22:31 16/08/2017
מבזקים
דף הבית > תרבות > התור שלנו – מסייעים לניצולי שואה

התור שלנו – מסייעים לניצולי שואה

לא נותרו לנו שנים רבות עד אשר לא יהיו יותר ניצולי שואה בסביבתנו וזו העת שלנו, זה התור שלנו לגשת אליהם, לעזור להם, לדבר איתם, ובעיקר בעיקר לשמוע אותם

יום השואה בפתח וזו הזדמנות לעשות מעשה טוב וצודק.

בישראל חיים כ-190 אלף ניצולי שואה. בכל שנה מתפרסמים נתונים על עוני בקרב ניצולי שואה וכן על קשיים שונים ומשונים (כרבע מניצולי השואה מתחת לקו העוני).
אלו מקבלים פרסום רב בעיקר סביב השבוע של יום השואה וגורמים לזעזוע רב בקרבנו. אך לרוב שם זה נגמר ואנו ממשיכים לחיינו.
היתכן שאנשים אלו, שחוו את הנורא מכל, צריכים לסבול לעת זקנתם דווקא במדינת ישראל?ניצולי

אז מה אפשר לעשות?

אין ציפייה שנפתור את הבעיות הכלכליות של כל אותם ניצולים חסרי כל החיים על קצבה עלובה. זו לחלוטין אחריותה של המדינה.
אבל, וזה אבל גדול, ישנם דברים חשובים לא פחות שבאפשרותנו לבצע.
הדבר החשוב ביותר לאדם, הרבה יותר מכסף, הוא לחיות בחברה אוהבת ומחבקת. שיהיה שם מישהו שיקשיב לו, שיחווה אתו את הקשיים, שיעזור לו בדברים הקטנים. פשוט שיהיה שם בשבילו.

וכאן, כל אחד מאתנו נכנס לתמונה!
לרובנו יש שכן ניצול שואה, בית אבות קרוב שבו מתגוררים ניצולים, בית כנסת בו הם מתפללים או בכל מקום אחר. לחלקנו יש אף סבא או סבתא ניצולים.
כל מה שצריך זה לגשת אליהם, להציע את עזרתנו (קניות, עזרה בבית ועוד), לבקר אותם, לדבר, לא מעבר לכך.
המעשה הקטן הזה עשוי להיות נקודת האור לאדם שחווה כל כך הרבה דברים נוראים.

בשל האמור, אנחנו פותחים בפרויקט, "התור שלנו", אשר שם במרכז את הסיוע לניצולי השואה החיים במדינתנו.
בתחילה, פרויקט זה יבוצע בתור "יוזמה אישית" שלכם תוך פרסום המעשים השונים בפייסבוק ובמקומות נוספים.
לכן, אנו מבקשים מכל אחד שנרתם למשימה זו, לשלוח לי (ראו פרטים שלי בסוף הפוסט): תוכן הביקור, צרכי הניצול, מקום, תמונות ועוד.
כך, נייצר רשת של אנשים רבים אשר מסייעים ברמת האפשר לניצולים השונים. בהתאם להיענות, נשקול להפוך זאת לפרויקט ממוסד יותר, בסיוע הרשות המקומית בכל עיר, תנועות נוער ובתי ספר.

יחד, נוביל לשיפור במצבם של ניצולי השואה.

לירן גרוס

לירן גרוס

מייל: [email protected], טלפון: 054-4291345
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

Screenshot_2

"חלום בעקבותיך": קובי אוז בקלאסיקות ישראליות

הזמר קובי אוז לקח קלאסיקות ישראליות, בעיקר של אריק איינשטיין ז"ל, והכניס בהן גוון מזרח תיכוני: "זה אריק אחר, עם שירים של בית אבא"