17:32 21/07/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > המילה שאתם מחפשים היא: "אויב"

המילה שאתם מחפשים היא: "אויב"

לערביי ארץ ישראל הצענו דיל חלומי: אזרחות באחת המדינות המתקדמות בעולם בתמורה לאי לוחמה. עם ערביי יהודה ושומרון הגענו לסטטוס קוו אחר, אבל כל אלה הסדרים שמסדירים את המצב הבסיסי בין הערבים לבינינו: מלחמה

אני רואה שאנשים מתלבטים לגבי מילים: מחבל, טרוריסט, מפגע, והאם מחבל הוא מי שיורה רק בחייל ולא באזרח או להיפך. אפתור לכם את הדילמה בקלות בעזרת מילה פשוטה: אויב.

הערבים, ככלל, הכריזו עלינו מלחמה והם נכון להיום האויבים שלנו. נכון שעם קבוצות מסוימות בעולם הערבי הגענו להסדרים כלשהם שאינם מלחמה של ממש: עם המצרים חתמנו על הסכם אי לוחמה בתמורה להרבה כסף, כמויות בלתי נתפסות של כסף שהם קיבלו מהאמריקאים תמורת זה, וכמובן כל אדמות סיני שלנו על אוצרות הטבע והתיירות שבו.

לערביי ארץ ישראל הצענו דיל חלומי: אזרחות באחת המדינות המתקדמות בעולם בתמורה לאי לוחמה (לא שנותר להם הרבה עם מה להילחם). עם ערביי יהודה ושומרון הגענו לסטטוס קוו אחר, אבל כל אלה הסדרים שמסדירים את המצב הבסיסי בין הערבים לבינינו: מלחמה. שהם הכריזו עלינו מרגע שהתחלנו לשוב לארצנו במספרים גדולים לפני 150 שנה.

אז ערבי שרוצח יהודי בלי שיש ביניהם הכרות מוקדמת שהובילה לזה (פלילי מה שנקרא) הוא אויב שמתנהג כמו אויב. וערבי שלא עושה זאת, הוא אויב שהחליט לחרוג מכלל חבריו הערבים ולעשות משהו אחר, או שלום/פיוס כלשהו, או סתם ישיבה זהירה על הגדר. זה המצב. לא צריך לבדוק עם הערבי צעיר או מבוגר, עני או עשיר, תקף יהודי כזה או אחר, חייל או אזרח, באבן או באקדח או בטיל. הוא פשוט אויב שמתנהג כמו אויב וצריך לכל הפחות להרוג אותו.

סמוטריץ' צדק. צילום: פלאש 90
סמוטריץ' צדק. צילום: פלאש 90

לדעתי, צריך גם להחריב את הכפר שלו כמקובל באזורנו, אני חש שההתעקשות להתעלם מהמנהג המקומי הזה מנציחה את הזרות שלנו ללבנט ואת תדמית הפולש הזר שלנו, אבל זה לא הדיון כרגע, הדיון הוא לשוני – אויב. לא מחבל לא טרוריסט ולא חמוש. אויב. וככזה בן מוות. זה הכל.

ובמובן הזה סמוטריץ' צודק. צר לי. על כל ערבי חלה חובת ההוכחה שהוא היוצא מכלל שאינו אויב. מה אתם רוצים? זה הרוב. רוב הערבים, על פי סקרי דעת קהל, תומכים ברצח יהודים. רוב האנשים, אפילו הערבים שסכינאות היא חלק חשוב בתרבות שלהם, לא יכולים להביא את עצמם לרצוח אדם אחר, אפילו הוא יהודי, אבל בסקרים הם מצביעים בעד, וכשמחלקים סוכריות אחרי שילד יהודי נרצח הם לוקחים אחת.

ולא, זה לא דומה למה שהגרמנים אמרו על היהודים בשנות השלושים (וגם היום נאמר אגב, רק בשקט). כי היהודים לא באמת מעונינים להשתלט על העולם או לטמא את הגזע הארי. זה שקר. אבל הערבים, במספרים גדולים, כן מייחלים למותם או לפחות להסתלקותם של היהודים מפה. זאת האמת. הם אויבים. זאת בחירתם הקולקטיבית. צריך לכל הפחות להכיר בה.

אז האם כל ערבי הוא מחבל? ודאי שלא. האם כל ערבי הוא אויב? ודאי שלא. אבל מותר, ומתברר שאף נחוץ, לומר את האמת: הערבים, ככלל, הם אויבי ישראל. ערבים המביעים תמיכה בישראל ומצהירים על כוונתם לקשור את גורלם בגורל העם היהודי זוכים לגינוי מקיר לקיר בחברה הערבית ובמקרים רבים גם נרדפים פיסית. אם לוסי אהריש, מוחמד זועבי, אנט חסכיה והאב גבריאל נדאף היו מדגם מייצג של החברה הערבית, אפילו של החברה הערבית המתונה והמתקדמת ביותר במזרח התיכון, כלומר ערביי ישראל, הרי שאמירות כמו זו של סמוטריץ' לא היו באות לעולם מלכתחילה. לצערנו הם היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

אבישי עברי

אבישי עברי

עורך ראשי אתר ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

הח"כים הערבים בשער האריות. צילום: דוברות הרשימה המשותפת

סיכום יום הזעם: הנחישות משתלמת | פרשנות

זעם רב בקרב הפתח על אדישות הרחוב. לישראל נפתח חלון הזדמנויות נדיר לשינוי להחזרת השליטה בהר הבית בלי לפגוע במוסלמים