דף הבית > אקטואליה וחדשות > "הארץ": אצ"ל ולח"י טרוריסטים כמו חמאס

"הארץ": אצ"ל ולח"י טרוריסטים כמו חמאס

ב. מיכאל מנסה לשכתב את ההיסטוריה בטור חדש בו הוא טוען כי ארגוני המחתרות פעלו כמו ארגוני הטרור הפלשתינים. הוא לא לקח בחשבון את העובדות

"ההיסטוריה תזכור את האצ"ל והלח"י כטרוריסטים נתעבים מכיוון שאני עומד לשכתב אותה" – כך, בפרפרזה לדבריו של וינסטון צ'רצ'יל ("ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני עומד לכתוב אותה") משכתב ב. מיכאל את ההיסטוריה בטור שפרסם בעיתון הארץ ב-30.4.2016 תחת הכותרת "איך אפשר להשוות…" בו הוא קובע כי לוחמי האצ"ל והלח"י הם לא יותר מחבורת טרוריסטים שוות ערך לחמאס.

בהתייחסות לדברים שנשא ראש הממשלה נתניהו בטקס לציון 85 שנים להקמת האצ"ל כותב ב.מיכאל: "למרבה הצער, נתניהו שכח לפרט ביתר דיוק לאילו "טרוריסטים" הוא מתכוון; לאלה שאת יום הולדתם ה–85 הוא חגג, או לאלה שפוצצו אוטובוס באותו יום?".

מצג שווא של דיוק היסטורי

במראית עין של דיוק היסטורי פורש הסופר אסופת תאריכים מן העבר, כשלצד כל תאריך מצוינות "פעולות הטרור" שבוצעו בו על ידי האצ"ל והלח"י. ללא הקשר, ללא רקע וללא אזכור התקופה. ב.מיכאל כה מעריך את קוראיו עד שהוא סמוך ובטוח כי הם מצויים בנבחי ההיסטוריה, תאריכיה ומועדיה עד שרק צדקן נרגן יחשוב שמישהו ניסה ליצר כאן דמגוגיה זולה הנשענת על תיאור עובדתי חלקי, בלשון המעטה.

 

לוחמי אצ"ל על הגגות בדיר יאסין. (צילום:באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל)
לוחמי אצ"ל על הגגות בדיר יאסין. (צילום:באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל)

 

אסופת התאריכים לצד תיאור ההתקפות שביצעו האצ"ל והלח"י כנגד הערבים דומה לחיבור טור אשר יכנה את חיילי צה"ל רוצחים על שהרגו אלפי חיילים מצרים וסוריים במספר שבועות בחודש אוקטובר 1973, ויתעלם לחלוטין ממלחמת יום הכיפורים ונסיבות פריצתה.

לא לחינם כל תאריכי ההתקפות שביצעו האצ"ל והלח"י המובאים בטור לקוחים משתי תקופות זמן בהן ניטשה מלחמה עזה בין ערבים ליהודים, אותה יזמו הערבים. בטור אין לכך כל אזכור ונראה כי ההתקפות בוצעו בחלל ריק.

התקופה הראשונה היא בין השנים 1939-1937, בהן ניהלו הערבים מסעות רצח חסר-הבחנה כנגד יהודים, מה שזכה מאוחר יותר לכינוי המכובס "המרד הערבי הגדול".

התקופה השנייה נפתחת בדצמבר 1947, פחות מחודש לאחר שהאו"ם מכיר במדינה יהודית בארץ ישראל והערבים פותחים במסע רציחות חסר הבחנה כנגד יהודים. את הנתונים הללו ואת העובדה כי בארץ התחוללה מלחמה לא תמצאו.

עוד דברים שלא תמצאו הוא פירוט לגבי מה קרה בימים אלו זולת התקפות מצד יהודים כמובן. עיון בקטעי עיתונות מהתאריכים עליהם מצביע ב.מיכאל מעלה תמונה מעט שונה מזו החד צדדית אותה הוא שואף לתאר:

בסוף השבוע שקדם ל-14.11.37 פצצות נזרקות לחצרות בתים יהודיים בירושלים, יריות נורות על מכונית יהודית ליד אבו גוש, ערבים דוקרים בגרונו את יהודה קצאבי;

יום קודם ל- 16.4.1938 כנופיית ערבים רוצחת את יוסף רוטבלאט, אברהם דניאלי ודוד בן גאון, יריות נורו אל אוטובוס אגד מלא ביהודים בדרכו מתל אביב להרצליה; בשכונת מאה שערים בירושלים נזרקת פצצה שפוצעת את אליהו דאר וצבי גלברד;

5.7.1938 – ארבעה יהודים נרצחים במושב עין ורד; אב ובנו נרצחים בעיר העתיקה בירושלים;

