8:09 24/06/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > כשאין למדינה ערך או מהות

כשאין למדינה ערך או מהות

כשמתנתקים מהמרכז הרוחני ומהציונות, הדרך לירידה מהארץ קצרה

התפיסה שהציג רוני דניאל במהדורת אולפן שישי לפיה הישראליות שלו היא על תנאי אינה עניין חדש. תפיסה זו הייתה טבועה באליטה החילונית-ליברלית הגמונית לשעבר בשנים שאחרי המהפך וקריסת ההגמוניה השלטונית של תנועת העבודה. תפיסה זו היתה נחלתה של תנועת "חוקה לישראל" שבאמצע שנות ה-80 ביקשה לכונן חוקה לישראל במטרה לעגן את ערכיה של האליטה החילונית-ליברלית לשעבר.

רוני דניאל באולפן שישי

 

תנועת "חוקה לישראל" הוקמה על ידי אוריאל רייכמן וחברים מתוך הסגל האקדמי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. קבוצה זו ביקשה לכונן חוקה לישראל על רקע השינויים הפוליטיים והחברתיים שהתרחשו באותן שנים, או כדבריו של רייכמן: "השאיפה לכתוב טיוטת חוקה למדינת ישראל מקורה בהרגשה כבדה כי השתבשו מערכות יסוד בחברתנו".

רייכמן. קיווה לקונן חוקה שתנתק את ישראל מהמסורת. צילום: פלאש 90
רייכמן. קיווה לקונן חוקה שתנתק את ישראל מהמסורת. צילום: פלאש 90

מה היו אותן מערכות יסוד שהשתבשו? בהיבט הפוליטי היה ה"מהפך" הפוליטי והתחזקות כוחן של המפלגות הדתיות. בהיבט המדיני-פוליטי התאפיינה המחצית הראשונה של שנות ה-80 בשגשוג של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. התרחבות ההתיישבות הרחיקה את האפשרות מפשרה טריטוריאלית, עמדה בה תמכה האליטה החילונית-ליברלית מאז שלהי שנות ה-60 כחלק מפתרון בעיית ערביי הגדה המערבית ורצועת עזה.

בהיבט הפוליטי-חברתי, התאפיינו שנות ה-80 בחוסר אמון של הציבור במערכת הפוליטית. מאז שנות ה-80 התחוללה התחזקות המגמה של איבוד אמון הציבור בממסדים הפוליטיים ובמפלגות, שהחלה לאחר מלחמת יום הכיפורים. ממשלת האחדות, שהוקמה בשנת 1984, נתפסה כשיתוף פעולה בין ממסדים פוליטיים הדואגים לאינטרסים של עצמם על חשבון הציבור. כפי שניתן לראות, אין שום דבר חדש מתחת לשמש. אותה גברת בלי שינוי הדרת.

נחזור להצעת החוקה. הפסקה השנייה בפרק המבוא של הצעת "חוקה לישראל" נפתחת בהצהרה כי "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומושתת על זכותו, מעולם ועד עולם, לחיי ריבונות בארץ ישראל". פרופ' אהרון קירשנבאום מציין כי הביטוי "מדינת העם היהודי" מציין עובדה- מדינת ישראל כביתו הלאומי של כל העם היהודי. לעומתו "מדינה יהודית" הוא תיאור ערכי – מדינה השומרת על סממניה היהודיים: רוב יהודי, ריבונות יהודית וצביון יהודי, בין אם בהגדרתו הדתית או בהגדרתו הלאומית-תרבותית.

באמצעות הבחירה בהגדרת המדינה כ"מדינת העם היהודי" נמנעים המנסחים מהצורך להגדיר את צביונה היהודי של המדינה ומשאירים זאת לכל אחד מהפרטים בחברה. המדינה המתעצבת היא מדינה מערבית בעלת יסוד אתני יהודי, אך ללא תוכן תרבותי ייחודי. בכך מועלים מנסחי החוקה במחויבות הציונית לטפח את התרבות היהודית, את הספרות העברית ואת מורשת ישראל, גם אם לא במובן הדתי.

ניתוק מהמרכז הרוחני

התנועה הציונית, למעט חריגים, דגלה במדינה יהודית המשמשת "מרכז רוחני" ליהודי העולם, בעלת תוכן לאומי אורגני ונאמנה לשורשיה התרבותיים הקלאסיים. אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין מציינים בספרם "ישראל ומשפחת העמים" כי באותן שנים התפתחה הסתייגות מהגדרת ישראל כ"מדינה יהודית" על רקע הגוון הדתי שדבק בו בשיח הפוליטי.

