23:36 19/08/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > הוגה "ההדתה בצה"ל": "הציונות – נישול, הדרה וגירוש"

הוגה "ההדתה בצה"ל": "הציונות – נישול, הדרה וגירוש"

פינוי כפר ערבי - טרנספר, פינוי יישוב יהודי - החלטה פוליטית לגיטימית. פניו האמיתיות של מייסד הקרב נגד הדתיים בצבא נחשפות

בראיון שנערך בשבוע שעבר בתכניתו של אראל סג"ל בגלי צה"ל, סיפר ראש מכינת "עוצם" הרב חיים ברוך על התבטאות חריגה של סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן. קורס מג"דים ומפקדי פלוגות, שאל אחד החיילים את גולן, מה השתנה בצבא בשנים האחרונות. במענה הצביע גולן על אחד הקצינים צוערי הקורס שלפניו, קצין ולראשו כיפה גדולה, ואמר כי השינוי הוא ש"יש יותר ויותר כאלה בצבא".

פרופסור יגיל לוי. צילום: גדעון מרקוביץ
פרופסור יגיל לוי. צילום: גדעון מרקוביץ

תקרית משונה זו מצביעה על עומק חדירתה של האמונה בפיקוד הבכיר בצה"ל ב"הדתה" שחדרה לצבא. מונח זה הפך נפוץ בשנים האחרונות, והוא משמש ככלי לניגוח הצינות הדתית שגאה בהתגייסות ההמונית של בניה לשירות. בראיון מיוחד שנערך בשבועון "עולם קטן", דעותיו האמיתיתיות של הוגה המונח פרופסור יגיל לוי נחשפות.

לפנות ערבים – אסור, יהודים – חובה

אחרי שהמראיין רועי אהרוני מנער מעל לוי את התדמית האקדמאית לטובת ענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פניו האמיתיות של ממציא "ההדתה" נחשפות. אהרוני שואל אותו אם בעיניו סירוב פקודה של חיילים לפנות כפר ערבי – לטובת הסכם שלום – קיבל בעיניו, משיב לוי "זה דבר אחר, זה טרנספר". ומה בנוגע ליישוב יהודי? שואל אהרוני, "זו החלטה פוליטית לגיטימית, שבאה ואומרת – אני לוקח אזרחים שלי ותובע מהם מחיר שהוא מוכר ומקובל במשפט הבינלאומי". בקיצור, אסור לפנות ערבים אבל יהודים חובה לפנות.

פרופ' לוי, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, מחבר הספר "המפקד האליון – תאוקרטיזציה של צבא בישראל" ופובליציסט ב"הארץ", מרצה גם לפני מפקדים בצבא ובמכללה לביטחון לאומי. חוברות שכתב משמשות כיום את המטכ"ל כהשראה לפקודות החדשות בעניין שילוב נשים במערך הלחימה.

לדברי לוי, המצאת מונח "ההדתה" אינה נובעת מבעיה כלשהי עם הדתיים, אלא עם השינוי הארגונים שהם מביאים איתם. לדבריו, "ההשתלבות הזו מתווכת על ידי רשת שהיא פוליטית, מוסדית ורבנית, שמנהלת בשמם של החיילים משא ומתן עם הצבא, תוך כדי מינוף ההשפעה של הרשת הזו על החיילים. בתוך כך היא מתערבת התערבות רחבה מאוד בענייניו של הצבא, באופן שיוצר סטייה מתרבותו של הצבא".

לטענתו, "כל מה שקשור בהסדרי שבת וכשרות הוא ללא מחלוקת. אולם, מקום שבו קבוצה באה ואומרת – יש לי עולם ערכי שבו אני רוצה להשפיע על הכלל, ואני מבקשת לבטא אותו – הוא בהחלט בעייתי בארגון צבאי".

מפת הנאכבה של "זוכרות". מפארת את דלת חדרו של פרופ' לוי. צילום: אתר "זוכרות"
מפת הנאכבה של "זוכרות". מפארת את דלת חדרו של פרופ' לוי. צילום: אתר "זוכרות"

לוי מודע למיקום השקפותיו בספקטרום הפוליטי בישראל, אך בה בעת, כאמור, הוא נמצא במוקד השפעה מרכזי על צה"ל. "אני לא נאמן לקונצנזוס", הוא מודה, "אלא נאמן לאותן פרוצדורות שהן לגיטימיות בפוליטיקה הישראלית. הפרוצדורות הללו מאפשרות לרוב לנהל מדיניות-חוץ מאוזנת שצריכה להיות מבוצעת על ידי הצבא. מכיוון שחלקים מהצבא אינם מסכימים למדיניות-החוץ הזו, הדברים צריכים להיעשות באמצעות איזונים ראויים, שיבואו לידי ביטוי גם בערכים וברוח שהצבא מקנה לחייליו".

מטרת הצבא – חינוך, לא הכרעה

לדבריו, מטרתו של צה"ל אינה לנצח את האויב, אלא לחנך את חייליו. "הצבא צריך לעשות שני דברים בו זמנית. הראשון הוא לחנך את חייליו לפי קנון מסוים, כמו שכל מוסד חייב ליצור חִבְרוּת כדי להפעיל את המערכת. על הצבא לעשות זאת על פי הדברים הנתפסים כלגיטימיים, כלומר לפנות למכנה משותף רחב. אחרת, הוא הופך את הצבא למשרת אידיאולוגיה של שמאל או של ימין, גם אם הימין הזה מדבר בשם תנ"ך וחושב שהוא קונצנזואלי". הדבר השני הוא "לחשוף את חייליו לוויכוחים ולדילמות של החברה בישראל":

בשל כך, לוי מבהיר כי אין דבר כזה כ"נרטיב קונצנזואלי": "התגייסתי לצבא ב-1976 כשמאלני טהור, שמאלני מחוץ לקונצנזוס. הנרטיב האישי שלי הוא נרטיב של פרויקט ציוני שעוסק בנישול, בהדרה, בגירוש, באכזריות. עם זאת, לא היה לי לרגע ספק שאני מתגייס לצבא ואף חותם קבע. נשארתי שמאלני האוחז בהשקפות הללו עד יומי האחרון בלשכת הגיוס, וכמובן גם אחרי".

בנקודה זו, עוצר כתב "עולם קטן" ומזכיר כי על דלת חדרו של לוי תלויה "מפת הנכבה", בה מסומנים המקומות שמהם לפי עמותת 'זוכרות' גורשו ערבים במלחמת השחרור. על אף עמדות קיצוניות אלו, איש אינו מפקפק בהגותו של האיש או בהשקפות עולמו והוא עדיין ממשיך להוות השראה עבור המטכ"ל ולהשפיע על הצבא של כולנו.

.

 

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

ארתור פינקלשטיין ז"ל בשנת 1999. צילום: פלאש 90

יועץ הסתרים ארתור פינקלשטיין הלך לעולמו

היועץ האמריקני, שעבד עם נתניהו וליברמן בכמה מערכות בחירות והיה מהוגי הסיסמא "פרס יחלק את ירושלים", נפטר בביתו בארה"ב והוא בן 72