6.7.1938 – פצצה נזרקת מהרכבת ברחוב הרצל בתל אביב ורוצחת את שרה קובלנץ ופוצעת עוד ארבעה, ביניהם ילד בן 9;

16.7.1938 – פצצה מתפוצצת ברחוב שבזי בתל אביב; 100 ערבים עולים במתקפה על עין השופט; יריות על שכונת התקווה בתל אביב;

בימים שקדמו ל-26.7.1938 מכונית תופת ערבית מתפוצצת בתל אביב ופוצעת 18, ברחוב השוק בתל אביב נתפסים שני ערבים שפצצה באמתחתם, מתקפה ערבית על בית הכובש וירי על מכונית בחיפה.

אלה רק התאריכים שבחר ב.מיכאל תוך התעלמות ממקרי טבח ורצח המוני נוספים באותן תקופות, בהם מצאו את מותם מאות ואלפי יהודים חפים מפשע.

אחד הדברים שמפרידים בין "פמפלט" מסית לבין טור פובליציסטי הוא תיאור העובדות המלא. כך, לצד דעתו של הכותב, עומדת לקורא האפשרות לקרוא קריאה ביקורתית ולגבש דעה.

הניסיון הנלוז של ב.מיכאל להאיר צד אחד בלבד של המציאות ולהציג את ההיסטוריה באופן מגמתי – מעבר להיותו מעורר שאט נפש ומוציא את דיבתם של דור מייסדים אמיץ, שלעיתים גם טעה, אך בידיו בנה את הארץ – הוא עלבון לקוראיו. לצד הבעת הדעה והניתוח, מצפים הקוראים לתיאור נאמן של המציאות, ולכותב הרואה בקוראיו ככאלה המסוגלים לגבש דעה בזכות עצמם ללא צורך באינדוקטרינציה ועיוות המציאות.

איציק צרפתי

איציק צרפתי

אולי יעניין אותך גם

תמונה: מטה הסייבר האמריקאי

מתקפת הסייבר נגד ישראל כוונה ע"י מדינה זרה

אחרי ניתוח הפרטים של המתקפה שסוכלה, ההערכות ברשות הלאומית להגנת סייבר כי מדובר בקבוצת האקרים מאורגנת ע"י מדינה. גורם בכיר: "יהיה המשך למתקפה הזו"

3 תגובות

  1. ארז טולדו

    בושה וחרפה להשוות ,אצ" ל ולח"י לא פגעו במודע באזרחים,והיו מזהירים את המטרה לפני הביצוע,זה שוב הדרך של השמאל שלקחו לו את המדינה, לסלף ולשקר.

  2. צדוק התקוה

    למה אתם מצפים מיהדון המלקק ישבנו של האדון העיתון אל ארד לא שונה מהעיתון הנאצי הדאר שטרירמר שהאשים את היהודים בכל החולי העולמי העיתון מתפרסם בשפה האנגלית אחר כך הוא מצוטט בידי ארגוני הטרור העולמי וארגוני השמאל הפשיסטי ומה אומרים הינה אפילו אתם היהודים אומרים שאתם בעצמכם רוצחים איר כך השמאל מתפלא שאינו מצליח לחזור לשלטון איך יחזור אם הוא אכול שנאה עצמית שזו מחלה ממנה הוא סובל השמאל הישראלי במיוחד סובל ממחלה קשה הנקראת בזרגון הרפואי שנאה עצמית היא אי-שביעות רצון בולטת של אדם מעצמו. לעתים נעשה שימוש בביטוי גם לתיאור מצב של אי-שביעות רצון בולטת של אדם מקבוצה חברתית שאליה הוא משתייך. שנאה עצמית אתנית, למשל, מתבטאת בביקורת חריפה שאדם מביע כנגד קבוצת המוצא שלו. שנאה עצמית יכולה לנבוע מכך שהאדם רואה בעצמו או בקבוצתו תכונות שליליות שעמן אין הוא יכול להזדהות, או שהוא בז לעצמו או לקבוצתו כתוצאה מכישלון מתמשך. לעתים השנאה נובעת מהפנמת היחס של אחרים כלפיו. שנאה עצמית עלולה להוביל לתסביכי נחיתות, וכן לדיכאון, לבדידות, לייאוש, לפגיעה עצמית ועוד [ויקפדיה]

    היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?

    אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי.

    אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט."

    ברל כצנלסון, נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936.

  3. הדבר היחידי שמפתיע אותי במאמרים האבסורדיים של הארץ – זה שהם עוד לא השוו [ עם דגש מרומז על העוד לא ] בין ציידי הנאצים לבין הניאו נאצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.