-1974 מונה פרס לשר הביטחון על ידי יצחק רבין. בתקופתו התמקד בשיקומו של צה"ל מנזקי המלחמה וניסיונות להגיע לפריצת דרך מדינית עם ירדן. פרס סייע להקמת ההתנחלות אלון מורה, אך זו הועברה ל"מחנה זמני" בקדום, שהפך בהמשך ליישוב קדומים. פרס גם נטע את העץ הראשון בישוב עפרה. ב-77', לפני המהפך, השתתף פרס בוועידת השרים לענייני התיישבות שהחליטה לרכוש קרקעות להקמת אריאל, אז רק ישוב.

במהלך הדיונים שקדמו למבצע אנטבה לחילוץ החטופים מאוגנדה, פרס תמך בפעילות צבאית מידית, בהתאם לתפיסה לפיה אין לנהל מו"מ עם ארגוני טרור.

בגין ופרס. צילום: הרמן חנניה, לע"מ
בגין ופרס. צילום: הרמן חנניה, לע"מ

כשממשלת רבין קרסה, פרס מצא עצמו בראשות המפלגה, כשלרשותו מעט יותר מחודש לנהל תעמולת בחירות. הבחירות הסתיימו ב"מהפך": המערך ספג מכה קשה, וירד מ-51 ל-32 חברי כנסת, והליכוד, שעלה ל-43 מנדטים, ניצח בבחירות.

הייתה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שבה הפסידה מפלגת השלטון הוותיקה, בשמותיה מפא"י-עבודה-מערך, את השלטון. פרס מונה לראש האופוזיציה.

במערכת הבחירות של 1981 הצליח פרס להוסיף כמות נכבדת של מושבים למפלגת "המערך", 47, אך הליכוד שזכה ל-48 מנדטים ניצח בבחירות והותיר את פרס באופוזיציה.

ממשלת האחדות

בתום הבחירות ב-1984, התברר שנוצר תיקו בין הגושים. לאחר התערבותו האישית החסרת תקדים של נשיא המדינה חיים הרצוג ולאחר שעזר ויצמן תמך בכך, נמצא הפתרון – "רוטציה" שבה במשך שנתיים יכהן פרס כראש ממשלה, ושמיר יהיה ממלא מקומו ושר החוץ, ולאחריהם שמיר ופרס יתחלפו בתפקידיהם. תיק הביטחון הוענק ליצחק רבין מהמערך, ואילו תיק האוצר ליצחק מודעי מהליכוד.

בינואר 1985 הביאו פרס, ושר הביטחון רבין, בפני הממשלה החלטה על יציאת צה"ל מלבנון, ונסיגה לקו חדש שכונה "רצועת הביטחון". ההחלטה עברה ברוב, ובין התומכים היו גם שרים מן הליכוד. באמצע 1985 נערך צה"ל בקו החדש.

ביולי 1985 הוביל פרס יחד עם שר האוצר יצחק מודעי ועם נגיד בנק ישראל, מיכאל ברונו, את התוכנית לייצוב המשק, מהלך דרמטי לבלימת האינפלציה שהגיעה למאות אחוזים בשנה, והורדתה לקצב שנתי של כ-20 אחוז.

פרס תרם רבות גם להעלאת יהודי אתיופיה במסגרת מבצע משה.

"מזרח תיכון חדש"

במהלך ממשלת רבין השנייה פרס מונה לשר החוץ. סגנו, יוסי ביילין פעל בערוץ חשאי מול הנהגת אש"ף בתיווכו של הנורווגי טריה לארסן.

במאי 1993 המשיך סבב שיחות נוסף, ולבסוף הגיעו הצדדים להסכם. על ההסכם המקורי חתמו פרס ומחמוד עבאס (אבו מאזן) בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט 1993, ועל כן ההסכם ואלו שבאו אחריו זכו לשם "הסכמי אוסלו". לאחר החלפת מכתבי ההכרה ההדדית בין רבין ליאסר ערפאת, חתמו פרס ועבאס ב-13 בספטמבר על "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי", בטקס חגיגי שנערך על מדשאות הבית הלבן בהשתתפות רבין, ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון.

