4:04 24/08/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > עבירת משמעת או סוגיה מוסרית?

עבירת משמעת או סוגיה מוסרית?

לחיסול מחבל מנוטרל יש עלות בזירה התודעתית. עם זאת, מי שקרא את אתרי החדשות וצפה בתכניות האקטואליה בימים האחרונים יכל לראות כי עבור גורמים מסוימים בחברה הישראלית לא אלה הטעמים להתנגד להרג מחבל השרוע על הקרקע. מבחינתם, יש להתנגד לכך מטעמים מוסריים.

רבות כבר נכתב ונאמר על תקרית החייל היורה מחברון כמעט מכל זוית אפשרית ואין לי כוונה לחזור ברשומה זו על הויכוח המוכר בעד ונגד וידוא הריגה. רק אציין כי: ממבט ראשון הסרטון של הירי בחברון נראה רע. כידוע קשה להעריך אירועים מסוג זה רק על סמך צפייה בסרטון שעשוי לספק תמונה מגמתית וחלקית. במקרים כאלה קיים צורך בניהול חקירה רצינית תוך שמירה על הליך הוגן. לכן, בעיני כל מי שמיהר להסיק מסקנות טרם קבלת ממצאי החקירה שוגה.

רשומה זו תעסוק בדיון המוסרי הנוגע לפרשה ולא בשאלה האם פעל החייל כשורה או לא.

חיילים מפנים את גופת המחבל בחברון. פלאש90
חיילים מפנים את גופת המחבל בחברון. פלאש90

 

אקדים ואדגיש כי חשוב בעיניי שחיילים יצייתו לפקודות הפתיחה באש. בנוסף, יש לציין כי לא ניתן להתעלם מכך שלחיסול מחבל מנוטרל יש עלות בזירה התודעתית. עם זאת, מי שקרא את אתרי החדשות וצפה בתכניות האקטואליה בימים האחרונים יכל לראות כי עבור גורמים מסוימים בחברה הישראלית לא אלה הטעמים להתנגד להרג מחבל השרוע על הקרקע. מבחינתם, יש להתנגד לכך מטעמים מוסריים. מדבריהם עולה, כי יש פסול מוסרי בהרג מחבל שיצא חמוש מביתו בכוונה לרצוח יהודים. כפי שציינתי, קיימות הצדקות להתנגדות לביצוע וידוא הריגה במחבל, אך האם מטעמים מוסריים? האם ההתייחסות למחבל כקרבן אינה מעידה על התהפכות היוצרות?

השבוע, בעת שראיינה את אבו-מאזן, ביקשה אילנה דיין להתנצל בפניו על התקרית בחברון. ביום שישי פורסמה כתבה בוואלה בה נטען כי התקשרו למשפחת המחבל אלפי ישראלים בכדי לומר "זו לא דרכנו". אבי המחבל הוזמן לראיון בערוץ 2, שם מחה על ה"פשע". מזל שלא דיווחו במאקו על "צבא האמת של המחבל מחברון" שמגייס כספים במטרה לסייע למשפחתו.

איני מוצא הסבר הגיוני לתופעה זו פרט לאחת משתי אפשרויות, או שמדובר במתיחה מושקעת לכבוד ה-1 באפריל בשילוב "ונהפוך הוא" לכבוד חג הפורים, או שמדובר בסטייה מצד גורמים מסוימים בתקשורת ובציבוריות הישראלית שאיבדו את דעתם. אחרת, איך ייתכן שראש הראשות שמסבסדת ומקדמת הסתה לרצח יהודים והכחשת שואה ישחק את נציג הקורבנות ומאידך "נציגי" החברה הישראלית ישתתפו בקרנבל התנצלויות על הרג המחבל.

פורים כבר עבר וגם ה-1 באפריל הסתיים. לכן, לצערי נראה, כי הפיכת היוצרות הזו בין תוקפן למתגונן ובין רוצח לקרבן איננה מתיחה אלא סטייה מוסרית.

המחבל אינו קרבן. ברגע שיצא מביתו עם הכוונה לרצוח יהודים הוא צריך לקחת בחשבון שהוא גוזר על עצמו מוות. אין פגם מוסרי בהריגתו. הפגם הוא אך ורק במישור הציות לפקודות הצבא, בכך שנשקו של חייל לא ניתן לו ככלי להחלטות אישיות אלא כאמצעי לשימוש בכוח על-ידי המדינה וככזה הוא כפוף למדיניות.

משפחת החייל שחיסל בחברון. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90
משפחת החייל שחיסל מחבל בחברון. צילום:פלאש 90

מבחינה מוסרית, אם אין פגם בהרג של אדם מסוים אז גם אין צורך מוסרי בהצדקת השימוש בכוח נגדו. אין צורך להצדיק פעולה צודקת. מאידך, אם הרג מחבל זו פעולה שמעלה קושי מוסרי אז המוסר מחייב לצמצם פעולה זו למקרים בהם היא מוצדקת – למשל, כמו במקרה בו המחבל מהווה איום, כשאי פגיעה במחבל עשויה לאפשר לו לפגוע בחפים מפשע ולהוביל לתוצאה מוסרית פחות.

בשם איזה עיקרון מוסרי מהווה ירי במחבל מנוטרל עוול מוסרי? האם היותו של המחבל מנוטרל משנה את מיהותו? האם עובדה זו משנה את הגורל הראוי עבור אותו מחבל רוצח? אם ההבדל טמון רק בכך שהמחבל חסר אונים, אולי הטענה המוסרית היא שאין לפגוע במחבל מנוטרל בשם ההוגנות בלחימה, מפני שהמחבל אינו מסוגל להשיב מלחמה ואינו מהווה איום. מה עם הפגזה מהאוויר של מפקדת חמאס שיושביה ישנים או אוכלים? גם הם אינם מקבלים הזדמנות להתגונן ואינם מסוגלים להשיב מלחמה בהיעדר מערכות נ"מ. האם זה בסדר לפגוע בהם רק כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע או שפשוט מגיע להם למות ולכן השיקול של סיכול פיגועים הוא רק שיקול מבצעי?

אם מחבל הינו אדם ככל אדם, אולי מגיעה לו הזדמנות להתגונן או להיכנע? מדוע לא מתריעים בפני דאע"ש או חמאס לפני שמפגיזים להם בסיסים? האם מעתה ואילך על צבאות להתנהל לפי קוד אבירות? האם השלב הבא יהיה לספק נשק מתקדם לחמאס בשביל ההוגנות או להילחם בנשק קר נגד מחבלים החמושים בסכינים?

לעניין זה יפים דבריו של ג'ורג' אורוול: "יש רעיונות כל כך אבסורדיים שרק אינטלקטואל יכול להאמין בהם".

צריך לעצור את קרנבל הטירוף הזה ולבצע הבחנה בין הצורך החברתי/מערכתי לפעול לפי החוק והפקודות לבין זה שמבחינה מוסרית פשוט מגיע למחבל למות ללא קשר למצבו הפיזי הנוכחי.

על החברה הישראלית לומר בקול ברור לכל אותם צדקנים: "חבר׳ה, תתאפסו, איבדתם את השפיות".

גל דיין שיאון

גל דיין שיאון

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

פט-מלאה

בארגון מולד מסרבים לקבל את האליטות החדשות

מולד מאשימים- בציונות הדתית לא מתעסקים בסוגיות חברתיות. הפטריוטים לא נשארים חייבים