3:59 23/07/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > ברק אובמה: "תודה רבה, חבר יקר"

ברק אובמה: "תודה רבה, חבר יקר"

נשיא ארה"ב נפרד משמעון פרס וציין את נוכחות אבו מאזן: "נוכחותו כאן מסמלת את העובדה שעוד לא הושלם תהליך השלום"

נשיא ארה"ב ברק אובמה נשא הספד מרגש לחברו שמעון פרס, עליו אמר כי הוא "הראה שצדק ותקווה הם בלב הרעיון הציוני: חיים חופשיים במולדת, חיים בטוחים של אומה שיכולה להגן על עצמה בעצמה".

אובמה ציין את יו"ר הרשות הפלסטינית שהגיע להשתתף בטקס. "נוכחותו כאן, מזכירה לנו שיש לנו עסק שעוד לא סגרנו".

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מספיד את שמעון פרס ז"ל

 

"אני לא יכול שלא לחוש כבוד להגיע לירושלים לכבד את זכרו של פרס. הוא הראה שצדק ותקווה הם בלב הרעיון הציוני, חיים חופשיים במולדת, חיים בטוחים של אומה שיכולה להגן על עצמה בעצמה. חיים מלאים. אומות שרואות זו בזו בעלות ברית לתמיד. חיים שנרדפים על ידי משפחה וחלומות. זוהי מדינת ישראל. זהו הסיפור של העם היהודי במאה האחרונה. שסופרת את שמעון כחלק מאבותיה המייסדים

"המסר של שמעון היה שמוסר וצדק יכולים לגבור על הכול. הוא הרגיש שהוא מוקף בכוחות אופל. מילותיו האחרונות של סביו היו: "הישאר יהודי". באמונה זו, מצא את ביתו, את ייעודו, מצא את מטרת חייו. הוא היה רק נער כשסבו נשרף בחיים על ידי הנאצים. בית הכנסת בו התפלל הפך לתל חורבות. הרכבת הובילה רבים מבני עמו למחנות ההשמדה. מגיל קטן, חזה בעוולות שבני האנוש יכולים להכות זה את זה. הוא ראה את כתם ההיסטוריה של האנטישמיות. ההבנה הזו הפכה אותו ללוחם למען העם היהודי ברחבי העולם.

"האמונה שלו גרמה לו לראות את כל בני האדם בהגינות ובכבוד. היא סייעה לו לראות לא רק את העולם כפי שהוא, אלא כפי שהוא צריך להיות. שמעון עיצב את הסיפור של ישראל. הוא החל בקיבוץ, עם אהובותו סוניה בה בנה קהילה שיתופית. בן גוריון קרא לו לשרת כראש המטה שלו ב"הגנה". אחרי העצמאות הוקף באויבים שהכחישו את מדינת ישראל. הוא הפך להיות מי שבנה את מערך ההגנה של ישראל, שניצח את מלחמותיה. הוא הבטיח את יסודות האסטרטגיה של ישראל. פיקד על מבצע אנטבה, הוביל את מבצעי החילוץ מאתיופיה. היכולות המדיניות שלו יצרו קשר בלתי נפרד עם אמריקה.

"שמעון הראה מה אפשר לעשות כשיש מטרה משותפת. הוא הראה שמדינה חסרת משאבים טבע יכולה לעשות רבות עם הון אנושי. הוא טיפל באינפלציה, הפריח את המדבר והפך את המדינה הקטנה הזו להאב דיגטילי. הוא שיפר את החיים לא רק עבור הישראלים אלא עבור אומות רבות בעולם. התרומה של פרס כל כך חיונית.

"עבור הדור הצעיר הוא זכור כתהליך השלום שלא הבשיל. הוא לא הקשיב למבקרים משמאל, שאמרו שהוא לא עשה מספיק למען השלום, או ה=הימין, שיגידו שהוא היה נאיבי, תמים ולא הכיר ברוע העולם. משיחותיי איתו, אני יודע שהוא לא היה נאיבי במרדף אחר השלום. כאיש צעיר חרש השדות בכפרו ובלילה אחז בנשק והגן על עמו.

"הוא הבין איך ילדים בצד השני לומדים לשנוא את ישראל. הוא נדהם לראות איך קוראים לו נאיבי, על אף שהוא בנה שאסטרטגית הביטחון של ישראל.

"הוא לא היה נאיבי, אבל הוא הבין שהביטחון מגיע דרך השלום. הוא הבין שעל אף שהצבא ניצח את המלחמות, ישראל לא ניצחה במלחמה הגדולה מכולן – להשתחרר מהצורך לנצח במלחמות. ישראל צריכה להיות מחויבת לחזון. ישראל לא נועדה לשלוט על עם אחר. מתחילתנו, אנחנו מתנגדים לעולם של עבדים ואדונים. מלב יהדות התפוצות הוא למד איך זה להיות זה שחץ המטרה ניצב עליו. על אף הכשלונות הרבים בשולחן המו"מ, הוא אמר שישראלים ופלסטינים צריכים להיות שווים בעיני יהודים ולקבל הכרה. הוא שירת את הצדק. ניתוחו את ביטחון ישראל, ואת משמעות ישראל. על מנת שישראל תישאר בטוחה, הפלסטינים צריכים לקבל מדינה.