קלינטון ופרס. צילום: ממשלת ארה"ב
קלינטון ופרס. צילום: ממשלת ארה"ב

על צעד זה זכה פרס, יחד עם רבין וערפאת, בפרס נובל לשלום לשנת 1994. חתימת ההסכם עם ערפאת, שהיה במשך שנים אויבה בנפש של מדינת ישראל, והיה אחראי לכמה מהפיגועים המרים ביותר נגד אזרחיה, הביאה לפילוג קשה בעם. זמן קצר לאחר מכן, פרס השתתף בגיבוש הסכם השלום בין ישראל לירדן.

רצח רבין

ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בתום עצרת שלום גדולה בכיכר מלכי ישראל, שבה השתתף גם פרס. הממשלה, שנתכנסה עוד באותו הלילה, בחרה בפרס באופן טבעי פה אחד לראש הממשלה בפועל, וב-22 בנובמבר הציג את ממשלתו החדשה, שבה שימש גם שר הביטחון.

בנובמבר ובדצמבר ביצעה ממשלת פרס נסיגה מהערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, לפי הסכם אוסלו ב'. אחרי תום הנסיגה ניסה פרס לבדוק את הסיכוי לחידוש המשא ומתן עם סוריה, אולם כאשר קיבל את הרושם שאין סיכוי להשלמתו במהירות, החליט להקדים את הבחירות בכמה חודשים – מאוקטובר למאי.

פרס הפסיד לבנימין נתניהו במערכת בחירות יצרית ב-1996, לאחר שהמדגמים הראו על שוויון ויתרון קל לפרס. עם עלות הבוקר התברר שנתניהו מוביל ברוב קטן וכנראה ינצח בבחירות. כעבור יום נוסף, עם סיום ספירת קולות החיילים, התברר שפרס הפסיד בהפרש של כשלושים אלף קולות, כאחוז ממספר המצביעים.

לאחר עשור של דשדוש של מפלגת העבודה, פרש פרס מהמפלגה ועבר למפלגת "קדימה" בראשות אריאל שרון.

הנשיא התשיעי

ב-30 במאי 2007 הודיע פרס כי יתמודד על תפקיד נשיא המדינה בשנית בבחירות לנשיאות שהיו עתידות להיערך ב-13 ביוני. במקביל, הודיעה קדימה, ובראשה ראש הממשלה אהוד אולמרט, רשמית כי תתמוך בו.

הנשיא התשיעי. צילום: משה מילנר, לע"מ
הנשיא התשיעי. צילום: משה מילנר, לע"מ

בכך סיים פרס כהונה כמעט רצופה של 48 שנים כחבר הכנסת, החל בכנסת הרביעית בשנת 1959, בתקופת ממשלת בן-גוריון השנייה ועד לשנת 2007. תקופת הכהונה הארוכה ביותר לחבר הכנסת בישראל. כמו כן כיהן פרס כשר ב-12 ממשלות שונות (שתיים בראשותו). כמו כן, פרס היה לאדם היחיד בתולדות מדינת ישראל שכיהן גם כראש הממשלה וגם כנשיא המדינה. כנשיא המדינה זכה פרס בתדמית ממלכתית.

לאחר נשיאותו, חזר פרס לפעול לקידום חזונו ופועלו.

 

 

עקיבא לם

עקיבא לם

עורך משנה, אתר ערוץ 20
עקיבא לם

אולי יעניין אותך גם

כנס הסוגיה היומית. צילום: חיים בן מובחר

 תלמידי החמ"ד בכנס 'הסוגיה היומית': "מהפיכה בלימוד הגמרא"

אלף תלמידי החמ"ד השתתפו בכנס 'הסוגיה היומית', תוכנית לימודים יחודית להנגשת לימוד הגמרא: "אנו בפתחה של מהפיכה ביחס הנוער הדתי ללימוד הגמרא"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.