20:27 26/06/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > הפלסטינים מודאגים מההתקרבות בין ישראל להודו | דעה

הפלסטינים מודאגים מההתקרבות בין ישראל להודו | דעה

הודו תדלג על רמאללה במסגרת ביקורו ההיסטורי של רה"מ מודי בישראל. בחודש שעבר נסע יו"ר הרשות הפלסטינית לדלהי בניסיון לקדם פיוס אחרון עם המעצמה האסייתית

לציון 25 השנים לכינון היחסים בין המדינות, ראש ממשלת הודו עתיד להגיע ביולי הקרוב לביקור היסטורי בישראל. באורח שונה מהמסורת ההודית לעצור אצל הפלסטינים, הוחלט כי נרנדרה מודי לא יבקר ברמאללה. קולות הביקורת לא איחרו להגיע ומתנגדי המהלך ראו בכך עוד סימפטום למגמה המתהווה לנטישת הברית ההיסטורית בין הודו לפלסטינים.

ביקור היסטורי בישראל. ראש ממשלת הודו נרנדה מודי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מחוץ לועידה בפריז בנובמבר 2015. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
ביקור היסטורי בישראל. ראש ממשלת הודו נרנדה מודי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מחוץ לועידה בפריז בנובמבר 2015. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

כחלק ממדיניות המאזן הפעיל שמפעילה הודו ביחסה כלפי המזרח התיכון, הממשלה ההודית הזמינה בחודש שעבר את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לביקור רשמי. מרכיבים דוגמת דת, אנטי-אימפריאליזם, אנטי-קולוניאליזם ומדיניות בלתי מזדהה עיצבו את יחסה של הודו לאורך השנים לסוגיה הפלסטינית. תפישות אלו ניכרו בהשקפותיהם של מנהיגי האומה מהטמה גנדי וג׳ווהרלל נהרו. בתחילה התמקד המאבק ברתימת קולות המוסלמים למאבק לשחרור ההודי מהשלטון הבריטי. עם קבלת העצמאות הוסב המאבק ליריבות בין פקיסטאן להודו והתרכז בקבלת תמיכה והכרה מהעולם המוסלמי.

חילופי הממשל במאי 2014 התאפיינו בשינוי צביון המדיניות ההודית ממדיניות אידיאליסטית למדיניות הדוגלת בפרגמטיזם כלכלי. האידיאליזם של הממשל הקודם התבטא ברצון לבדל את הודו מקישור למדינות הנתפשות כקולוניאליסטיות, ובהן ישראל. לאורך העשור האחרון, היחסים בין הודו לישראל נוהלו בפרופיל נמוך, אולם עם עלייתו של ראש הממשלה השמרן, המייצג מדיניות ימנית קפיטליסטית, נוצרו יחסים קרובים בינו לבין ראש הממשלה נתניהו. אלו הובילו לשורה של סטיות תקן במדיניות ההודית, כגון הימנעותה מהצבעה על דו"ח האו"ם שגינה את ישראל לאחר מבצע צוק איתן, בנוסף לשבחיו של מודי לצבא הישראלי כמודל לצבא ההודי החדש. מנגד, עוררו תמורות אלו את חמתם את החוגים האסלאמיים ותומכי קמפיין ה-BDS, שחתרו להשיב את המצב לקדמותו.

ביקורו החמישי של עבאס מאז 2005 בהודו, חזר על הדגש בשימת המאבק הקולוניאלי כנקודת השיתוף בין המדינות. במהלך הביקור חתמו הצדדים על חמישה מזכרי הבנה. כמו כן, התקיימו דיונים בנושא הטרור והמצב הנפיץ במזרח התיכון. בראיון לעיתון "הינדו" טען עבאס שישראל פועלת נגד פתרון שתי המדינות. מה שנראה כאשרור ותמיכה בדבריו של עבאס הייתה הצהרתו של מודי כי הודו תומכת בהקמת מדינת עצמאית פלסטינית במקביל ליחסים בין דלהי לירושלים. עבאס הוסיף בראיון לעיתון: "הגעתי להודו גם כדי להכיר תודה לתרומה וכן לחזק את הקשרים עם מדינה בעלת משקל בינלאומי גדול, אשר יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה".