מונח זה התקשר בקרב חלקים של הציבור החילוני עם המונופול של בתי הדין הרבניים בענייני אישות, איסור על תחבורה ציבורית בשבת, מניעת ייבוא של בשר לא כשר לארץ, התערבותם של הרבנים בפוליטיקה, הניסיונות לערער את סמכותה של המערכת המשפטית בישראל, האפליה נגד הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות וההשתמטות של חרדים מהשירות בצה"ל. לנוכח הסתייגות זו השתמשו במונח "מדינת העם היהודי" בניסיון להתנער מהאופי היהודי של המדינה, על היבטיו הדתיים.

חלקו השני של המשפט מציין את זכותו של העם היהודי למדינה בזכות ההיסטורית של העם היהודי לריבונות בארץ ישראל, אך אינו מפרט את אותה זכות היסטורית. "זכות" גם אם היא קיימת אין חובה לממש אותה. במגילת העצמאות ה"זכות הטבעית" היא ההצדקה האחרונה ברשימה.

קודם לכן מובא הקשר ההיסטורי והמסורתי של העם היהודי לארץ ישראל, ההזדהות של העם היהודי עם ארץ ישראל ותקוותו לחדש בה את חירותו המדינית. חירות זו אינה יכולה להתקיים בשום מקום אחר מלבד ארץ ישראל. למדינת ישראל יש מהות מסוימת המצדיקה את מימוש הזכות הטבעית.

 

חוגגים עצמאות. אין מקום אחר בו אפשר לעשות את זה. צילום: פלאש 90
חוגגים עצמאות. אין מקום אחר בו אפשר לעשות את זה. צילום: פלאש 90

בהצעת החוקה לא קיימת מהות מעין זו. הנימוק להקמתה של מדינת ישראל הוא אסון השואה ותלאות הגלות, "העצמאות המדינית של העם היהודי במכורתו נועדה לאפשר לבני העם היהודי, לאחר השואה ולמול תלאות הגלות, לשוב למולדת אבותיהם", מהות הקיום מסתכמת ב"חיי כבוד ועמל ישרים" והיכולת "ליטול חלק פעיל בקביעת גורל העם ועיצוב חברתו".

הבחירה בארץ ישראל, בהתאם להצעת החוקה, היא תועלתנית – להבטיח את בטחונו של העם היהודי ולאפשר לו חיי רווחה. היא מתעלמת מההבטחה האלוהית כהצדקה להקמתה של מדינת ישראל. אבל לא זאת בלבד, היא גם מתעלמת מעמדת הציונות הרואה את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל כקשר היסטורי בין עם לארצו וגורם מרכזי בליכודו של העם ובהקניית תוכן ומטרה לקיומו. הגדרה זו הופכת את הבחירה בארץ ישראל לחסרת משמעות ערכית ומעניקה לגיטימציה לירידה מן הארץ ואף לביטול הטעם הבסיסי לקיומה במידה והיא תהפוך למקום פחות בטוח מאשר ארצות אחרות או לא תספק את חיי הרווחה להם הוא שואף.

התפיסה שהציגו מנסחי "חוקה לישראל" בשנות השמונים חלחלה לחלקים רחבים בציבור הישראלי, שמבחינתם מחיר המילקי מצדיק את עזיבת הארץ, והיא באה לידי ביטוי בדבריו של רוני דניאל. דבריו נובעים מהתפיסה לפיה הישראליות שלו היא על תנאי. אין מהות או ערך לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל שמצדיקה להילחם על המשך קיומה. מאחר וההתנהלות הפוליטית אינה מוצאת חן בעיניו הוא מוכן לקבל את זה שילדיו יעזבו את הארץ. הוא כמובן לא יעזוב זאת משום מעמדו כפרשן בכיר בערוץ מוביל. הוא מוכן לוותר על המדינה, אבל לא על תנאי הרווחה והמעמד שהוא נהנה מהם. אלא שקיומנו בארץ ישראל אינו על תנאי. זהו המקום היחיד שבו יכול העם היהודי לממש את חירותו המדינית והרוחנית.

שניר גולדפינגר

שניר גולדפינגר

חוקר את התהליך החוקתי בישראל ויחסי מדינה ודת בישראל.
שניר גולדפינגר

אולי יעניין אותך גם

שר החינוך נפתלי בנט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. צילום: פלאש90

בנט נגד ליברמן: "אף צאצא של פליט לא חוצה את הירדן"

יו"ר הבית היהודי תוקף את שר הביטחון שקרא לאפשר לפליטים פלסטינים מלבנון וסוריה להיקלט ביהודה ושומרון."זו שגיאה חמורה, ולא נאפשר זאת"