"אנחנו כאן בידיעה ששמעון לא ראה לראות את חלומו מוגשם. האיומים נמצאים תמיד, ועדיין הוא לעולם לא הפסיק לחלום והוא מעולם לעבוד. כשאני התחלתי לעבוד איתו, הוא כבר היה בדמדומי עבודתו. הוא היה בפוליטיקה מאז הנשיא קנדי, שנשבה בקסמו. נפיל דור המייסדים של ישראל. הוא דיבר על העבר, אך בהתלהבות על ההווה, על תכניותיו לעתיד. נפלאות נכדיו. בדרכים רבות הזכיר לי ענקים אחרים מהמאה ה-20' שזכיתי לפגוש. נלסון מנדלה, המלכה אליזבת', אנשים שחייהם כה אפיים, כך שהם לא נסמכים על הצורך בפופולריות, "אנשים שמדברים מתוך עומק וידע, לא בסאונד-בייטים. הם לא מוצאים צורך בסקרים או בכותרות. אנשים כאלו נותרו נאמנים לעצמם. הוא ידע יותר מהציניקנים, אנשים צריכים להתמלא לא מפחד אלא מתקווה. הוא מסמן את הקדמה האנושית, לכן אהב כל כך לדבר את הצעירים, שלא נושאים איתם את עול העבר.

"לכן הוא האמין בישראל, בה הוא חזה בנס קורה. אמריקאים וישראלים, אנו מדברים על היחסים הבלתי שבירים בין המדינות שלנו. שיתוף הפעולה שהופך את שתי האומות לחזקות יותר. הקשר המעוגן בערכים. האומות הללו בנויות על הרעיון שכל בני האדם שווים. בונים על מהגרים שעברו הכל. לשתי האומות יש פגמים שלא תקונו, לא תמיד מטפלים בהם. המייסידם שלנו שאפו לעולם טוב יותר. יש לנו את החמלה לעשות את מה שנכון. כאמריקאי, כנוצרי, אדם בעל מוצא אפריקה, שנולד בהוואי, הרחק ממקום ילדותו של שמעון, אני גאה מחברותי מהאדם המבוגר והחכם הזה. החלפנו מילים, ספרים והיסטוריה. שנינו נהנינו את עצמנו מדברים, כדרכם של פוליטיקאים.

"החברות שלנו טמונה בכך שיכולתי לראות את עצמי חווה את מה שהוא עבר ואני מאמין שהוא ראה כך בי. היה כל כך מפתיע לראות את שנינו מדברים יחד בבית הלבן, נפגשים כאן, בישראל, אני חושב ששנינו הבנו ששנינו כאן רק בגלל ששנינו משקפים את סיפורן הנפלא של האומות. החוויה של העם היהודי, הסיפור של שמעון, הוא סיפור אוניברסלי, של עם שלא ויתר על רצונו לחזור הביתה. עם שעבר דיכוי, נסגר בתאי הגזים ולא הפסיק להאמין בטוב. לא משנה על מי נשען ועל ידי מי אוכזב, מעולם לא איבד תקווה.

"פרס מזכיר לנו שמדינת ישראל לא נבנתה על ידי ציניקנים. אנשים יכולים להיות כבולים לקשיי העבר. פרס נשא תקווה, אופטימיות, אמונה שלמרות הכל – מחר יכול להיות טוב יותר. אחרון דור המייסדים נפטר. הוא השיג די עבור אלף אנשים. הוא התמקד לא בעבר, אלא בחלומות שעוד לא הושגו: ישראל בטוחה לצד שכניה. החלום הזה נמצא בידיו של הדור הבא של ישראל וחבריה. אנו שואפים כוח מאמונתו בנו, גם כשהטלנו ספק בעצמנו.

"משה אמר בטרם לכתו כי "ונתתי לכם את הברכה ואת הקללה, את הטוב ואת הרע, ובחרתם בחיים", בחרו בחיים", סיכם אובמה.

אולי יעניין אותך גם

בית המשפחה הבוקר. צילום TPS

דוברי חלמיש: "שר הביטחון והרמטכ"ל יודעים איפה הכשלים"

דוברי היישוב חלמיש ויקטור וקנין ואופיר שטנבאום, אמרו היום בעקבות הטבח המזעזע ביישוב: "היו החלטות לביצוע ולא בוצעו - מרכיבי הביטחון כשלו שוב"