האם הודו נוטשת את הברית עם הפלסטינים? שרת החוץ ההודית סשמה סווארג' בקברו של יאסר ערפאת בשנה שעברה. צילום: פלאש 90
האם הודו נוטשת את הברית עם הפלסטינים? שרת החוץ ההודית סשמה סווארג' בקברו של יאסר ערפאת בשנה שעברה. צילום: פלאש 90

במישור הבינלאומי, הודו תומכת בהחלטות 242 ,338 ו-425 של האו"ם, כמו גם בועידת מדריד 1991. הודו הייתה המדינה הלא ערבית הראשונה שהכירה ברשות הפלסטינית כנציגה הבלעדית של עם הפלסטיני. משרד פלסטיני ראשוני הוקם בדלהי בשנת 1975, ויחסים דיפלומטיים מלאים הושגו במרץ  1980, למעלה מעשור בטרם כוננו היחסים עם ישראל. בהמשך נפתחה נציגות בעזה אשר הועברה לרמאללה בשנת 2002 יחד עם העברת מפקדתו של ערפאת. הודו בירכה על חתימה על הסכם וואי, הסכם שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים ב-1998, והסכם שארם א-שיח' ב-1999. מדיניות זו התבטאה גם בהתנגדות לבניית גדר ההפרדה.

בנוסף, הודו הצביעה בעד השתתפות פלסטין כמשקיפה באו"ם ביולי 1998 והביעה מספר פעמים את דאגתה מהשתהות יתר לאחר אוסלו בקידום השלום במזרח התיכון. כאשר שודרג מעמדם של הפלסטינים באו"ם בנובמבר 2013 תמכה הודו בהחלטה. באפריל 2015 הצביעה הודו בעד הצבת הדגל הפלסטיני בחצר האו"ם לצד מדינות משקיפות נוספות.

סיוע כספי כמנוע עיקרי לאיזון בין הצדדים

חשיבות ביקור זה היא ברובה סמלית, כביקור הוקרה לממשל ההודי. כחלק מהניסיונות להתמודד עם האינטרסים המנוגדים והמבקרים בפרלמנט ההודי, נוקטת הודו במהלכי איזון כספיים. בשנים האחרונות חל שינוי במדיניות החוץ ההודית כהתאמה לשינוים הכלכליים שאותם היא חווה. כנגזרת של אלו, חל שינוי בתדמית ההודית, ממדינה שזקוקה לסיוע חיצוני, הפכה למדינה שמספקת סיוע. ניתן להבחין בכך בפעולותיה של הודו בשנים האחרונות.

במהלך ביקורו באזור של נשיא הודו, פרנב מוקהרג'י, בשנת 2015, הודיע על מסגרת סיוע בסך 17.79 מיליון דולר להקמת חמישה מיזמים מול האוכלוסייה והמוסדות הפלסטינים בהם יצירת מרכז ספורט רב תכליתי בעזה, מרכז שיקום ברמאללה ופרויקטים טכנולוגיים נוספים. תמיכה זה מצטרפת לסיוע הכלכלי לארגון אונר"א : במהלך שנת 2016 לבדה תרמה הודו יותר ממיליון דולרים.

הודו כשותפה פוטנציאלית לתיווך הסכסוך הישראלי-פלסטיני

למרות ייחודיותה בנוף הבינלאומי וקשריה המדיניים הרחבים, הודו לא נחשבה היסטורית כמקור חשוב לתיווך סכסוכים. התדמית ההודית חסרת הפניות שימשה כיתרון חשוב להנעת הצדדים לשיחות משא ומתן, אולם היעדר מרכיב העצמה ביטל את האמון הניתן בה ליישום הפתרון לטווח ארוך. מאפיין זה הוביל לכך כי הייתה זו נחלתן של מעצמות למלא תפקיד חיוני במאמצי פיוס וגישור, ולראיה חלקן הדומיננטי של ארה"ב בתיווך הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל והפלסטיני בפרט.

