1:21 23/09/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > השלדים שבארון: הצעת חוק לפתיחת קברי ילדי תימן על השולחן

השלדים שבארון: הצעת חוק לפתיחת קברי ילדי תימן על השולחן

יו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, ח"כ נורית קורן, התחייבה כי הצעת חוק פתיחת הקברים לא תבוא על חשבון ההלכה היהודית

הוועדה המיוחדת בכנסת לפרשת היעלמות ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה היום (א') דיון בשאלה כיצד להבטיח את שמירת כבוד המת במהלך פתיחת קברי ילדים שלגביהם קיימות עדויות על חטיפה, זאת לצורך זיהוי ונטילת דגימה לבדיקת DNA במסגרת הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן שאושרה פה-אחד בקריאה טרומית במליאת הכנסת ביולי האחרון, לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה. מדובר בילדים אשר הודעה על מותם נמסרה בשנים 1948 עד 1970 לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה.

יו"ר הוועדה ויוזמת הצעת החוק, ח"כ נורית קורן (הליכוד) הדגישה בפתח הדיון כי הצעת החוק תצא לפועל, רק עם חוות דעת הלכתית בבסיסה, שתצורף לחוק, בנוסף על חוות הדעת שכבר התקבלו מהרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב יוסף קפאח זצ"ל והרב רצון ערוסי יבדל"א. עוד נמנים על הצעת החוק: דוד ביטן (הליכוד), רועי פולקמן (כולנו) ויפעת שאשא ביטון (כולנו).

קברי חטופי תימן בבית העלמין סגולה. צילום: פלאש 90
ייפתחו? קברי חטופי תימן בבית העלמין סגולה. צילום: פלאש 90

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ביקש להבטיח כי הדברים ייעשו אך ורק תחת היתר הלכתי וטען במהלך הדיון כי פסקי ההלכה שהוצגו בעבר התייחסו אך ורק לפתיחת הקברים אך לא להוצאת חלקי הגופות לצורך זיהוי ואף לא למקרים בהם נפגעים קבורים סמוכים. הוא הוסיף ואמר כי בתוך נוסח החוק צריכה להיות הדרישה לשיקול ראשוני של כבוד המת ולקבלת פסק הלכה לכל מקרה לגופו. לדבריו, "לא מספיק מה שכתוב בהצעת החוק שכל פתיחת קבר תהיה בפיקוח הלכתי ובסמכות נציג הרבנות הראשית לישראל וכן לא מספיק שבית משפט מחויב לשקול שיקולים של כבוד המת".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נירה לאמעי, הבהירה כי החוק, כפי שהוא מנוסח, מחייב את בית המשפט לשקול שיקולים של כבוד המת, ובעצם מחמיר ממה שקיים היום בחקיקה. כמו כן, היא הדגישה כי הוועדה הכניסה להצעת החוק (בהתאם לעמדת הרבנות הראשית), הוראה, לפיה פתיחת הקבר תתבצע בהנחיה הלכתית של נציג הרבנות הראשית.

ילדי תימן. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
ילדי תימן. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

 

דברים דומים אמר נציג משרד המשפטים בדיון, עו"ד איגי פז. לפיו, זכות כבוד המת היא פועל יוצא של חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מתייחס לשלושה מעגלים; הכבוד של האדם כלפי עצמו, מעגל המשפחה (מה היא רוצה), המעגל הרחב של החברה (האינטרס החברתי שאנחנו רוצים לשמור על כבודם של הנפטרים). לדבריו, כמובן שגם השיקול ההלכתי נלקח – אך לא באופן בלעדי.

על כן הציע נציג משרד הבריאות ,עו"ד מאיר ברודר, לערוך שינוי קל בנוסח הצעת החוק על מנת לחדד את הצורך בהתנהלות בהתאם להלכה – עמדה אשר הועברה על ידי שר הבריאות ליצמן (יהדות התורה) – זאת באמצעות פסק הלכה רחב ומקיף שיתייחס לכלל האפשרויות וסעיף בחוק שיפנה אל פסק ההלכה כחלק מהעובדות המובאות בפני בית המשפט.

המחאה אמש בירושלים ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן. צילום: פלאש 90
מחאת המשפחות והפעילים ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן, ירושלים. צילום: פלאש 90

 

לבסוף, התחייבה יו"ר הוועדה ח"כ קורן כי החוק, שבא לאפשר למשפחות לסגור את הפרשה, לשבת שבעה ולהקים מצבה – לא יבוא על חשבון ההלכה. עוד הוסיפה קורן, כי עם תום חופשת הקיץ תתואם ישיבה של ועדת כבוד המת של הרבנות הראשית, בה ידונו הרבנים הראשיים בהצעת החוק וייכתב פסק הלכה מנחה שיצורף אל הצעת החוק.

על פי נוסח ההצעה, את הבקשה יוכלו להגיש קרובי משפחה בעלי קרבת דם שמאפשרת אימות גנטי, כלומר, הורים, אחים וילדי אחים. הבקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה וזה, אם מצא, במסמכים שהונחו בפניו כי קיים ספק ממשי בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר לגביו מוגשת הבקשה – יהיה רשאי להורות, בצו, על פתיחת הקבר, הוצאת הגופה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.

נוסח הצעת החוק הנוכחי

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הדלקת נרות שבת. צילום: מני הכטמן, פלאש 90

זמני כניסת ראש השנה ויציאת השבת

זמני כניסת ראש השנה וזמני יציאת השבת (כ"ט באלול תשע"ז - ג' בתשרי תשע"ח, 20-23.9.2017)