יחד עם זאת, הודו מילאה תפקיד פעיל בקידום השלום, במהלכו פעלה בארבע קבוצות עבודה בנושאים העוסקים בפיתוח אזורי-כלכלי, פיקוח נשק לצד יציבות אזורית, סביבה ומקורות מים. בדומה לכך, השתתפה הודו בינואר האחרון בכנס העוסק בתהליך השלום במזרח התיכון בפריז.

האם הודו נוטשת את הברית עם הפלסטינים? ראש ממשלת הודו נרנדה מודי ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בחודש שעבר. צילום: רויטרס
ראש ממשלת הודו נרנדה מודי ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בחודש שעבר. צילום: רויטרס

פרט לעצמה הכלכלית והצבאית שאוחזת הודו באמתחתה, מעמדה ניזון מהתפקידים שהיא נוטלת בארגונים בינלאומיים ואזוריים. אחת מזירות אלו הוא ארגון הבריקס (BRICS). בעוד הודו והמדינות החברות דבקו בעמדתן בדבר פתרון הסכסוך וההסתייגות מבנייה בהתנחלויות, האטה בכלכלת רוסיה וברזיל בשל התרסקות במחירי הנפט והסחורות, פתחו את הדלת בפני הודו להשפעה גוברת בתוך גוף זה, לצד הזדמנויות אסטרטגיות וכלכליות חשובות.

במסגרת הראיון שקיים עבאס עם העיתון המקומי, הוא השיב לשאלה האם להודו יש מקום בתהליך השלום: "מזה זמן רב דגלנו במעורבות בינלאומית בתהליך השלום המבוסס על החלטות בינלאומיות שליישם את שתי המדינות בגבולות 67'. מאמצים אלו לא יכולים להיות מושגים ללא גיבוי בינלאומי חזק למאמצי השלום. במקרה של הודו, אנחנו תמיד ציינו שאנחנו רוצים את הודו מעורבת יותר, מלבד מדינות ערב, האיחוד האירופי, רוסיה וארה"ב".

לתפישת מומחים רבים, ריבוי אינטרסים מחזק את המחויבות של צד שלישי לפתרון ארוך טווח. מכאן שהודו, בדמיון מסוים לארצות הברית, העמיקה את מידת השפעתה באזור. 60% מהנפט המיובא להודו מקורו במפרץ הפרסי, וכך גם 88% מיבוא הגז. נכון לשנת 2016, סך יבוא הנפט להודו עמד על סכום של 60 מיליארד דולרים. יחסים יציבים ומשופרים עם האזור מבטיחים אספקה של מקורות אנרגיה ואת המשך הצמיחה הכלכלית המקומית.

קשריה המתהדקים עם ישראל לצד מוניטין תמיכה עקבי בפסלטינים עשויות להאיץ את שאיפותיה להוות מקור ליישוב סכסוכים, לצד יוקרה בינלאומית. עם זאת, כל זמן שהיא חסרה את השיניים שמעניק המושב במועצת הביטחון, מעמדה הגיאופוליטי והכלכלי יוותר מוגבל. אף פי כן, השינוי בתפישה האמריקאית הרואה בהודו כשותפה אסטראטגית חשובה מותיר מקום לדרוש מעמד בסדר העולמי המתהווה, ולהגדיר מחדש את תפקידה בהתאם לעוצמתה העולה. ההזמנה של עבאס להודו היא אזכור משמעותי לכך הודו לא זנחה לחלוטין את הפלסטינים לטובת מדינת ישראל.

אושרית בירודקר

אושרית בירודקר

מומחית לפוליטיקה הודית ודוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביחסי הודו והמפרץ הפרסי

אולי יעניין אותך גם

הודיע לאחרונה על פרישה.  שופט ביהמ"ש העליון יורם דנציגר. צילום: פלאש 90

שופט בעליון: "השלטון מנסה לכרסם בחופש הביטוי"

פסק דין שניתן בערעור שולי שהגישה עיריית גבעת שמואל הפך בידי שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר למניפסט חריף נגד הממשלה. "הניסיון לכרסם בחופש הביטוי בא דווקא מצד השלטון"